אז מה מפחיד אותי?

[reflecshen]

תשמעי את הכל כדאי לך.

 

[נסחפת עם הגלים]

ואיפה סטיב ג'ובס היום?

בבית קברות.

ההרצאה שלו באמת מעוררת השראה, מעניקה תחושה טובה כזאת. אבל זה מסוג הדברים שלאחריהם אתה חושב "עד כמה פרקטי זה?".
אני לא יודעת באמת ממה נבע הסרטן שלו, אבל הוא נראה בן אדם סופר אופטימי, כזה שגם במוות מוצא זוויות חיוביות ובאמת אין הרבה כאלה. אבל קראתי מחקר לא מזמן שאומר שפסימיים דווקא חיים יותר מאופטימיים, כי הם פשוט יותר קשובים לסכנות, חושבים גם על ההשלכות השליליות של כל דבר. אז לא צריך להיות פסימיים לגמרי, וכמו שהוא אמר כשנופלים עליך מכות תתעודד, כי הכל יכול להיות גם לטובה, תלוי לאן אתה לוקח את זה, החיים הם דינמיים ולא צפויים. אבל צריך לדעת מתי לקבל מתי להתעקש ומתי לוותר. זו החוכמה.

וזה קצת אירוני בעיניי שבן אדם כמו סטיב ג'ובס שהוא סירייסלי אחד למיליון אם לא יותר, סיפור סינדרלה קלאסי, השפיץ של הקצה העליון בהתפלגות, מטיף להמונים שכל אחד יכול להיות כמותו אם הוא רק "ילך בעקבות הלב".

 

[צ ע ד]

לא יודעת אם סטיב גובס היה מגיע

למה שהגיע אם היה טיפוס פסימי.
או שהיה מצליח להתגבר על המחלה עם פסימיות.

הוא לא דיבר על להיות כמותו אלא על למקסם את הפוטנציאל האישי של כל אחד.

וחוץ מזה הוא דבר כנראה בפני הבוגרים של אחת מהאקדמיות המובילות בעולם.
כנראה שלא חסר להם פוטנציאל קשרים וכסף.

 

[shayCn]

המחלה שלו דחפה אותו לאופטימיות ולהישגים

בערך כמו מה שקרה ללאנס ארמסטרונג(רק בלי הקטע של הסמים).
ג'ובס ידע להביא לעולם יצירתיות ופרקטיות משולבות יחד..ולהפוך את זה כל
הזמן לטוב וטוב יותר.
ההרצאה הזאת שלו היא נדבך היסטורי.צריך להעביר את זה בכל אקדמיה.

 

[צ ע ד]

יש ספר ביוגרפי עליו

וגם יצא עכשיו לאקרנים הסרט אודותיו עם אשטון קוצר.

לא קראתי או ראיתי אחד משניהם בינתיים
ואני בכוונה שוטחת את ההקדמה הזו כדי שיהיה מובן
מאיפה התפיסה שלי מגיעה.

סטיב ג'ובס הוא הרבה יותר מאדם שעשה הרבה כסף.

זה לגמרי לא העיקר בכל מה שקשור אליו.
גם לא נראה לי שהכסף מה שהניע אותו ובטח לא אחרי שהוא היה כבר
מיליונר / מיליארדר.

הוא אולי האדם שהכי הרבה השפיע על האנושות על כדור הארץ
בעשור האחרון מאז הפיכת האינטרנט להמוני.

תנסי לדמיין את החיים שלך והסובבים אותך בלי הסמארט-פונים, הטאבלטים
והנגנים למיניהם.

החזון, היצירתיות, כושר ההמצאה, הגאוניות, היכולת ליצור מוצרים שכל כך מתאימים את עצמם
לצרכים ולנוחיות של המשתמש. ליצור חוויה משתמש בסטנדרטים כל כך גבוהים.

יצרניות הטלפונים עבדו על לייצר טלפונים קטנים יותר והוא שילב מחשב, נגן ואינטרנט בתוך טלפון.

בפעם הראשונה שהיה לי סמארטפון הייתי מאוהבת במוצר.
זה השפיע על החיים שלי. על הדרך שבה אני חיה.
לא רק עליי על כולם. זה שינה לכולנו את החיים.

זאת הגדולה שלו. ההשפעה והערך הגדול שהוא תרם לאנושות.
והוא לא עשה את זה פעם אחת אלא כמה וכמה פעמים ובתחומים שונים.

 

[wish2]

הסוגדים לו סוגדים לכסף

ולא לרעיון ההצלחה והיצירתיות.

 

[צ ע ד]

אז יש לפחות אחת שלא נכנסת

להכללה שלך.

תאמיני לי, יש עו הרבה יותר.

 

[wish2]

בואי אני אשאל אותך שאלה לפנים.

כל התיאוריות והספירים וההרצאות והסגידה לאנשים/רעיונות.

הביאו אותך לאותו מקום שבו רצית להיות?
שבו חלמת?

 

[צ ע ד]

אני לא סוגדת לדברים האלה

לא יותר משאת סוגדת לפן שלך.

לא יודעת אם זה המקום שרציתי להיות בו אבל טוב לי במקום הזה.

ואיך זה קשור להרצאה?

 

[wish2]

אני לא סוגדת לפן שלי

זו בדיחה.
להפוך בדיחה פורומית לאמת של בן אדם זה כל כך פומה.
אז נחזור.

