אחיזת עיפרון

[דנא]

אחיזת עיפרון

בני בן החמש וחצי קורא וכותב מזה שנה וחצי. הוא מאד מאד מאד אוהב לצייר, לצבוע ולעשות מלאכות. לפני כחצי שנה בביקור בטיפת חלב (מעקב גיל 5) האחות הפנתה את תשומת ליבי שהילד לא מחזיק נכון את העפרון (שתי אצבעות מקדימה ואגודל מאחור) והמליצה לקנות פלסטיק כזה ששמים על העפרון. קניתי, הילד רצה לנסות עם זה אבל אחרי רגע וחצי התיאש. יצוין שהוא כותב ומצייר המון וגם יכול לצייר/לכתוב ברצף שעה ויותר. האם כדאי וצריך לעשות משהו בענין???

 

[fez1]

שלום דנא

אם בנך כ"כ אוהב לצייר למה שנפריע לו עם מאחז על הצבע ? נכון , יש מי שהמאחזים ( ישנם מס' סוגים ויתכן שאחר היה לו נח יותר ) מסייעים לו למקם את אצבעותיו ביעילות , אך לא לכולם הדבר מסייע . עובדה - ציינת שהוא התייאש מהר וזה מה שממש לא רצוי שיקרה . ציינת שהוא מצייר לטווח זמן ארוך , נתון אשר מוכיח שאינו "מבזבז" אנרגיה רבה כ"כ עקב האחיזה שפיתח ואינו מתעייף מפעילות זו - מה שאומר לנו שגם אם אחיזתו מסורבלת כרגע - היא אינה פוגעת ביכולתו לבצע משימות מהסוג שציינת . מכיוון שלא ראיתי את בנך , איני יכולה לאבחן ולתת לך כיוון טיפולי אך ניתן תמיד לגשת למרפאה בעיסוק ולקבל הערכה ועצה או טיפול עפ"י הממצאים ( אני לא יכולה לתת חיסון והאחות בטיפת חלב לא יכולה לטפל באופן מקצועי באחיזת עפרון...). אם בנך בן 5 תוכלי גם לבקש את חוות דעתה של הגננת אשר לה נתונים נוספים בגן וקצת יותר נסיון וידע בתחום . טיפ קטן ויעיל - תני לילדך בעיקר צבעים וטושים עבים - הדבר מסייע לפיתוח האחיזה . ואחרון אחרון חביב - רבים ביננו אוחזים "לא נכון" והגיעו רחוק ... כיום - קל יותר לטפל , אבל חשוב לאבחן אם יש צורך בטיפול !

המשיכו לצייר בכיף !!!

 

[Mנטה]

סתם קוריוז

האחיין שלי, פחות משנה וחצי גילו, מצייר עם טושים ומעדיף חד משמעית טושים דקים כי דוקא אתם הוא מגיע לאחיזה שנוחה לו (במקרה של הגאון הקטן זאת גם האחיזה התקנית). סתם נקודה למחשבה.

 

[fez1]

Mנטה ,

מן עקיצה שכזו ?

הרי ציינתי שזה רק "טיפ" שמנסיון מאד עוזר . "גאונים" יש בשפע אחרת כולם היו עומדים בתור לטיפול ...

 

[Mנטה]

ממש לא.

מסתבר שהעקיצה בעיני המתבונן. אני פשוט יוצאת נגד הכללים הנוקשים שאנחנו מפזרות בלי לבדוק והנה כמה דוגמאות: "טושים עבים טובים יותר מטושים דקים לשיפור האחיזה" האמת שכל משפט שיש בו את המילה "אחיזה" לוקה בזה. גם כל משפט שיש בו את המונח "חגורת כתפיים" לוקה בזה. וגם אני מאוד אשמח אם מישהי תביא נימוק משכנע איך בכלל קשורה חגורת הכתפיים עם אחיזת העיפרון. מבחינתי הקשר היחיד בין שניהם הוא שאם אני רואה אותם מופיעים בדו"ח או בתלונת ההפניה, אני יודעת שהרבה סיכויים ששוב נתקלתי בכלל נוקשה חסר ביסוס מציאותי.

