אחרי העבודה - מה עושים?

אחרי העבודה - מה עושים?

במשך היום יש הרבה מתח, ותפקוד ויעילות וחובות והתחייבויות. מה קורה כשכל זה מסתיים? מה אתם מרגישים? מה אתם עושים? (אגב, ללומדים שבינינו - לימודים = עבודה, למקרה הזה, או שאם בא לכם לפרט למה זה לא אותו הדבר בעיניכם - גם הולך
)
 

thankful

New member
מצטרף

אולי זה גם בגלל שזו לא עבודת חלומותיי ... (לא תכנות)
 
אתה ממשיך לחפש עבודה בתכנות?

או שעכשיו אתה מתמקד בעבודה הנוכחית, שאינה החלום שלך?
 

לקשמי

New member
אחרי העבודה

משתדלת מאוד למצוא ובדרך כלל גם מוצאת זמן לתרגל יוגה. אחרי יום עבודה מעייף שבו ישבתי כל היום מול המחשב, זה חובה. חוץ מזה, בשאר הזמן סתם ממשיכה לגלוש באינטרנט. :)
 

אופ 1

New member
היי לקשמי

אפשר לדעת איך התחלת עם היוגה? נשמע שאת מתרגלת כבר הרבה זמן.
 

לקשמי

New member
היי אופ

התחלתי לתרגל יוגה לפני שנתיים וחצי בערך. אני זוכרת שבאותה תקופה החלטתי לעשות שינוי באורח החיים שלי ובאיכות החיים, שיניתי את התזונה ועברתי לתזונה בריאה יותר, התחלתי לעשות פעילות גופנית ועל הדרך גם התעניינתי בקשר ליוגה ומאז ועד היום אני מתרגלת.
(האמת עם הפסקות פה ושם של התרגול הפיזי, אבל לאורך כל השנתיים וחצי מקפידה על התרגול הרוחני, שהוא בעצם היוגה).
 
זה בטח מחדש לך את האנרגיות

לא? מעניין אותי עד כמה זמן העבודה לוקחת, מעבר לשעות העבודה. עד כמה האנרגיות משם משפיעות.
 

BellA עלמה

New member
זו עבודה שמצריכה השקעה של 100%

ושאני חוזרת הביתה אני מרוקנת מאנרגיות. למרות זאת אני משתדלת ללכת לחוגים של אומנות לחימה וטאי צ'י כדי להזיז קצת את הגוף ולפרוק.
 
שאלה בדיוק במקום בשבילי ../images/Emo13.gif

האמת שאני חושבת להירשם למכון כושר במכללה שלי, אבל הבעיה היא שהדגש שם הוא עבודה על מכשירים וזה לא ממש מתאים- להבה ראתה אותי ויודעת כמה אני צפלונית אז קצת מצחיק שאהיה שם עם כל הג'ברים, אבל חושבת להתחיל ללכת לספינינג- יש מקום ממש נחמד וזול באיזור שלי אז אני אבדוק ואקנה כרטיסייה ואתחיל ללכת. בד"כ אחרי הלימודים אני מנקה את הראש מול המחשב קצת, מול הטלויזיה, סתם מדליקה נרות כאלה לאווירה, חושבת על היום שהיה ומה מתוכנן למחר וזהו...
 
נסיכקוש

היום חדרי הכושר זה ממש לא רק לג'ברים. מסתובבות שם לא מעט בנות, ככה שאין לך מה לדאוג. הייתי ממליצה בכל מקרה לגשת ולראות בעינים את הדינמיקה. לגבי ספינינג - בטח לא חסרים מקומות להתייעץ לגבי זה, אבל אני יודעת שזה לא שיעור שכדאי לגשת אליו אחרי תקופה ללא ספורט. זה שיעור בדרגת קושי גבוהה יותר, ובד"כ מגיעים לשם (או כך אמור להיות) אנשים עם כושר מסויים. אבל שוב, עדיף מראה עינים ומשמע אזניים. שיהיה בהצלחה.
 

