Looovely Girl
New member
אז מה עושים במצב כזה?
אני והיא,י', מכירות כבר שנתיים. היינו החברות האמיתיות אחת של השניה. היא גדולה ממני בכמה חודשים אבל בכיתה יותר גבוהה ממני. תמיד הייתי מדברת עליה ועל כמה שכיף לי איתה.. הייתי מספרת לה הכל.. קראשים, שנאות, ריבים, או סתם מדברות על כל מיני עיניינים.. תמיד היינו יושבות בהפסקה רק שתינו ומקשקשות.. צחוקים היו המון.. אבל במשך כל אותם שנתיים הקשר לא יצא מגדר בית הספר... כלומר הקשר היה מבוסס על היום יום בזמן הבית ספר.. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הצטרפנו שתינו לחבורה של פיליפניות- חברות משותפות. מאז לא היינו עד כדי כך לבד. די שנאתי את זה כי אם היא הייתה מדברת עם מישהי שהיא לא אני, היא הייתה מתעלמת ממני.. אבל לא נתתי לזה להפריע לי... עם הזמן, היא הורידה מסנג'ר והקשר הפך למחוץ לבית ספר. יותר מאוחר גם הספקנו להיפגש כמה פעמים מחוץ לבית ספר. היינו בקניון ביחד ואפילו ראינו סרט. כל זה קרה לא מזמן.. אולי לפני חודשיים שלושה.. במשך הזמן, אני ועוד מישהי אחרת,מ', התקרבנו.. לא יודעת איך זה קרה אבל היא ואני פשוט התחלנו לדבר.. בעצם זה קרה אחרי המשחק הפוטבול שהלכנו ביחד.. כמובן שאני הכרתי בינהן רשמית למרות שיש להן שיעור אחד משותף.. והן התחילו לדבר ביניהן.. לפני כמה שבועות, אני ושתי החברות שלי הצטרפנו לכמה בנות ונוצרה מעין חבורה כזאת. הקשר שלי ושל י' חזר למה שהיה לפני שנה.. שיחות רק בהפסקה וגם זה בקושי... לפני שבוע, י' ומ' באו איתי לעבודה של אבא שלי. היו המון צחוקים והבנתי שאני מתגעגעת לקשר שהיה עם י'. בעקבות זה קבעתי עם י' שהיא תבוא אלי באותו שבוע ביום שישי אחרי בית ספר כדי שהיא תסרוק משהו ואח"כ נלך ביחד לחפש למ' מתנה (למ' היה יומולדת באותו שבוע).. הגיע יום שישי, וי' אמרה לי שהיא לא יכולה לבוא כי אבא שלה עובר ניתוח. טוב נו מה יכולתי לעשות? אז אמרתי לה שאין בעיה. אחרי הסופשבוע אני וי' בקושי היינו בהפסקות. הייתי עם מ' יותר כי י' הייתה עם חברה אחרת שדוברת את השפה שלה. אתמול למ' הייתה מסיבת מומלדת. אני וי' קבענו עוד ביום שישי שנלך ביחד לבית של מ'. קבענו שנפגש בשעה ארבע בתחנת אוטובוס. אז אתמול בסביבות 3 וחצי יצאתי מהבית כדי לעלות על האוטובוס ולפגוש את י' איפה שקבענו. הגעתי 10 דק' אחרי הזמן שקבענו בגלל האוטובוס אבל, כשירדתי מאוטובוס לא ראיתי את י'. חיפשתי אותה במשך שעה. מיותר לציין שהיה ממש קר אתמול ורעדתי מקור. אחרי שעה התייאשתי, ומכיוון שלא היה לי את הטלפון של י', עליתי על האוטובוס ונסעתי לבית של מ'. שמה פגשתי חברות אחרות.. (וזה כבר סיפור אחר שאספר בהזדמנות..) בקיצר, חיפשנו את הטלפון של י'.. ולאחת הבנות היה את הפלאפון של אחיה של י' והתקשרנו.. הוא אמר שהוא לא יודע איפה היא.. אז חיפשנו את הטלפון שלה באינטרנט ומצאנו... מ' התקשרה לי' ושאלה אותה למה היא לא הגיעה... י' אמרה שהיא מצטערת ושהיא נבוכה.. היא גם אמרה שהיא לא יכולה לבוא כי המכונית של ההורים שלה התקלקלה.. אז רגע, היא לא יכלה להרים טלפון אלי? להגיד לי שהיא לא יכולה לבוא... אני סתם חיכיתי לה שעה בקור בחוץ.. ושלא תבינו לא נכון, הבאתי לה את מס' הפלאפון שלי החדש.. (החלפתי פלאפון לא מזמן) את האמת? די נפגעתי ממנה... את יודעת שמישהו אמור לחכות לך, לא יכולת להרים טלפון? להגיד שאת לא יכולה לבוא..? באמת, ככה היא זורקת את החברות שלנו לטמיון בלי להניד עפעף..? באמת חבל לי עליה.. היא מתוקה וחמודה.. אבל מה שהיא עשתה אתמול פשוט הרס אותי.. ואני לא אשקר אבל אפילו שקלתי בכלל לא ללכת למסיבה... (בסוף הלכתי כי הבנתי שהיא לא שווה את זה) אז מה עושים עכשיו? לדבר איתה? להגיד לה את כל מה שאני מרגישה או חושבת עליה? להגיד לה שנפגעתי? כי דיברתי עם מ' על זה והיא אמרה שהיא גם הייתה נפגעת במקומי... וששאלתי אותה אם כדאי לדבר איתה, היא אמרה שזו הבחירה שלי.. אני באמת לא יודעת מה לעשות.. אשמח לכל תגובה שהיא... קרן
