דוקטור קלינית
New member
אז....שלום.
חזרתי לפני כמה שעות טובות מקורס ההכנה לשנה הבאה, לשירות הלאומי שלי במרכז להעמקת יהדות. אני יכולה לכתוב כאן המון, אבל אני לא בטוחה שיהיה מי שיקרא ולכן אני רק אכתוב שהיה מדהים. הסמינריון היה בעפרה מיום חמישי שעבר, ובתור אחת שבסמינריונים הייתה סופרת את השניות עד החזרה הביתה- פשוט נהניתי מכל שניה. אם זה היה הבנות שישרתו איתי שנה הבאה, או הקבוצה שלנו, או המדריכה המקסימה שלנו, והשיחות עם הרבנים ואנשי החינוך (ד"א- יונה גודמן העביר לנו שיחה מ-ד-ה-י-מ-ה!! אם יש לכם הזדמנות לשמוע את האיש היקר הזה- תעשו את זה!!!), הסדנאות, הכלים הפרקטיים שעזרו לנו להבין קצת יותר טוב מה לעשות בפועל כשנעמוד מול כיתה של ילדים בבי"ס חילוני ונלמד אותם מה זו שבת בעצם... היו לנו דברים רציניים כאמור וגם דברים קצת יותר כיפיים- סדנת יצירה בחומרים, סדנת דרמה, שימוש בסרטים.. היינו 6 בנות בחדר- היה צפוף, מג'וייף (לא באשמתנו!) והיה לנו חור במקלחת שיצאו ממנו ג'וקים (השיא נשבר-5 ג'וקים בלילה אחד..) אבל זה בדיוק מה שהיה כיף. הלכתי לישון כל לילה לא לפני 1-2 וקמתי בדרך כלל ב7 בבוקר, אחרי לילה מטורף של צחוקים וכשהגרון כואב מרוב צחוק. אכלתי סלט ירקות (מלא בפלפל שחור
) 3 פעמים ביום, הכרתי בנות מדהימות, עשיתי שיחות-נפש עם בנות שאין לי מושג מי הן ולא הכרתי אותן לפני... התפללתי תפילת מנחה כשהשמש התחילה לשקוע והכל מסביב היה שקט, והשמיים היו כתומים-צהובים-וקצת כחולים ופשוט עמדתי שם על הדשא והתפללתי, והיה מסביבי כל כך הרבה ירוק והחוּם של ההרים והנוף המדהים הזה שאני, בתור עירוניסטית מלידה, לא בדיוק רגילה אליו. התרגשתי כי כל כך השקיעו בנו, ובאמת שהביאו לנו דברים כל כך שווים ובכל פרט קטן בסמינריון הזה הושקעה מחשבה. באמת שהיו שם אנשים טובים שפשוט עשו הכל כדי שהסמינריון יהיה מעולה ושהכל יצליח- בין אם זה הדברים הרציניים כמו השיחות והסדנאות והלו"ז הצפוף שלא נתן לנו שניה לנשום (וזה חיובי ומספק!), ובין אם זה פרטים קטנים כמו עוד צ'יפס בארוחת ערב או כשמחלקים שוקו או קרטיבים באמצע היום, או שלוקחים אותנו לטיול ממש מושקע בירושלים ומזמינים לנו מיליון פיצות בערך, ובין אם זה אנשי הצוות וצוות המדריכות שבאמת היו מדהימים אחד אחד. שבת הייתה מדהימה, עשינו קבלת שבת באמפי-תיאטרון קטן כשמסביב המון דשא ושיחים ירוקים וסוכת גפנים ממש ממש יפה (וכן, אכלנו המון ענבים בשבוע הזה...