 

[עמי שפירא]

חגורת כתפיים ועיפרון

אני לא יודע אם חגורת כתפיים נוקשה משפיעה על אחיזת עפרון. למרות שאם תעשי נסיון פשוט ותקשיחי את הכתף שלך תראי כמה זה משפיע על נוחות הכתיבה. מה שברור מנסיון הוא שילדים עם טונוס בסיסי נוטה לנמוך מקבעים מפרקים פרוקסימליים כפיצוי. לילד כזה בד"כ יש הפרדת תנועה נמוכה בכף היד ובעת כתיבה וציור יש עירוב של הזרוע בעבודה ולעתים גם של הכתף ואף של הגו. היות ואין אני איש אקדמיה לא ערכתי מחקר מסודר בעניין אך כל קלינאי רואה זאת מספר פעמים בשבוע במו עיניו.

 

[עמי שפירא]

ולמרות דברי...

העובדה שלילד אחיזת עפרון לא נאה ( בכוונה לא 'לא תקינה') אינה מהווה עילה לטיפול בפני עצמה מבלי שיש דברים נלווים נוספים וכמובן הפרעה בתפקוד.

 

[Mנטה]

כל קלינאי רואה מספר פעמים בשבוע

מספר תופעות מסוים שחוזר על עצמו, ומפרש את זה כראות עיניו או כמשהו שהוא למד לדקלם. מה שאני מנסה זה לפרוץ את גבולות ההתרשמות שלנו ולנסות להגיע למידע מהימן ומבוסס. אני רואה גם ילדים היפוטוניים עם אחיזת עפרון מושלמת ויכולת טכנית מוטורית טובה של כתיבה שבכל זאת יש להם קשיי כתיבה איומים. ואני רואה בעיות בויסות הלחץ על העיפרון ובטכניקה של הכתיבה גם אצל ילדים לא היפוטוניים. הסקת המסקנות שתיארת מוכרת לי, אך אני מאוד ספקנית לגבי נכונותה.

 

[עמי שפירא]

לכם אמרתי

לכן אמרתי שאחיזה לא 'תקינה' אינה מספקת לשם קביעת צורך לטיפול. את יכולה להטיל ספק בכל דבר ולדרוש על כל צעד ושעל בחיים מחקר ואבחון סטנדרטי תקף ומהימן. אך יש גם דבר הנקרא הסתכלות קלינית ונסיון קליני. ומה לעשות בד"כ אנו גם מצליחים לשפר את התפקודים בשיטות שמרניות ועם הצלחות לא ניתן להתוכח.

 

[עמי שפירא]

לכם=לכן

 

[Mנטה]

עם הצלחות לא ניתן להתווכח באמת

נדמה לי שגם אני מצליחה, כשהגישה שלי שונה...

 

[עמי שפירא]

בניגוד אליך

בניגוד אליך לא פסלתי את שיטתך. את היא זאת שמטילה ספק באחרים אולי יש יותר משיטה אחת?

 

[Mנטה]

תגידו לי חברים יקרים

יש איזה סיכוי סביר שנוכל לצאת מהרמה האישית ולדון בעניינים באופן תיאורטי ? כל מילה שמישהו זורק פה בעד או נגד איזה תיאוריה ישר יהיה מישהו שיקח את זה אישית. אני לא פוסלת את התיאוריה שלך אלא את התיאוריה כשלעצמה. ואני עושה את זה על סמך נסיון ותצפיות שלי מהשטח וגם כי אני באמת לא מוצאת ביסוסים תיאורטיים (וגם לא חיפשתי יותר מדי). בקיצור, אפשר לדון בעניינים אבל אני לא רואה שום סיבה לעשות את זה במישור אישי. זה יוביל אותנו רק להיעלבויות לא מוצדקות.

