אחיזת עיפרון

[Mנטה]

לא סתם כתבתי בלשון "אנחנו"

אני לא חפה מטעויות כמובן. אבל אני מנסה כמיטב יכולתי לחשוב על הדברים ולא לפעול באופן אוטומטי או בהתאם לדעות שאולי הן בסה"כ דעות קדומות. אני חוזרת ומדגישה, אין לי בעיה עם המילים "אחיזה", "כתפיים" וכו'. הענין הוא אחר. אני פשוט לא רואה קשר הכרחי בין הדברים.

 

[fez1]

Mמנטה ,

יופי , עכשיו ממש התחברתי לדברייך !!! ממש נראה לי יפה שאת חושבת רחב יותר ולא פועלת אוטומטי ובכך את בעצם פועלת לפי גישתך והבנתך את המקצוע ואילו אני פועלת בדיוק כך - כשאני משתמשת באותם אמצעים ודרכים "שמרניות" אבל מרחיבה אותן עפ"י הצרכים גם מעבר לדעות הקדומות והתאוריות שהציבו לנו בלימודים . לדעתי - הבהרת עכשיו (הבהרת לי כמובן , אחרים אולי הבינו אותך קודם ...) הרבה יותר טוב את עמדתך לגבי 'צמד' המלים ונראה לי שלדעת כל העוסקים בדבר - הקשר ביניהן אינו הכרחי אלא אפשרי וקיים לא אחת . האם רק עבורי היה הדיון מעניין ותורם ל'ריענון' המקצועי ?

 

[עמי שפירא]

דעות קדומות.

מנטה את טוענת שיש לתת ביסוס מדעי לעבודה. גם כדי לצאת בקביעה על דעות קדומות ובכדי לפסול תאוריות יש צורך בביסוס מדעי. תאוריה לא נופלת עד שהיא מוכחת כלא נכונה.

 

[Mנטה]

לא נופלת ולא עולה.

 

[נגהויסבוך]

Mנטה - שוב אני ...../images/Emo4.gif

יש לי בעיה איתך ... את מגרה אותי לחשוב ... ואז מרוב מחשבות, לא מצליחה למצוא את החוט, כדי להגיע לקצה שלו ולהצליח לכתוב משהו. מנסה להתאפק כדי לבוא עם "חומר" שאולי אמצא, למרות שדי פוחדת שלא אמצא, ובכך אפול מלהראות שבכל זאת יש משהו בידע שנוצר מתצפיות - והרי לא מדובר על תצפית בודדת, שכמקימים "מודל". ברור לי למה במצבים מסוימים קיים קשר בין חגורת כתפיים, לאחיזת עפרון ולביצוע כתיבה מיומנת. בסופו של דבר הכל פיזיקה, ועבודה ביומכאנית לא איכותית סופה להמדד ב"אנרגיה". כך שאם ימצא והקשר הנ"ל מביא לבזבוז אנרגיה (התעייפות וסבולת נמוכה למשל), נדרש פתרון סביר בטיפול.אך כשקיימת דרישה לבדיקה, אבדוק, למרות שיש סיכוי שאצמד למודל הזה מאחר ואצלי הוא מסביר תופעות, למרות שגם הדרך שלי לטפל במצב זה מעט שונה מהמקובל. עכשיו שתי חובות קטנות - כתבתי שלא רוצה ליצור ויכוח ושאלת למה ? כי דיון יותר עדיף על ויכוח, לא ? והנה אנחנו מתדיינות. עוד דבר, מאחר ונראה לי שאת מחביאה לנו כמה דרכים יחודיות בעבודתך הקלינית, למה שלא תרמזי לנו משהו? כבר נרוויח ?

 

[Mנטה]

