תקון והשלמה לדבריך
כמו בכל תחום,יש מקרים שחברות הבטוח מסרבות למכור בטוח מקצועי למפקח, שהיידע המקצועי שלו הוא נסיון של עשרים שנה כמסגר או אינסלטור. או במקרים שהמפקח הוא "שור מועד" והיו נגדו הרבה תביעות, ולחברת הבטוח יש שקול של הערכת סיכונים. מי שמתעניין בפסק הדין יובלים שהוזכר מצורף מאמר של מהנדס בניין ד"ר בן עזרא באתר בנה ביתך (כל הזכויות שמורות) פיקוח וביטוח ד"ר אברהם בן עזרא פיקוח וביטוח מאת: ד"ר אברהם בן עזרא אחת השאלות החשובות העולות על הפרק ככל שמתדיינים בנושאי ליקויי תכנון ובנייה, היא שאלת האחריות, וכאן תידון האחריות של המפקח על הבנייה והאפשרות שלו לבטח את עצמו מפני נזקי תביעות. ללא כל קשר עם אחריות הקבלן המבצע לגבי הליקויים, גם המפקח אחראי, ולא מן הנמנע כי אחריות המפקח תהיה בחפיפה מלאה או חלקית עם אחריות הקבלן המבצע, כך שאפשר לדון באחריותו של המפקח במנותק מאחריותו של הקבלן; גם כשמוכח כי הקבלן אחראי על קיום ליקוי מסוים, הדבר לא מלמד כי המפקח פטור מאחריות לקיומו של ליקוי זה. נושא שיידון כאן במקביל הוא - התנאים והאפשרויות של ביטוח הפיקוח. דומה שבסדרת דיונים בבית המשפט העליון כמבואר להלן, הובהרה ההלכה אם לא גם נקבעה. מדובר בסכסוך שהתגלע בין חברת התכנון והפיקוח בהנדסה אזרחית "קידן תכנון הנדסי של מבני בטון דרוך הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ" ומנהלה דן בורישנסקי, לבין "מנורה חברה לביטוח בע"מ", דיירים שונים, וחברת הבניה או מי ששמה לעצמה מטרה לבנות ואף בנתה בית מגורים, "יובלים אגודה שיתופית". - ע"א 1530/02 מנורה נגד יובלים ואחרים - ע"א 4993/02 קידן ובורישנסקי נגד יובלים ואחרים - דנ"א [דיון נוסף אזרחי] 7283/04 קידן נגד מנורה ואח'. העתירה לקיום הדיון הנוסף נדונה בפני השופט מ' חשין שפסק ביום כ"ט תשרי תשס"ה [14 אוקטובר 2004] ובפסק דינו הצטרף בעיקר הדברים לשופטים א' ברק ו-י' טירקל [נגד דעת מיעוט של השופט א' א' לוי] בערעורים 1530/02 ו- 4993/02. מדובר בליקויי בנייה שפקדו את הבניין ונגרמו על ידי הקבלן [יובלים], בפיקוח קידן, וכך הבחין השופט א' א' לוי בין הצדדים האחראים - הבחנה שהתקבלה על דעת כל השופטים: "אין ממש גם בטענות קידן בדבר היעדרו של קשר סיבתי בין הפיקוח הרשלני לליקויים שנתגלו. אכן, ליקויים אלה נגרמו על ידי הקבלן, עם זאת, תפקידה העיקרי של קידן כמנהלת ומפקחת על הפרויקט, היה למנוע ליקויים מסוג זה, ואם הבחינה בהם לאחר ביצועם, היה עליה להבטיח כי יתוקנו". אף שלא זאת הכוונה העיקרית בדברי השופט לוי לעיל, ברור כי יש כאן הבהרה ודוגמה למצב בו האחריות של הקבלן ושל המפקח היא בחפיפה. כאמור, בכך לא היו חילוקי דעות בין השופטים. הנושא השני אליו נדרש בית המשפט הוא נושא הביטוח. בכן, קידן רכשו פוליסת ביטוח מקצועי אצל חברת הביטוח מנורה. ביטוח זה חל רטרואקטיבית והיה אמור לכסות את התקופה הנדונה בה בוצעו עבודות הבנייה והפיקוח עליהן. אלא שאחד מיסודות הביטוח הוא הגילוי הנאות של המבוטח כלפי חברת הביטוח, גילוי שהוא מושתת על חוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1971 סעיפים 6 ו- 7, וכך מנסח זאת השופט א' א' לוי בפסק דינו: "הגילוי הנאות הוא מיסודותיהם המרכזיים של דיני החוזים, הואיל וללא גילוי מלא ונאות לא ייכון מפגש רצונות אמיתי. ובאשר לדיני הביטוח, מהווה קיומה של מערכת אמון הדדי מוגברת בין המבטח למבוטח אחד מיסודותיו של חוזה הביטוח". לגופו של עניין הגילוי, קידן גילתה לחברת הביטוח כי התעוררו כמה מקרים העלולים לשמש עילת תביעה נגדה, כמו גם נגד דן בורישנסקי, אך בצד גילוי זה הביעה קידן עמדתה כי מדובר ב"סיכון רגיל המקובל בחברות הנדסיות בעיסוק זהה". א' א' לוי קיבל את הגילוי המסויג והחלקי של קידן אולם יתר השופטים דחו נוסח דברים זה בקובעם כי אין בכך גילוי נאות. בית המשפט פרש את חובת הגילוי אחרת, והתכוון לגילוי ספציפי ומפורט, בשום אופן לא לאמירה סתמית וכללית. כך התבטא הנשיא ברק: "יש לקבל את טענת המערערת כי היא פטורה מתשלום תגמולי ביטוח מאחר שהמבוטחת - חברת קידן - ידעה עובר להוצאת הפוליסה [לפני הוצאת הפוליסה - אב"ע] כי הליקויים בפרוייקט יובלים עלולים לשמש עילה לתביעה כנגדה ולפיכך היא אינה זכאית לכיסוי ביטוחי על פי הוראות הפוליסה ובשל הפרת חובת הגילוי על פי חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981". נחרצים יותר דברי השופט י' טירקל שסיימו את פסק הדין בערעור: "הליקויים והפגמים שנתגלו ביחידות הדיור והתביעה שהוגשה, כאמור, [תחילה נגד הקבלן ולא נגד קידן - אב"ע] הם בגדר עניינים מהותיים. משלא פירטה אותם קידן בטופס, אף על פי שידעה עליהם, לא ניתן לראות אותה כמי שהשיבה "תשובה מלאה", ונוטה אנכי לחשוב שגם לא ניתן לראותה כמי שהשיבה תשובה "כנה", כמצוות סעיף 6 (א) לחוק. ואולי יש גם מקום לטענה כי ניתן לראות בכך "הסתרה בכוונת מרמה" של עניין מהותי, כאמור בסעיף 6 (ג) לחוק". נראה כי ציבור המתכננים והמפקחים מצד אחד, וחברות הביטוח מצד שני, יוכלו להפיק תועלת חיונית מהבהרת הדברים הן בנושא הפיקוח ההנדסי והאחריות של המפקח, והן בנושא הביטוח המקצועי ותנאיו. -------------------------------------------------------
