...
"סידרנו לעצמנו" זה באמת אומר מבחינתי שהיתה מדרגה כזו שהתייצבה. לא הייתי מגדירה אותה כ- "כסטנדרט של חיים טובים", אלא כדברים מטרידים ש "טיפלתי בהם" ועכשיו יש לי יותר שקט נפשי לעסוק במה שאני אוהבת, אני יותר מלאה כדי להיות מסוגלת לתת. "צריך את זה, מה עם החלק הזה בחיים" אני יודעת שיש כמה דברים בסיסיים שאני צריכה אותם כמו משכורת "בסיסית" כמה חברים טובים בריאות לעסוק בכמה דברים שאני אוהבת, ללמוד וכו'. ועכשיו, אחרי תקופה ארוכה שעמלתי להשיג אותם להתנסות בהם לקחת את מה שטוב לי ולהיפטר ממה שלא עושה לי טוב עכשיו אני מסוגלת לתת, להיפתח. בוא נגיד, שהיו כמה דברים בחיים שלי שלא אהבתי, ופעלתי לשנות אותם. ועכשיו אני בשלב שאני לא משקיעה בהם אנרגיה הם כבר לא מעניינים אותי או מכיוון שהחלטתי לוותר עליהם או מכיוון ש"למדתי" אותם ועכשיו הם זורמים מעצמם עם השקעה מינימלית. נניח גם, שלא יהיו לי הדברים האלה בעתיד, למדתי איך ליצור אותם וגם הביטחון שלי בעצמי וביכולת שלי להתמודד, גדל. אני חושבת שהאנרגיה שלי מגיעה בעיקר מתוך סקרנות ומתוך רצון לצמוח אני חושבת שאתה נמצא ב "שלב" הרבה יותר מתקדם ממני בשלב שבו כמו שאתה כותב יש "טוטאליות". שני דברים לא ברורים לי ממה שכתבת: 1. למשל העבודה שלי, היא מספקת לי משכורת בסיסית שבה אני יכולה לעשות הרבה דברים שאני רוצה לעשות, היא נוחה לי מבחינת מרחק אנשים וכו'. מצד שני, היא כבר פחות מאתגרת אותי. נשאלת השאלה האם באמת אתה יכול להגיע למצב של טוטאליות בחיים שלך? שכל דבר שאתה נוגע בו אתה עושה אותו בכייף אדיר? בתחושת שליחות? מבחינתי כרגע זה מספיק לי על מנת לקדם את עצמי הלאה בעתיד והשאיפה היא עבודה שאני ארגיש בה שליחות אבל גם תספק לי את הצרכיים הבסיסיים. 2. כתבת שהשאלה לאן לתעל היא קצת משונה. כשאני מגיעה למצב שיש בי עודף אנרגיה אני מייד רוצה לתעל אותה החוצה כך גם כשהיא שלילית נניח כשאני עצבנית, וכך גם כשהיא חיובית ואני שמחה.וכשאתה לא טרוד בקיום הבסיסי שלך ואתה מרגיש מלא, אז יש לך רצון גם "למלא" אחרים, ככה לפחות אני מרגישה. לכל אחד יש את המסע שלו, ואת השלב בו הוא נמצא, היה מעניין אותי לדעת אם מישהו מרגיש כמוני, חווה מסע דומה, נמצא בותו שלב, ומה הוא בוחר לעשות עם אותה אנרגיה חיובית, ומה ממלא אנשים. מה עושה להם טוב, מה חשוב להם אחרי הכל, מה הדברים הבסיסיים שהם צריכים, ומה הלאה. זה מעניין אותי.