הבהרה בנוגע לתצפיות

כשאת צופה במישהו עושה משהו, את רואה משתנים מסוימים. למשל (כמו שהמורה לסטטיסטיקה אהבה לתת כדוגמה): את רואה אדם שמן שותה דיאט קולה. מכאן את יכולה להסיק למשל: דיאט קולה משמין. הרי המון אנשים שותים דיאט קולה והמון אנשים שמנים שותים דיאט קולה אמנם יש פה ושם גם רזים ששותים דיאט קולה וגם שמנים ששותים קולה רגילה, אבל אפשר לומר בביטחה שהמון אנשים ששותים דיאט קולה הם שמנים. מה אנחנו מסיקים מזה ? שאת יכולה לראות את אותה התופעה שוב ושוב ושוב בעקביות חוקית ממש, אבל להסיק ממנה את המסקנה הלא-נכונה. ולטענתי, זה בדיוק מה שקורה בחיבור בין חג' הכתפיים והאחיזה. ואני רוצה להמשיך ולשאול: - כמובן, מה הקשר בין חולשת חג' הכתפיים ובין האחיזה ? - למה חג' הכתפיים חלשה ? ובמה היא נבדלת משאר הגוף ? - האם חג' כתפיים חלשה בהכרח תיצור בעיות אצל אותו האדם/ילד ? - האם אחיזת עיפרון "תקינה" בהכרח חשובה לכתיבה יעילה ? - האם כמרפאות בעיסוק התפקיד היחיד שלנו בתפקוד הנקרא "כתיבה" הוא לשנות אחיזות ולחזק שרירים רפויים ? התשובות שלי באופן אישי לכל אלו מן הסתם שונות משל מי שהביע את דעתו כאן. אני חושבת שאין קשר הכרחי בין הכתפיים ובין כף היד, אני לא רואה שעיקר הקושי בכתיבה נובע מאחיזות כאלו או אחרות, התפקיד שלי כמרפאה בעיסוק (בעיני) איננו מתמקד דוקא בצד המוטורי של התפקודים השונים וחג' כתפיים חלשה לא בהכרח מפריעה לי או לילד.

 

[נגהויסבוך]

מה אנחנו בצ'אט ?

אז ככה Mנטה, נתחיל מזה ששינויים רבים עוברים על ההבנות שלנו כתוצאה מתצפית, כשאני התחלתי לעבוד היה ברור שעבודה דיסטלית איכותית נוצרת מעבודה פרוקסימלית איכותית ! (סימן קריאה כי ככה אמרו) בהמשך, התחילו לדבר על כך שאין קשר הכרחי בין הפרוקסימל לדיסטל, ושהתפתחותם מבודדת.לזה הגיעו מכל אותם היפוטונים, רפויים שמציירים וכותבים ללא קושי (אגב הבת שלי קלסיקה !) אח"כ נכנס הטיפול הקוגנטיבי, שהראה שדרך אסטרטגיות - מכל סוג שתבחרי שמתאימות כמובן לילד, תשיגי את האחיזה והכתיבה (זוכרת את הדיון שהיה כאן על מניפ]ולציות בכף היד בדרך להשגת שליטה בעפרון, אז טענתי שאין קשר ישיר בין הדברים?) אז אין שום דבר מוחלט הדברים מתעדכנים ומשתנים, בעקבות אנשים שאומרים, רגע זה לא הולך ככה - האיש השמן אכל שווארמה יחד עם הדיאט קולה ! אז אמרנו שזה לא ככה, חובה עלינו להוכיח ! (אני למשל מעבירה את הידע על אימון לחיזוק חגורת כתפיים להורים ולילד על מנת ליצור תחזוקה שוטפת לנצח, כי יודעת כבר ש- 15 דקות שבועיות לא יעשו את העבודה כאן- הרי ב-45 דקות טיפול צריך להכניס עוד כמה דברים??) נו לא תתני איזה רמזון ?

 

[Mנטה]

נסיון שלישי

תסלחו לי אם מחר יופיעו פה שלוש הודעות כמעט זהות. מה שניסיתי לכתוב בהן זה שאני עובדת ישירות על התפקוד שלשמו התכנסנו. אם זה כתיבה אני אעבוד עם הילד על כתיבה וכיו"ב. בגדול אני רוב היום יוצרת ומשחקת עם הילדים.

 

[נגהויסבוך]

../images/Emo45.gif

 

[נגה ג]

