אחרון יומו/שיר

[בצלאל דהן]

שים אצבע

...היות ש, לא היותו... התואיל לכתובלי את השורה? אני לא מצליח לאתר את מקומה. לגופו של ענין. אני מודה לך על ההערה. בצלאל

 

[שרונהה]

ההערה היתה מכוונת אלי../images/Emo6.gif

 

[בצלאל דהן]

מה זה עושה לך?

אין צורך להיות מבקר ספרותי. שירה, או שהיא מדברת אלייך או לא. נסי לשזור את עצמך בשיר ואם תמצאי דבר מה, אנא כתבי על כך גם אם הדברים לא יהיו לרוחי. אני חיי ונושם את הרוח הנושבת מכם. בצלאל

 

[שרונהה]

מה אגיד לך?

לא אוהבת "סופים" משתדלת להתרחק מעצב מתחברת יותר לשמחה ולאהבה

 

[בצלאל דהן]

כמעין - מוקדש בהכרה לך שרונהה

מתחברת לאהבה - גם אני. אני מקדיש לך שיר. בצלאל

 

[שרונהה]

יוהו... איזה מעיין.... תודה../images/Emo24.gif

מרגישה מוחמאת מאוד, תודה לך על ההקדשה. לא כל כך יודעת איך להגיב, זה שיר מאוד יפה המתאר תחילתה של אהבה, שיאה וסופה העצוב... אצל הרבה זוגות לצערינו, האהבה מתחילה ומסתיימת כך... אהבתי את שתי השורות האחרונות: "בתחילה זרמנו זה בזה עכשיו אנחנו זורמים במקביל"

 

[פוינטר ירוק]

בצלאל !

לכולם כאן מחלקים תוארים בקלות רבה מדי,אבל אתה באמת ובתמים הגדול מכולם! שיריך צריכים להילמד בבתי הספר! מקוה שרוב אנשי הפורום המכובד הזה יודעים איזה דמות מדהימה שוכנת בקרבם.

 

[אלמרה]

ואני? הדל בכשרון קורא נפעם כל מילה

הנכתבת כאן ותוהה? מנין הכשרון הזה? היכן הם שורשי המעיין הגנוז ממנו נובעים זרמי המילים המתאחדים לפלגי מים זכים וטהורים? קטונתי מהבנה וגם דלה יכולתי לנתח ולמצוא מוטיבים ורעיונות נשגבים בשירה ופרוזה כפי שמורי בתיכון כל כך רצו שאמצא - אך לשוא. עם זאת אני מוקיר ומעריך כל כתיבה יוצרת ויצירתית, גם אם אני מתקשה בירידה לעומק - אני נהנה. מותיר את הביקורת בצד ואיני סבור שצריך לתת חוות דעת על כל מילה כתובה ובלבד שנכתבה מתוך הלב והנשמה ומתוך רצון (או צורך) להביע. כן, גם רגשות כגון אהבה מותר להביע במילים. כך גם לדעתי מותר להמציא מציאות סיפורית ולשלב בה מתח ואלמנטים מיסטיים כן גם כתיבה פרוזאית של תאור מתקפת ארבה (תוך שילוב אקטואלי מבחינת העיתוי) נראה לי בהחלט במקום. והכל לתפארת היצירה ולמורשת של תרבות מרוקו מפרי עטם של הכותבים ברוכי הכשרון. משיל נעלי מעל רגלי וכמו בתפילה מרגיש כמו "עומדות רגלי בשערייך ירושלים" וחש כמה קסם ויופי מילה כתובה יכולה להפעים לב אדם, כמה חן והדר ואילו עוצמות רגשיות יכולות מספר מילים לעורר... תודה לכל הכותבים!

 

[ברוריה לבית ביטון]

יא חביבי בצלאל../images/Emo41.gifאתה תותח../images/Emo141.gif

זה כבר זמן מה אני קוראת שוב ושוב את שורות השיר של "אחרון יומו", כמו בימים ההם שהייתי תלמידת תיכון וניסיתי לפענח מהן כוונות המשורר. אין לי כל ספק שאתה ענק!!! אני מחכה בכיליון עיניים לבעלי היקר שישוב מעבודתו ואתן לו ליהנות מכתיבתך הנפלאה וביחד ננסה להבין פשר הדברים. תבורך ושתזכה לעשות!!

