אחרי כמה חודשים שלא הצלחתי להזיז יד או רגל חוץ מעבודה ובית..

אחרי כמה חודשים שלא הצלחתי להזיז יד או רגל חוץ מעבודה ובית..

התחלתי לטפל בדברים. קבעתי עם מקום שנותן סיוע בהתמודדות עם ברוקרטיה ואני מקווה להסדיר
כמה דברים עם מוסדות שונים. פתאום ביום אחד עשיתי מספר דברים שדחיתי מזמן.
איך אצלכם?
החיים מתחלקים לתקופות של פעילות נמרצת והפסקה מוחלטת כמו אצלי
או שאצלכם זה פחות מורגש?
 
אפית פיתות ואת כנראה בשלנית.


אז עצירה זה לא..
אני חושבת שחברה עכשוית וישראלית בפרט מכתיבה קצב עשייה מאוד גבוהה.
כל קצב חיים, כבודו במקומו מונח. הלוואי שכל האנשים ימצאו את המקום ואנשים
שיתאימו לקצב שלהם..
 

יוסלה14

New member
"נוסעת" גמני ככה

עיתים נודד בכל הארץ ימים ושבועות ולפעמים מסתגר בחדרי הדל ולא יוצא ממנו ימים אלא לקניה במכלת השכונתית וככה צלמתי יום אחד את עצמי בחדרי הדל לפני שכמעט התבלעה עליי דעתי לגמריי בתום 33 ימים

 

יוסלה14

New member
בדידות היא מחלה לחלשים


מי שחזק יכול כמו כלום להתגבר על הבדידות ואפילו לאהוב אותה אם ייצא לך לקרא את ספריו של ניטשה תביני לכוונתי
ובסרט "החיים על פי אגפא" אכן אומרת שחקנית אחת שבדידות היא אכן כמו מחלה בתל אביב רק שאנשים עדיין לא יודעים זאת
אני, באפן אישי לא נבהל מהבדידות ולמדתי כבר ממזמן להתידד איתו ולפעמים אנו מטיילים יד ביד בחוף הים בדרך לקלנוע או בתוך חדרי הדל וכותבים שירים שותים תה מאזינים לרדיו ונרדמים בשקו ושלווה ככה בערך
אבל מי שלא רגיל לבדידות אני מציע לו שלא יתחיל עם זה כי היא יכולה לשגע בנאדם בשניות ולא לתת לו לחזור לעצמו אפ פעם ככה דעתי בערך

 
אני לא התחלתי איתה, היא התחילה איתי...


הכוונה שזה ממש לא מהלך יזום. חברות מזה שנים פשוט ירדו מהפסים אחת, אחת וזה לא
שהיה מלחתחילה הרבה חברים. פתאום מוצאתי היום את עצמי מסיימת יום עבודה ואין לי מי ואין לי מה...
ואין עם מי לשבת בגינה או ללכת לים. כשלבן אדם יש עשרה חברים והוא מאבד במשך השנים חצי,
אז נשארים לו כמה. כשמתחילים עם כל כך מעט כמו שאני התחלתי, נשארים עם כמעט כלום.
 
מהו ה'מקום שנותן סיוע בהתמודדות עם ביורוקרטיה'?

עד איזו רמה הם מסייעים - ובאיזה מחיר, אם יורשה לי לשאול?
 
מרכז קהילתי שיש בו מתנדבים למיטב הבנתי...


יעזרו לי לעשות סדר בניירת ובראש(
) מול ביטוח לאומי. אולי יהיו עוד עצות.
זה קשור לאמא שלי.
 
למעלה