רננהלי

New member
אחרי העבודה

חוזרת מותשת רוצה לקרוא קצת חומר מקצועי - לא תמיד מספיקה רוצה לקרוא את הספר שהתחלתי - לא תמיד מספיקה ולפעמים כשיום עבודה נגמר פתאום יש בי ריקנות כזו. כי אני לא בטוחה מה באמת אני רוצה לעשות בזמן שלי כשאני לא מחוייבת לשום דבר בו. כמו היום, שהיה לי יום גרוע ולא ברור כל כך למה. קמתי עייפה מדי (אחרי 8 שעות!!) בחוסר חשק מוחלט ללכת לעבודה. גררתי את עצמי בקושי. ודוקא בעבודה שכחתי מהכל, והיה בסדר. ועבר מהר. וחזרתי הביתה ולא היה לי חשק ללכת ליוגה והלכתי בכל זאת, ולא היה לי כיף (ואני לא מבינה למה. כל כך נהניתי מזה בהתחלה, זה היה פשוט נפלא, ובשבועיים האחרונים זה עושה לי רע) פשוט לא ברור לי מה קורה לי היום. יום רע (ואכלתי 2 בננות כי קיוויתי שזה יעזור, ושיבולת שועל, אומרים שזה טוב למצב רוח). לא טוב לי ואני לא יודעת איך לשנות. ואני עייפה מדי. צריכה קצת זמן לעצמי (ודוקא אתמול היה לי יום חופש מהעבודה - אולי זה שביזות יום א' של אחרי יום חופש?). ואני עייפה פיזית, צריכה להזיז את עצמי קצת יותר, חוץ מהיוגה לא עושה שום פעילות גופניתו זה מחליש אותי ומשמין אותי. ומחר צריכה לקום מוקדם ויש לי יום עמוס במיוחד (אם כי חלקו לפחות מעניין). פשוט, לא יודעת, בא לי לקבור את עצמי בבית בתוך השמיכה המוגנת והחמה ולא להוציא את האף.
 

רננהלי

New member
עוד משהו

בדרך לעבודה היה ברדיו שיר שהושמע בסרט 'נערה בהפרעה' (מישהו ראה?), אני לא אהרוס את הסרט למי שלא. אבל ההקשר של השיר הזה, למרות שהוא שיר יפה, הזכיר לי את הסיטואציה בסרט, וזה ממש עשה לי רע. לגמרי. עד כדי בחילה מעורבבת בעצב. ובלי קשר התחלתי לחשוב על עצמי ועל התקופה הקשה שהיתה לי, והפחד שאולי פעם זה יכול לחזור ושוב אני ארגיש רע כל כך כמו אז. ושגם היום אני לא מאושרת במיוחד ויש לי מיליון דברים שקשים לי גם אם אני חיה ומסתדרת בסך הכל.
 
אוף, זה מה שקורה לי עכשיו

קמתי בחוסר חשק אדיר, רצון להישאר עמוק בפוך ולהתעלם מכל מציאות כפי שהיא.
 

רננהלי

New member
ואיך את עכשו?

היה לי יום סביר, ארוך,אבל בסדר, ועוד מעט סוף השבוע, אז מרגישה קצת יותר טוב. והיום עשיתי צעידה, מה שהרבה זמן לא עשיתי, וזה ממש עשה לי טוב. צריכה לעשות את זה יותר. אני חושבת שחלק ממה שעושה לי רע זה ששהשבוע בטיפול היה לא טוב. ועדיין נשארה בי מועקה או מרירות או סגירות. פשוט לא הצלחתי ולא רציתי לדבר ומכל כיוון שהיא פנתה אליי אני נסגרתי. וככה נמשכה כל הפגישה. וזה כנראה היה מאכזב, או יותר ממאכזב. ואני לא מבינה את זה, וזה עשה לי רע. אולי אני כועסת עליה שהיא לא הצליחה להוציא אותי מזה, או שלא כיוונה למקום שהייתי בו שממנו הייתי כן יכולה להמשיך לדבר. אולי אני רציתי להמשיך לדבר על חברה שלי ושיחה שהיתה לי איתה, והיא כיוונה אותי למקומות אחרים שסירבתי ללכת אליהם.
 
למעלה