) והיה מרומם ומחזק ממש. יצא לי הרבה לשבת עם עצמי ולחשוב, ככה סתם לשבת על ספסל בשקיעה ופשוט להסתכל בשמיים ולחשוב על מיליון ואחת דברים. החדירו בי כל כך הרבה מוטיבציה בסמינריון הזה, ואני מקווה שבעז"ה היא לא תיעלם ואני באמת אדע לייעל את עצמי ולתת כל כך הרבה בשנה הזו. וסתם, אני בטוחה שהשנה לא תהיה קלילה ותמיד בדברים האלה יש קשיים ובעיות ומכשולים ולא הכל מצליח על ההתחלה (וגם אמרו לנו את זה המון, שלא נחיה באיזו אשליה שפתאום תתנפץ לנו ואז יהיה ממש קשה)- אבל אני בטוחה שבע"ה אני אמצא את הכוחות לעבור את זה ולצאת באמת עם הרגשה ממש טובה מהשנה הבעל"ט. אז סתם, הייתי חייבת להוציא את זה קצת, וכדי שזו לא תהיה סתם הודעה- אני פשוט אכתוב לכם שהלוואי שהשנה הזו תהיה לכולנו ככה, בין אם יש כאלה שממשיכים ללמוד בבצפר ובין אם יש כאלה שהולכים לשירות לאומי/צבא/ישיבה/מדרשה/חיי משפחה או מה שזה לא יהיה... שפשוט נדע לנתב את עצמנו בדרך הנכונה ולייעל את עצמנו, ושנדע לדעת להתמודד עם המכשולים והבעיות ולא להישבר כי באמת שלכל דבר יש פתרון, וה' תמיד נמצא איתנו ואין מצב, פשוט אין מצב בעולם שאנחנו מתייאשים!! תזכרו את זה בכל שניה שצץ מולכם איזה מכשול מעצבן, איזה מבחן מעיק שיש ללמוד אליו, איזה מיליון דפים שיש לעבור עליהם לפני הפעולה בסניף, או מלא עבודה שיש במקום השירות שלא סיימנו, או טחינה מטורפת בצבא או מה שזה לא יהיה. בקיצור, אין ייאוש בעולם כלל ותמיד בשמחה- אלו לא רק סיסמאות. זה באמת ככה. אם תאמינו בזה יהיה כל כך טוב בע"ה. וסתם, בלי קשר- יצא לי גם לחשוב על כמה זה חשוב פשוט להיות נחמדים... פשוט להסתובב עם חיוך, ולדבר עם אנשים אפילו אם לא מכירים אותם, ולהגיד תודה רבה על כל דבר קטן שעושים בשבילכם- אפילו אם זה נראה לכם טריוויאלי ומובן מאליו..באמת שחיוך עושה המון. אז זהו, אני חושבת שאלך לישון עכשיו כי חסרות לי כמה וכמה שעות טובות של שינה...שיהיה באמת לילה טוב ושקט ו.. רק טוב, אמן.
חזרתי לפני כמה שעות טובות מקורס ההכנה לשנה הבאה, לשירות הלאומי שלי במרכז להעמקת יהדות. אני יכולה לכתוב כאן המון, אבל אני לא בטוחה שיהיה מי שיקרא ולכן אני רק אכתוב שהיה מדהים. הסמינריון היה בעפרה מיום חמישי שעבר, ובתור אחת שבסמינריונים הייתה סופרת את השניות עד החזרה הביתה- פשוט נהניתי מכל שניה. אם זה היה הבנות שישרתו איתי שנה הבאה, או הקבוצה שלנו, או המדריכה המקסימה שלנו, והשיחות עם הרבנים ואנשי החינוך (ד"א- יונה גודמן העביר לנו שיחה מ-ד-ה-י-מ-ה!! אם יש לכם הזדמנות לשמוע את האיש היקר הזה- תעשו את זה!!!), הסדנאות, הכלים הפרקטיים שעזרו לנו להבין קצת יותר טוב מה לעשות בפועל כשנעמוד מול כיתה של ילדים בבי"ס חילוני ונלמד אותם מה זו שבת בעצם... היו לנו דברים רציניים כאמור וגם דברים קצת יותר כיפיים- סדנת יצירה בחומרים, סדנת דרמה, שימוש בסרטים.. היינו 6 בנות בחדר- היה צפוף, מג'וייף (לא באשמתנו!) והיה לנו חור במקלחת שיצאו ממנו ג'וקים (השיא נשבר-5 ג'וקים בלילה אחד..) אבל זה בדיוק מה שהיה כיף. הלכתי לישון כל לילה לא לפני 1-2 וקמתי בדרך כלל ב7 בבוקר, אחרי לילה מטורף של צחוקים וכשהגרון כואב מרוב צחוק. אכלתי סלט ירקות (מלא בפלפל שחור