אני והיא,י', מכירות כבר שנתיים. היינו החברות האמיתיות אחת של השניה. היא גדולה ממני בכמה חודשים אבל בכיתה יותר גבוהה ממני. תמיד הייתי מדברת עליה ועל כמה שכיף לי איתה.. הייתי מספרת לה הכל.. קראשים, שנאות, ריבים, או סתם מדברות על כל מיני עיניינים.. תמיד היינו יושבות בהפסקה רק שתינו ומקשקשות.. צחוקים היו המון.. אבל במשך כל אותם שנתיים הקשר לא יצא מגדר בית הספר... כלומר הקשר היה מבוסס על היום יום בזמן הבית ספר.. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הצטרפנו שתינו לחבורה של פיליפניות- חברות משותפות. מאז לא היינו עד כדי כך לבד. די שנאתי את זה כי אם היא הייתה מדברת עם מישהי שהיא לא אני, היא הייתה מתעלמת ממני.. אבל לא נתתי לזה להפריע לי... עם הזמן, היא הורידה מסנג'ר והקשר הפך למחוץ לבית ספר. יותר מאוחר גם הספקנו להיפגש כמה פעמים מחוץ לבית ספר. היינו בקניון ביחד ואפילו ראינו סרט. כל זה קרה לא מזמן.. אולי לפני חודשיים שלושה.. במשך הזמן, אני ועוד מישהי אחרת,מ', התקרבנו.. לא יודעת איך זה קרה אבל היא ואני פשוט התחלנו לדבר.. בעצם זה קרה אחרי המשחק הפוטבול שהלכנו ביחד.. כמובן שאני הכרתי בינהן רשמית למרות שיש להן שיעור אחד משותף.. והן התחילו לדבר ביניהן.. לפני כמה שבועות, אני ושתי החברות שלי הצטרפנו לכמה בנות ונוצרה מעין חבורה כזאת. הקשר שלי ושל י' חזר למה שהיה לפני שנה.. שיחות רק בהפסקה וגם זה בקושי... לפני שבוע, י' ומ' באו איתי לעבודה של אבא שלי. היו המון צחוקים והבנתי שאני מתגעגעת לקשר שהיה עם י'. בעקבות זה קבעתי עם י' שהיא תבוא אלי באותו שבוע ביום שישי אחרי בית ספר כדי שהיא תסרוק משהו ואח"כ נלך ביחד לחפש למ' מתנה (למ' היה יומולדת באותו שבוע).. הגיע יום שישי, וי' אמרה לי שהיא לא יכולה לבוא כי אבא שלה עובר ניתוח. טוב נו מה יכולתי לעשות? אז אמרתי לה שאין בעיה. אחרי הסופשבוע אני וי' בקושי היינו בהפסקות. הייתי עם מ' יותר כי י' הייתה עם חברה אחרת שדוברת את השפה שלה. אתמול למ' הייתה מסיבת מומלדת. אני וי' קבענו עוד ביום שישי שנלך ביחד לבית של מ'. קבענו שנפגש בשעה ארבע בתחנת אוטובוס. אז אתמול בסביבות 3 וחצי יצאתי מהבית כדי לעלות על האוטובוס ולפגוש את י' איפה שקבענו. הגעתי 10 דק' אחרי הזמן שקבענו בגלל האוטובוס אבל, כשירדתי מאוטובוס לא ראיתי את י'. חיפשתי אותה במשך שעה. מיותר לציין שהיה ממש קר אתמול ורעדתי מקור. אחרי שעה התייאשתי, ומכיוון שלא היה לי את הטלפון של י', עליתי על האוטובוס ונסעתי לבית של מ'. שמה פגשתי חברות אחרות.. (וזה כבר סיפור אחר שאספר בהזדמנות..) בקיצר, חיפשנו את הטלפון של י'.. ולאחת הבנות היה את הפלאפון של אחיה של י' והתקשרנו.. הוא אמר שהוא לא יודע איפה היא.. אז חיפשנו את הטלפון שלה באינטרנט ומצאנו... מ' התקשרה לי' ושאלה אותה למה היא לא הגיעה... י' אמרה שהיא מצטערת ושהיא נבוכה.. היא גם אמרה שהיא לא יכולה לבוא כי המכונית של ההורים שלה התקלקלה.. אז רגע, היא לא יכלה להרים טלפון אלי? להגיד לי שהיא לא יכולה לבוא... אני סתם חיכיתי לה שעה בקור בחוץ.. ושלא תבינו לא נכון, הבאתי לה את מס' הפלאפון שלי החדש.. (החלפתי פלאפון לא מזמן) את האמת? די נפגעתי ממנה... את יודעת שמישהו אמור לחכות לך, לא יכולת להרים טלפון? להגיד שאת לא יכולה לבוא..? באמת, ככה היא זורקת את החברות שלנו לטמיון בלי להניד עפעף..? באמת חבל לי עליה.. היא מתוקה וחמודה.. אבל מה שהיא עשתה אתמול פשוט הרס אותי.. ואני לא אשקר אבל אפילו שקלתי בכלל לא ללכת למסיבה... (בסוף הלכתי כי הבנתי שהיא לא שווה את זה) אז מה עושים עכשיו? לדבר איתה? להגיד לה את כל מה שאני מרגישה או חושבת עליה? להגיד לה שנפגעתי? כי דיברתי עם מ' על זה והיא אמרה שהיא גם הייתה נפגעת במקומי... וששאלתי אותה אם כדאי לדבר איתה, היא אמרה שזו הבחירה שלי.. אני באמת לא יודעת מה לעשות.. אשמח לכל תגובה שהיא... קרן