 

[עמי שפירא]

../images/Emo24.gifמבקש סליחה

מבקש סליחה אם פגעתי בך אבל גם אני תוקף אותך. הכוונה היא לתקוף את השקפתך ובודאי שלא אותך אשית. הסגנון של שנינו בוטה ולכן הרשיתי לעצמי. אני מתכוון אך ורק לויכוח על הנקודה.ובסופו של דבר למרות הויכוח הנוקב אני מאמין שאם הויכול היה מתנהל בפנל של פנים מול פנים ולא בהתכתבות מקוטעת מתברר היה שרב המשותף בהשקפת העולם המקצועית על המפריד. אני מקצין דברים לשם ליבון הסוגיה.

 

[Mנטה]

לא נפגעתי ../images/Emo13.gif

היה נדמה לי שאתה נפגעת.

 

[fez1]

Mנטה ערב טוב ,

אבל בדיוק זה מה שניסיתי לומר לך - שאינני רואה בכך לא כלל ולא נוקשה אלא דרך ( דרך ! לא שיטה ! ) טיפול אפשרית מבין נוספות ! כך גם הצעתי לגבי השימוש בקצף - עליו נדמה לי שגם התרעמת ( בעדינות ...) . אני אישית לעולם לא מקובעת בדרכי הטיפול ותמיד שואבת ממקורות נוספים , לעיני עומד הצורך בגיוון והתאמה אישית לצרכי המטופל . לא כ"כ נשמעת לי הקביעה ש"פיזרתי כללים נוקשים" והרי כ"כ נזהרתי בלשוני ... לדעתי את צריכה לקרוא שוב את דברייך . הם עומדים בסתירה לרבים מדוחו"ת שקבלתי על ילדים ממרפאות בעיסוק . תני אופציה אחרת לשימוש במילה "אחיזה" - אולי היא תועדף אצל כולם ותחליף את הביטוי הנוקשה . ולגבי ההקשרים לחגורת הכתפיים - האם ראית כבר את כל המקרים הזקוקים לטיפול בכדי לקבוע שאין לכך בסיס מציאותי ? אני מאד מעריכה את התייחסותך המקצועית והמעניינת שאת מביאה פה תמיד , אבל מחפשת גם קצת הבנה לתפיסות מקצועיות שונות ...

 

[Mנטה]

אני שמחה להמשיך את הדיון אבל

למה את לוקחת את זה באופן כל כך אישי ? את רואה את זה בתור דרך אפשרית ואחרים רואים את זה בתור אמת מסיני. לא התייחסתי דוקא אלייך אלא דיברתי על הרעיון שהעלית. אצלך אולי זה לא כלל נוקשה, אבל לפי כמות הפעמים שזה מופיע בשיחות, בדו"חות וכמובן בפורום הזה - זה כנראה כן כלל נוקשה אצל רבים וטובים. אין לי בעיה עם המילה "אחיזה". יש לי בעיה עם ההתיחסות למושג הזה בריפוי בעיסוק. לדעתי במרבית המקרים האופן שבו הילד אוחז את העפרון משני לחלוטין. לגבי ההקשרים לחגורת הכתפיים, אני לא מבינה מה ערכה של התיחסותך. ברור שלא ראיתי את כל המקרים וגם את לא ראית את כל המקרים וגם אף חוקר לעולם לא יראה את כל המקרים. מה שמעניין אותי זה לשמוע מחקר מהימן שמסביר את הענין הזה במקום שכולנו במשך שנים נישען על איזשהי דעה שכרגע ככל הידוע לי, אין לה איזה ביסוס מדעי. סתם הערכה ופרשנות לנתונים שכולנו רואים וכל אחד בוחר איך לפרש. כרגע העמדה שחולשת חג. הכתפיים משפיעה על אחיזת העיפרון ועל בעיות כתיבה, היא עמדה נכונה בדיוק כמו העמדה ההפוכה לה. אני מחפשת איזשהי הוכחה או הסבר מלומד. כי מה שאני רואה בפועל, או יותר נכון, הדרך שבה אני מפרשת את מה שאני רואה - שונה. היתי רוצה לדעת איזה פרשנות של אוסף הנתונים שאנחנו רואים, נכונה יותר. או במלים אחרות, אם מישהו מכיר כמה מחקרים בנושא (כמה ! לא אחד !) אני אשמח לקרוא. Mנטה.

