אז מה עושים !!!

[dht160]

אז מה עושים !!!

אז מה עושים שצריך לצעוק ואין לאן ? מה עושים שצריך להגיד דברים ואף אחד לא רוצה לשמוע ? מה עושים שנמאס לך מהמצב שקורה אבל אין לך את האומץ להודות בשינוי שצריך לעשות ? מה עושים כדאי להבין את הראש של אנשים אחרים ? מה עושים שלאף אחד לא אכפת ? שבוכים בלילה והעולם ממשיך כרגיל. מה עושים שאתה לא מצליח למקם את עצמך במקום טוב בחברה וכל הזמן מייסר אותך מה שקורה. מה עושים שכל הזמן חושבים על מה האחריםח ושבים עליך ומנתחים כל דבר שהם עושים ואומרים לך ? מה עושים שפשוט נמאס אבל אתה לבד לא יכול לשנות כלום ? אז מה עושים שאנשים שאתה חושב שהם חברים פשוט נעלמים ? אז כנראה חותכים הכול. עוד שבוע. מסיבת יום הולדת 19. כולם הוזמנו וזאף אחד לא יודע שזאת תהיה 'מסיבת הסוף'

 

[שרימפי]

סוף../images/Emo35.gif../images/Emo4.gif

אז מה עושים כשצריך לצעוק ואין לאן? ושאף אחד לא רוצה לשמוע? גיא, אם למדתי משהו בחיי. מהתקופה האחרונה בפרט, בה הרגשתי לבד לא פעם זה שדוקא בזמנים הקשים האלו, אנו בוחרים להתעלם ממה שיש לנו. יש לנו מי שאיכפת לו, יש לנו איפה לדבר. עובדה, הנה אנחנו בפורום מדברים. מוציאים מהלב, את כל המרה השחורה. לבד, אנחנו לא. יש לנו אחד את השני. ויש מי שאיכפת לו ממך. אני אהיה כנה איתך, אני דואג. במיוחד מהמשפט האחרון. "מסיבת הסוף" עושה לי צמרמורת, והיא זו שגורמת לי לבקש ממך קודם כל לנסות לנשום עמוק ולחשוב לא פעם ולא פעמיים לפני כל צעד שאתה עושה. במיוחד כזה שעלול להזיק לך. אתה אדם יקר, ואני מקווה שתבין שאתה לא לבד ושאין שום סיבה שבעולם שצריכה לגרום לך לחשוב על להזיק לעצמך. בנוסף לכך, אני ממליץ לך אולי לפנות לפורום נוסף בתפוז, פורום תמיכה נפשית לצעירים של סה"ר. למרות שאנחנו פה אוהבים ודואגים ואיכפת לנו באמת, אני חושב שגם שם תוכל למצוא שק גדול ומלא בתמיכה ואהבה.

תהיה חזק, ושמור על עצמך. אבי.

 

[dht160]

אתה נשמה באמת אבל אולי הייתי צריך

להסביר לכם משהו. שהתכוונתי 'מסיבת הסוף' זה התכוונתי לסים קץ לחייים שלי. באיזה שהוא מובן לא הייתי מתנגד גם לזה וחשבתי מלא פעמים על זה אבל יש לי אבחון כזה (שחכתי תשם המקצועי) שאני לא יכול לפגוע בעצי. יש לי סף רגישות מאוד רגיש. כמו שאני בחים לא לוקח תרופות או כדורים שכואב לי הראש ולא מסכים לקבל זריקות כבר שנים ככב אני גם לא יכול לעשות את הניתוח הפשוט של הזעת יתר שזה אחת הבעיות הכי גדולותב חים שלי. אני לא יכול לפגוע בעצמי. לצערי אפילו לא לדקור סתאם עם סיכה. התכוונתי 'מסיבת הסוף' של חלק מסוים בחים שלי. יום שיש הבא אני הולך לסגור מעגלים בכל מני תחומים וצריך לסיים משהו שמזיק לי נפשית כי אני לא יכול להמשיך יאתו גיא YESניק בנשמה.

