אז, תשמעו רגע..

[איש המתח]

את מוזמנת לקרוא את כל הספר...

את תשימי אותי את סוק ואת קוק ואת מרי וברי (הייתי חייב חרוז)...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
בכיס הקטן.

 

[דידי 9]

תודה

*קיס*
אני באמת לא מתיימרת לזה....אתה, קוקי...סוק אולי.....את מרי לא קראתי הרבה בקטע הזה...
איזה ספר זה?
ומה זה...מחין?

 

[איש המתח]

מחין = מוחין

אני אוסף שמות, מצטרפת?

 

[ביזיון ברשת]

אהמממ

לא יודעת כל כך איך להתייחס לשאלה שלך.
אולי בגלל המונח "לברוא".
&nbsp
זה להמציא, יש מאין.
ואז התשובה תהייה לחלוטין בדיונית, כמו כוחות על כאלה.
&nbsp
קיצר, לא יודעת!

 

[Anna begins cc]

לגמרי תמציאי,

למה לא?
כשכתבתי על זה חשבתי על כל כיוון אפשרי,
וגם תראי מה שכתבתי לאופס - משהו בדיוני לחלוטין.
לכי על זה

 

[ביזיון ברשת]

טוב

אז הייתי בוראת לעצמי את היכולת להגיע לכל מקום שאני רוצה במצמוץ.
&nbsp
ולעולם, טוב לא משהו שצריך לברוא, אבל בהחלט הייתי מחלקת לכל אדם סובלנות (לא סבלנות אלא סובלנות).
&nbsp

 

[Anna begins cc]

אהבתי.

איזה כשרון מושלם לעצלנים, ביזי. כאילו את קוראת את נשמתי.
&nbsp
אני הייתי מחלקת גם וגם. גם סבלנות היא מצרך נדיר בימינו.

 

[ביזיון ברשת]

זה לא

קשור לעצלנות כמו לזה שאני פשוט מאחרת. מה שלא יקרה, מאחרת.
&nbsp
וגם כי אני רוצה להיות בכל כל הרבה מקומות בעולם וזה ים כסף וזמן.
&nbsp
נגיד עכשיו, איך היה מתאים לי ערסל בחוף בפיליפינים.
מצמוץ ואני שם ואז מצמוץ ואני כאן.
&nbsp

&nbsp

 

[Anna begins cc]

טוב, נו

כל אחד מתחבר לזה מהמקום שלו, אני עצלנית כרונית
&nbsp
האמת, מתאים לי הערסל הזה.בדיוק עכשיו.
תצטופפי קצת, תעשי מקום.

 

[dori78]

כל אחד מאיתנו בורא עולם קטן משלו.

אני מדברת על ילדים, אבל לא מתכוונת לפעולה הביולוגית של הבאת ילדים לעולם.
אני מתכוונת לחינוך.
חינוך לאכפתיות, לרגישות בסיסית לזולת - אבל גם לגבולות ואסרטיביות בסיסית.
חינוך לאהבה ולא לשנאה, חינוך לפתיחות מחשבתית ולא לקוביות והגדרות, חינוך לכבוד בסיסי ולא לזלזול בשונה.
חינוך לאהבת השפה העברית, התרבות העברית והמדינה העברית, שהיא בעיניי המקום היחיד למי שרואה בעצמו חלק מהעם היהודי, בלי קשר לאורח חיים אורתודוקסי.

לטעמי, מי שמביא ילדים לעולם בלי להיות מודע לתפקידו כהורה, לאחריות החינוכית המוטלת עליו - פוגע בעם כולו, ביצירת מפלצות אנוכיות.

 

[oops did it again]

על בריאה ותחומי אחריות

את מדברת על אחריות ההורה להדריך ולכוון, בצורה שאת מטילה את כל האחריות על ההורים "ביצירת מפלצות".
אני חייבת לומר, שהמילים שלך מאוד צורמות לי, משום שיש לי הרגשה מאוד חזקה ואני יכולה לומר זאת בביטחון, כל עוד את לא הורה בעשייה, אלא רק בתיאוריה, ההבדל הוא שמיים וארץ.
את יכולה להחליט מה התפקיד שלך ומה תחומי האחריות שלך ורצוי שכך, אבל מכאן לצאת ולטעון באופן גורף לגבי כל הנושא, נשמע מעט תמוה.ואני לא מתקיפה חס וחלילה, פשוט ההתבטאות שלך מאוד קיצונית לטעמי.

 

[dori78]

יכול להיות.

עבדתי 4 שנים בחנות נעלי ילדים, ראיתי התנהלות של הורים עם ילדים ושל הורים בינם לבין עצמם.
מפתיע כמה את יכולה ללמוד על הורות ומשפחה מלהתבונן בשקט על אחרים.
וכן, כשאני רואה ילד בן 4.5 בריא לחלוטין עדיין בחיתול - בעיניי זה כשל.
כשאני רואה ילד בן 13 שלא יודע לשרוך שרוכים, כי אמא שלו חשבה שיהיה יותר מהר לעשות בשבילו מאשר ללמד אותו - בעיניי זה כשל.
כשאני רואה ילד בן 6.5 שמרשה לעצמו להגיד לאחיו ליד אמא שלו "יא בן זונה מזדיין בתחת" - זה כשל.