 

[נגהויסבוך]

Mנטה ?

באמירה שלך לגבי "אמיתות" ההנחה שיש קשר בין חגורת כתפיים לכף יד ולאחיזה ... הטלת ספק ביכולת תצפית וניתוח של טובים וחכמים - ממני וממך, עבודה תצפיתית של שנים, ולא רק תצפיתית ב"עין בלתי מזויינת" אלא במיכשור וכן גם במחקר ... ויותר משתבטלי מרכיב חשוב בידע שלנו, תקימי עלינו מקצוע שכן... אז חשבתי איך לא לעורר "ויכוח", וחשבתי לנסות הפוך. ופשוט לשאול אותך, אז איך את מפריכה את ה"מודל" הקיים, מה הכלים שלך להסביר את ה"דברים" אחרת ? אני במקביל אחטט כדי למצוא חומר על "ביומכאניקה" של גף עליון ...

 

[Mנטה]

נגה ?

למה לא לעורר ויכוח ? ואני באמת טוענת כנגד תצפיות. ולא משנה מי ערך אותן. בתצפית רואים כל מיני דברים ומפרשים את הדברים הללו בכל מיני צורות. מי אמר שבוחרים בפירוש הנכון ? את יודעת נגה שאלף שנים בערך התעקשה הכנסיה שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, כי תצפית פשוטה הן של המאמין הפשוט והן של האפיפיור מוכיחה זאת כל יום וכל לילה מחדש

בדיוק בגלל זה כל כך חשוב המחקר !... ובקשר להפרכת המודל הקיים: אני לא מפריכה אותו, אני בסך הכל שואלת שאלות. אני רואה כל יום בקליניקה דברים מנוגדים לתיאוריה הזאת ולפעמים גם דברים שנראים דומים לה. כי השאלה היא כאמור לא מה אני רואה אלא איך אני מפרשת את מה שאני רואה. וכן, אני אשמח שתביאי איזה הסבר ביומכאני בדוק מחקרית.

 

[fez1]

Mנטה צהרים טובים ,

בתגובה למה שענית לי - קראתי שוב את דברייך ויצאתי עם סיפוק כשראיתי שרשמת "הכללים הנוקשים שאנחנו מפזרות בלי לבדוק" , גם אם לא ממש התכוונת אז ה"אנחנו" גרם לי לסלחנות מה ... אולי לקחתי אישית אך לא רק . את פשוט הגבת על הדברים שכתבתי לשואלת וחשתי שדבריך מביעים התנגדות נחרצת לדברי ( האמת , אם זה גורם לדיונים מקצועיים - מה טוב ...) . ובחזרה לדיון - אם יורשה לי - לא נוח לי עם התנגדותך למלים הנדונות 'אחיזה' ,'ח.כתף' ... מלים אלה מכילות בתוכן טווח של תפקודים שנוגעים , מה לעשות , למקצוענו . ( עלינו לשפר דוקא את היחס הקפדני וה'פתולוגי' שגננות ומורות מייחסות למושגים אלה ושולחות כל ילד שלישי אלינו ועקב כך גם יוצרות לעיתים בהלה בקרב ההורה ) . בעניין השני - את מייחסת חשיבות לכך שנתייחס לממצאים באיבחון ותפקוד הילד ונגיע למידע מהימן ומבוסס בהקשר לנ"ל . אני חושבת שהיה קל יותר והיו יותר הצלחות מהירות אם הקשיים הנ"ל היו בקטגוריה מהימנה ומדוייקת . אבל הם כנראה אינם חד משמעיים ועל כן עלינו לנקוט בדרכי טיפול מגוונות , שונות מאחד לשני ויצירתיות . מקוה שהדברים אינם מפולספים מדי ... המשך יום נעים לכולם/ן !