 

[שרימפי]

לפעמים

רק לפעמים גיא, לסגור מעגלים בחיים זה חיובי. תלוי נורא איך עושים את זה. אני שמח לקרוא שאתה בסדר ושאין לך שום כוונה לעשות משו כזה או אחר. לא הרבה אנשים בפורום מכירים אותי ברמה אישית מידי, עוד יותר מעטים יודעים את המשבר החברתי שעברתי לאחרונה, עם האשפוז של אבי בבית חולים. כשכולם נעלמו. כל החברים הקרובים במיוחד, במשך חודש לא יצרו קשר, למרות שידעו. אבל באמת שדווקא אז, נאלצתי לפקוח את העיניים כי אנשים אחרים דווקא כן היו שם. ולבד, למרות שהרגשתי לרגע- לא הייתי. וזה לקח זמן, אבל זה עובר. לאט לאט. אני נשבע לך שדברים כאלו עוברים, אם לא ניתן לעצמנו לשקוע בהם. ויש אנשים ששווים אותך ואותי, ויש אנשים שלא. זה צריך להיות ברור. מבאס לפעמים לגלות שדווקא אנשים שהחשבנו חברים ואנשים יקרים לנו לא נמצאים שם. אבל אנחנו חייבים גיא ללמוד מזה, חייבים לאסוף כוחות ולהתחזק. לא לתת לאף אחד להפיל אותנו, כי אנשים טובים יש בעולם ויש אנשים שאיכפת להם מאיתנו ואנחנו יקרים להם כל כך. בשביל אלו שאיכפת להם ובשבילנו בעיקר אסור לוותר. צריך לחיות כל יום ולהנות ממנו, ואני באמת מאמין היום שאסור לרצות להרים ידיים. חברים יש לך, ממש פה. אני לא יודע מה קרה לך עם חברים שלך, ואני מקווה שהכל יהיה בסדר. אנחנו פה בשבילך, אל תשכח את זה. ואל תוותר על עצמך ועל הזכות שלך לחיות חיים מאושרים באמת. אבי.

 

[resputin]

מה עושים...

מה עושים זו שאלה טובה. נתחיל בזה שלצעוק יש לך, כאן. אנחנו מוכנים שתצעק, תצרח, תבכה, תצחק ותעשה הכל בשביל שתחוש הקלה. אחרי שתחוש הקלה, כשתרצה להסביר מה קורה ואיפה אתה צריך עזרה, עצה או כתף לבכות עליה, אפילו רק לסדר לעצמך את המחשבות לפני שאתה הולך לדבר עם מישהו- תתיעץ איתנו, בשביל זה אנחנו כאן(!). בגיל הזה, עקב הרבה חברויות ומוקדי חברות שונים, לעיתים אתה מוצא עצמך נופל בין הכסאות מהבחינה החברתית כי שום דבר לא בדיוק מתאים לך, ולכן נשאלת השאלה, מה כן יתאים לך? ולמה שלא תלך לקראתו? ואם אנשים שחשובים לך נעלמים, למה שלא תשוחח איתם ותחזק את הקשר, תביא קצת דבק למצב? לחשוב ולנתח אנשים ופידבקים זה דבר שלומדים לעשות עם הזמן, עם ההכרות שלך עם הבן אדם. זה מצד אחד די חשוב לעשות את זה, ואפילו נעשה בצורה אוטומטית, אבל כשאתה מתאבסס לזה או עושה את זה על יתר מידה אתה רק משגע את עצמך; בונה תרחישים דומים, תוצאות שונות וכו'. רק דבר אחד הטריד אותי; "מסיבת הסוף". יש לי תחושה להיכן זה נוטה, ואני מקווה שאני טועה, אז תוכל בבקשה להבהיר את עמדתך ולפרשן, להסביר את צמד המילים הנ"ל?