little beetle
New member
אחותי
את פה, ואני רואה אותך, לפחות דמות שאני יודעת שהייתה את פעם. איך היית אחות ואמא וחברה הכי טובה.. איך היית חיוך ואור וזוהר. כמה קינאתי בך לפעמים, וכמה כעסתי על כך שלא יכלתי לשנוא אותך. אף פעם. כי היית את. כל כך יפה ומוצלחת ונהדרת ואהובה. ולא הייתה לי בעיה עם זה. הסכמתי להישאר האחות שיושבת בצל, כי היית כל האור. ואיך בכל פעם שהרגשתי שרגליי כבדות והדרך ארוכה וקשה מידי, רק את הצלחת להפיח בי מוטיביציה ורצון להמשיך. שנאתי את עצמי, ואת כל כך אהבת אותי. אני זוכרת. וכלכ ך הערכת אותי. וזה כל כך עזר לי להמשיך. וכמה שאהבתי אותך. היית הדבר הטוב ביותר בחיים שלי. והבאת עליי את הגרוע ביותר. אחותי, איך נעלמת? איך נפלת ככה? שנה עברה ואני מתגעגעת. ואני לפעמים אפילו לא זוכרת. האדם הכי חשוב ויומיומי ויקר לי בעולם, ואני לא זוכרת. איך נשמע הקול שלך? השארת לי את אמא והיא לא מפסיקה לבכות. איך אהבתי אותך. כמה אני צריכה אותך עכשיו כאן לידי.כמה היא צריכה אותך. אני לא מסוגלת למלא את החלל הזה שהשארת. אני כועסת אילו רק יכלתי להחזיר את הגלגל אחורה. הייתי נותנת את חיי, בלבד שלא תמותי לי ככה. כדי שלא תמותי לאמא ככה. אנחנו מותשים פה בלעדייך. ואין אותך כדי שתפיחי לנו רוח במפרשים. את בעולם משלך. את יושבת פה בכסא הגלגלים הארור הזה שלך. הם מתלהבים מאיך שאת מחייכת או נושמת או בולעת בעצמך. הם לא יודעים כמה חכמה ומדהימה היית. את שם ואני כאן. ביננו הדמעות
את פה, ואני רואה אותך, לפחות דמות שאני יודעת שהייתה את פעם. איך היית אחות ואמא וחברה הכי טובה.. איך היית חיוך ואור וזוהר. כמה קינאתי בך לפעמים, וכמה כעסתי על כך שלא יכלתי לשנוא אותך. אף פעם. כי היית את. כל כך יפה ומוצלחת ונהדרת ואהובה. ולא הייתה לי בעיה עם זה. הסכמתי להישאר האחות שיושבת בצל, כי היית כל האור. ואיך בכל פעם שהרגשתי שרגליי כבדות והדרך ארוכה וקשה מידי, רק את הצלחת להפיח בי מוטיביציה ורצון להמשיך. שנאתי את עצמי, ואת כל כך אהבת אותי. אני זוכרת. וכלכ ך הערכת אותי. וזה כל כך עזר לי להמשיך. וכמה שאהבתי אותך. היית הדבר הטוב ביותר בחיים שלי. והבאת עליי את הגרוע ביותר. אחותי, איך נעלמת? איך נפלת ככה? שנה עברה ואני מתגעגעת. ואני לפעמים אפילו לא זוכרת. האדם הכי חשוב ויומיומי ויקר לי בעולם, ואני לא זוכרת. איך נשמע הקול שלך? השארת לי את אמא והיא לא מפסיקה לבכות. איך אהבתי אותך. כמה אני צריכה אותך עכשיו כאן לידי.כמה היא צריכה אותך. אני לא מסוגלת למלא את החלל הזה שהשארת. אני כועסת אילו רק יכלתי להחזיר את הגלגל אחורה. הייתי נותנת את חיי, בלבד שלא תמותי לי ככה. כדי שלא תמותי לאמא ככה. אנחנו מותשים פה בלעדייך. ואין אותך כדי שתפיחי לנו רוח במפרשים. את בעולם משלך. את יושבת פה בכסא הגלגלים הארור הזה שלך. הם מתלהבים מאיך שאת מחייכת או נושמת או בולעת בעצמך. הם לא יודעים כמה חכמה ומדהימה היית. את שם ואני כאן. ביננו הדמעות