משהו אחר

הייתי רוצה להתערב קצת בוויכוח. אולי זה יעזור ואולי זה רק יסבך את העיניינים: אני רוצה להציע נקודת מבט שונה והיא: אחיזת העיפרון או כל כלי כתיבה אחר בקונטקסט של שימוש בכילים. ראשית, כאשר מגיע ילד עם "אחיזת עיפרון", חשוב לבדוק קודם כל, לפני חגורת כתפיים וכו', איך הוא מחזיק דברים אחרים כגון: כלי אוכל, פטיש, מברג, חוט ומחט, וכיו'ב. ברוב המקרים אנחנו רואים שחוץ מעיפרון הכל בסדר, ואז אין לדבר על חגורת כתפיים, אלא לבדוק כיצד אחיזת העיפרון הזו משמשת אותו למטרות שלו. ושוב, מנסיון והסתכלות, ראיתי שילדים שמחזיקים את העיפרון או הצבע עם כל כף היד, מציירים צורות גדולות, ואז האחיזה שלהם היא פונקציונלית. וכאשר הם הופכים להיות בני אדם כותבים, אחיזת העיפרון שלהם משתנה באורך פלא, והופכת פונקציונלית לכתיבה. אם ילד לא מחזיק את העיפרון טוב כאשר הוא כותב, כדאי לברר איתו מה הוא יודע או חושב על כתיבה, ותקבלו תשובות מאוד מעניינות..

 

[נגהויסבוך]

ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

 

[חיה ג נ ת ו ן]

תודה אבל...

אני לא חדשה, פשוט מישהו במשפחה שינה לי בטעות את שם המשתמש.

 

[נגהויסבוך]

בנתיים מצאתי משהו אחר ... אבל יפה

 

[fez1]

בנוגע לשאלות שMנטה

הציגה כנקודה למחשבה - בהקשר לחגורת הכתפיים - נדמה לי כי גם בטיפול פיזיקלי אצל מרב"ע או פיזיו', הטיפול בטווחי התנועה בכתף וכו' נעשה גם (גם !!!) בכדי לייעל את התפקוד הדיסטלי הכולל בין השאר את מרכיב האחיזה היעילה . ( ממש נזהרתי ...) . מי אמר שחגורת הכתף נבדלת משאר הגוף ? הרי חגורת האגן חשובה לא פחות ופגיעה לא פחות , השאלה מי מטפל ובאיזה תחום וכן מהם הצרכים הפונקציונליים והרלוונטיים של המטופל . מישהו אמר שהתפקיד היחיד של המרב"ע ב"כתיבה" הוא לשנות אחיזה ולחזק שרירים רפויים ? אלו חלק מהתפקידים בדרך אבל לא רק ובטח לא לומר "לשנות" אלא לשפר אחיזה ולייעל אחיזה . ואת זה ניתן לעשות גם ע"י תרגול שרירי בכדי שיהיה בסיס לאחיזה . דרך אגב , כבר הזכרתי פעם את ה"אחיזה החילופית" או ה"אמריקאית" - והנה עוד דרך להגיע לתפקוד יעיל של כתיבה ולאו דוקא בדרך ה"תקינה" שנלמדת בתאוריה . לא נטען בדיון שאחיזת עפרון 'תקינה' (גם לדעתי מושג זה ראוי למרכאות) תביא בהכרח לכתיבה יעילה אבל השטח מוכיח שהדבר שכיח ונמצא קשר בין השניים . בכל זאת הליכה בקו ישר קצרה יותר ומבזבזת פחות אנרגיה מהליכה בקו עקום ... ( מה שמזכיר לי Mנטה שאהבתי את הדוגמא שהבאת ממורתך ) . בזמנו השתתפתי בקורס א"א כתב יד ומאד נהניתי בו , אבל אני לא יכולה לומר שאני הולכת כאוטומט אחר הנלמד בקורס . יש מקום גם ליצירתיות תוך כדי (לטובת המטופל) ולסטיה מן התאוריה - בדיוק כפי שאמרתם כאן בדיון שתצפיות הרבה פעמים משלבות גם ראיה אישית ושונה ממטפל למטפל , לכן מה שמנצח לדעתי , הוא השילוב בין התאוריה למסקנות מהתצפיות והטיפולים , ומציאת הדרך שתתאים ספציפית למטופל ותתייחס למה שהוא ואנחנו מצפים מתפקודו בחיים . לסיום - יתכן שחגורת כתפיים חלשה לא מפריעה לך , אצלי - בעבר היא לא הפריעה , אך כיום , לאחר חוסר פעילות גופנית והתדיינות מול המחשב באופן בלתי פוסק ( שלי) כאן , החולשה באיזור זה ועוד איך כואבת ומשפיעה ... אבל איך אמרה כבר נגה - את מעוררת לחשיבה . אותי אישית את מעוררת גם לתגובה ... זהו , סיימתי את דברי לעת עתה !