למען הסר ספק:
אני מפרידה הפרדה ברורה בין הורים שמתעייפים (ובואי לא נעמיד פנים, כולנו מתעייפים מכל מיני מטלות של החיים לעתים)
ומוותרים לעצמם ולילדים מדי פעם, כי הורות זו באמת העבודה הכי קשה בעולם,
לבין הורים שמלכתחילה אין להם שום תיאוריה או אג'נדה חינוכית. ויש לא מעט כאלה.

 

[oops did it again]

דברים מהצד

אכן יש כאלו שנראים כמו כשלים, אבל התכוונתי לתמונה הגדולה יותר, של עיצוב האישיות ודרך ההתמודדות עם העולם. ששם תפקיד ההורים גם מסתיים בשלב מסויים והופך להיות מנחה מהצד או בשלב הקריטי שבו אתה מנחיל את "המשנה שלך", עדיין הילד הוא ויהיה מי שהוא רוצה להיות בשלב זה או אחר. לכן אני לא מטילה אחריות מוחלטת על ההורים, בשלב שבו כבר אין טיטול ואין מבחני בגרות

 

[אחד מפוחד]

שאלות

הדוגמאות מומצאות או מיקרים שראית במו עינייך?

ואם כבר מדברים על כשלי הורים, מה לגבי כל המוכשרים ששוכחים את הילדים באוטו?

דורי, אולי נפצח בתוכנית רישוי להורים? כמו בסין, רק שכאן במקום לפקח על כמות הילדים, נפקח על איכות ההורים.

 

[dori78]

תשובות

הדוגמאות הם מקרים שראיתי במו עיניי.
הרבה דברים מעניינים אפשר לראות, כשסותמים את הפה ומתבוננים על העולם בהשתאות.

לא דיברתי על כשלי הורות באופן כללי, אלא על איך אתה יוצר עולם קטן משלך.
אם אתה מחנך את הילד שלך באופן מוצלח - בקוסמוס הפרטי שהוא הבית שלך - העולם יהיה יותר טוב.

בנוגע לרישוי הורים - לצערי לא יקרה בחיים.
בוא נתחיל קודם בפיקוח הדוק יותר על כשלי נהגים.
אני מוכנה להתנדב ולתעד את כל הדפקטים (לא, mri10, זה בשום פנים ואופן לא יהפוך לאפקט)
שמתעסקים עם הסמארטפון במקום בלהסתכל הכביש.

 

[אחד מפוחד]

הרחבות

אז ככה:
המציאות עולה על כל דימיון...
כתבתי כבר אתמול לגבי זה שכל אחד בורא לעצמו יום-יום את העולם שבו הוא חי. אבל, נפלאות התפוז לא העלו את זה ולא היתה לי הסבלנות הדרושה כדי להיאבק בתפוז האלקטרוני וויתרתי. מאז כבר ראיתי שכתבת דברים דומים אז החלטתי שאין צורך להוסיף שוב את שלי . בקיצור: מסכימים.
אבל, אל תשכחי שהילד שלך לא חי בואקום ולא משנה כמה טוב תחנכי אותו הוא יפגוש את הזוהמה ברחובות. כמו שמישהו פעם אמר לי: לא משנה כמה נהג טוב אתה, תמיד יכול להיות אחד גרוע שיכנס בך.
היי... נקשר לי לנושא הבא שלך כחלק מהתכנית שלי להשתלט על העולם אני עובד על פיתוח קרן דיס-אינטגרציה. אם תרצי אני ארשה "לבחון" אותה על אותם נהגים. רוצה?

 

[Anna begins cc]

זה קטע,

אמרתי לא אחת שיש כל כך הרבה דברים שצריך הרשאות עבורם,
לנהוג, לצאת לחופש בחו"ל, אפילו להיות כדי להיות מדריך במוזיאון אתה צריך רשיון,
אבל להיות הורה, שעבורי זו העבודה הגדולה והמושלמת ביותר שיכולה להיות לאדם, כל פישר ברחוב יכול להיות.
&nbsp
לא שיש דרך לעשות תוכנית רשיונות להורים, אבל הלוואי שהייתה.
את זה הייתי בוראת בעולם שלי.
&nbsp

 

[oops did it again]

הייתי רוצה שתהיה לי היכולת

לעוף. לא על אנשים, אלא כמו ציפור. אני חולמת על זה הרבה.
שאני הולכת ברחוב תוך כדי ריחוף ואז כבר בשמיים.
&nbsp

 

[oops did it again]

אה

בדקתי בגוגל. מסתבר שזה חיובי. אני בשלבי העצמה ופריחה

. נחמד.

 

[Anna begins cc]

זה באמת נחמד

אני מאחלת לך שרק תמשיכי להתעצם ולפרוח!
&nbsp
אני מתבאסת כי רק לי יש מוטיבים מעפנים בחלומות,
בא לי גם לחלום שאני מרחפת לי בסבבה..