 

[ש מ י ם ל י]

דוז פוואה../images/Emo47.gif

דוז פוואה, זה אשר המגיע לך על כתיבתך, נהנתי לקרוא בשקיקה מילה אחר מילה, אתה כותב נפלא ואשרינו שבין עדתנו כותב בשפה כול כך יפה וענוגה, לעניות דעתי אל תחבא מאחוריי המלל, הראה את אשר יודע אתה לעולם, אל תחשוש, העולם רק יודה לך על כך.. עלה והצלח, הדרך קלה יותר מכפי שאנו חושבים לפעמים שמים

 

[אמרוקאי]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif שיר יפהפה בצלאל

לרגע חשבתי שבמילה "רתת" המופיעה בשורה הלפני אחרונה נפלה טעות והתכוונת למעשה למילה "רטט". אבל אז הסתכלתי במילון ומצאתי שאכן קיימת המילה רֶתֶת, שפירושה הוא spasm. בזכותך למדתי מילה חדשה.

 

[אלי לוק]

מורי ורבי בצלאל /אלי לוק../images/Emo41.gif

קצרה היריעה מלתאר את תחושותיי, כמצייר אתה את מילותיך, כצייר אחוז טירוף להרעיף את שמחת עבודתו נפעם אני מגודש ועושר התיאורים ואם אחטא ואומר ''בעגה המקומית''---אין עליך אין עליך מכל מלמדיי השכלתי אלי לוק

 

[חן האחת1]

ווואוו...כתיבה מצויינת..מרגשת.

לא ביקורת..אבל דעה ..לה לא? אני אהבתי את הכתיבה ..השיר חזק מאוד..תחושת סוף מובעת במילים חזקות. כתוב נהדר ! לגביי השירים האחרים שציטט אלמרה הם גדולים ומרגשים יצירה נפלאה שראויה לשבח. לטעמי! בצלאל כל הכבוד!

 

[חן האחת1]

חייבת להוסיף..מתפעלת מאוד...

בצלאל השיר לו הייתי יכול אני קוראת שוב ושוב ואהבתי כל מילה. פשוט שיר מצוין.לא יכולתי שלא להגיב שוב ספציפית לשיר הזה. כתיבה נפלאה!!!!!!!

 

[wan]

../images/Emo45.gif

כתיבתך מעוררת מחשבות,רגשות ,ותהייה על מהות החיים. תודה לך. אכן ראוי שילמדו את שיריך בשיעורי ספרות.

 

[בצלאל דהן]

הנערים/שיר

הי, יגעתי ומצאתי. קראתי את מכתבייך. יש בי הלמות עורקים למקרא כל מילותייך. ידעת לארוג אותי לתוכם עדי עיני דימעה היזילו. ורגש בי חזי ועלו בי הזכרונות והייתי מרחף הלוך וחזור אל מקורותי כאשר אני רוכב על מצע שהנחת לי בכתיבתך. הנה על כן אני לך מקדיש השיר. הוא נכתב בעיתות מצוקה כאשר להט הקרב ורעם התותחים קיפדו חיים צעירים ונותרתי אני לחיים לספר את סיפורם. ותחושה של אשמה רובצת עלי על כי בחיים אני ותלמידי ירויים. אני מקדיש לך אותו משום עוצמת הרגשות המופלאה שזרמה ממך לשירתי. בברכת חן הארץ, בצלאל דהן

 

[אלמרה]

בצלאל - הרגישות שלך הזו מוכרת לי

(אני פעם אראה לך מה שכתבתי בנושא דומה וקרוב לי "אשמת הנותרים") הג'נטלמניות הזו שלך להקדיש לגולשות בפורום שיר באופן אישי כל כך מלווה במילים כה מרגשות - מעורר כבוד! תודה וכן, גם השיר הזה מצטבר ל"אוסף"...

 

[אלי לוק]

בצלאל אני ...........

אני פשוט נרגש החזרת אותי למלחמה ההיא. לחיילים ההם .......לחברים. אלי לוק

 

[wan]

"אלה אשר הרוויתי צימאונם דעת לדעת

את שיודעים." בצלאל אתה מצליח להגיע אל נבכי נשמתו של הקורא... לא היה לי קל לקוראו... תודה שחלקת עמנו. שירך זה. מגלם בתוכו את סיפור מנת חלקנו כישראלים....וכחלק מסיכסוך ממושך ועקוב מדם..שהלוואי שיגיע לו הקץ. אמן!