כתבת עליו תגובה ארוכה מאוד.
אני יודעת שהוא השפיע.
יודעת שהוא שינה.
אבל זה לא שהוא המציא תרופה לסרטן או הציל ילדים בדרום אפריקה.
הוא תרם לנו טכנולוגית.
וזה מה שמגיע לו.
ציון טכנולוגי והערכה.

וזה קשור להרצאה ובכלל לכל התיאוריות שלך.
אני הכי לא מזלזלת בהן.
לי יש כמה משל עצמי.
אבל הן בעיקר שלי.
כאלה שלמדתי אותן על חיי על בשרי.
ולכן גם התוצאה של איך שהחיים שלי נראים היא בעיקר שלי.
גם ההצלחות וגם הכשלונות.
אז אני שואלת אם זה עזר לך להגיע למקום שאת רוצה.זה הכל.

 

[צ ע ד]

להתיימר להכיר אדם מהפורום

ןלרשום שאני סוגדת לרעיונות ואנשים זאת בדיחה.
והעניין עם הפן נאמר על אותו משקל.
אני לא רואה את ההבדל.

אין לזה שום קשר לפומה ואת המחלוקות שלכן תפתרו ביניכן.

זה לא משנה שההמצאות שלו טכנולוגיות. ההשפעה שלהן על החיים של האנושות היא אדירה
והן גם משפיעות באופן רגשי על אנשים. זאת אחת הסיבות שהמוצרים של אפל כל כך מוצלחים.
לשם שינוי נראה שאדם יצירתי הוביל את הפיתוח ולא אנשי טכנולוגיות.

צופים שעד שנת 2015 מעל 50% מהגולשים באינטנט יגלשו באמצעות מובייל.

לכל אדם יש את התרומה שלו בתחום שלו והיא ראויה להערכה.
ואני בטוחה שבמקרה הזה גם אם בצורה עקיפה זה הציל חיים.

אני ואת בערך באותו גיל. את חושבת שאין לי איזשהו ניסיון חיים גם אם הוא שונה משלך?
שאני לא מצליחה להסיק מסקנות ותובנות בצורה עמצאית?
שההחלטות שלקחתי בחיים לא היו שלי? שמישהו אחר לוקח אחריות על החיים שלי ומנהל אותם עבורי?

מה רע בלהקשיב להרצאה הזאת? איך זה לוקח ממני את האחריות על החיים שלי?

האחריות שלי היא לקחת את ההחלטות ולהיות מחוברת בכל רגע נתון למחשבות והרגשות שלי.
החיים קצרים מידי על מנת שאתנסה בכל סיטואציה בחיים כדי לקחת החלטה על בשרי.
מה גם שזה אף פעם לא אותו דבר. אני של עכשיו זו לא האני של העבר או העתיד. כנ"ל לגבי האנשים האחרים והסביבה והסיטואציה. זו אף פעם לא אותה הסיטוציה.
לפני כמה ימים ראיתי בשנית סרט שראיתי לפני 10 שנים. בזמנו הוא נראה לי סרט מעניין ואילו היום נראה לי בזבוז של זמן. גם את הניסיון צריך לקחת בערבון מוגבל.






והן

 

[wish2]

את נקיה מדי,מסודרת מדי,מכווננת מידי.

קשה לי עם זה.
אני מדברת אמיתי עם אמוציות.
אם זה עובד לך אז אני מאושרת בשבילך.
לי זה לא עובד.
אני צריכה להרגיש ולהתנסות בשביל ללמוד משהו.
לא מספיקה לי הרצאה או פרק בספרות של הניו איי'ג.

ובאמת אין קשר למחלוקות עם פומה.
חבל שקישרת לזה.
זה סוג של חירחור ריב ממש לא היה בכוונתי לעשות וגם ממש לא מתאים לך.
סתם ציינתי עובדה יבשה.

ןאני הכי לא מזלזלת בניסיון החיים שלך גם אם הוא כנראה שונה משלי.
לא חושבת שאת מורכבת פחות.


איפה היינו?

 

[צ ע ד]

וויש

הספרים ההרצאות וכו' לא באים במקום הניסיון אלא בנוסף. לעיתים הם מקצרים את הדרך,
פותחים את הראש ומציעים אפשרויות נוספות.

תעשי מה שטוב ועובד לך.

לגבי פומה, כתבת פוסט שכוון אלי תוך כדי
שאת מתייחסת לפומה בהקשר מסוים
ואני לא רוצה לקחת חלק בזה.
בבקשה תכבדי את זה.

הייתי עושה את אותו הדבר אם זה היה ההיפך
ואת יודעת את זה.

 

[wish2]

באמא שלך צעד

אני לא במוד להתייפייף עכשיו ולהיות נכונה למשתמש.

משאירה לך את האינפופים.

 

[צ ע ד]

באמא שלך וויש

למה במקום להגיב בצורה עיניינית את לוקחת את זה למקומות אחרים?

אני לא מזלזלת בניסיון האישי של אף אחד.
הערך העיקרי של הניסיון בעיניי הוא שהוא מעצב אותנו להיות מי שאנחנו.

הוא גם הדרך שבחרנו ללכת בה מכל החלופות האחרות שויתרנו עליהן.
וזה אומר משהו על הבחירות של הבנאדם ועליו.

 

[נסחפת עם הגלים]

אני מסכימה איתך כל כך

הבן אדם הוא השראה מהלכת, הסיפורים והסיסמאות שלו כאילו נבנו ותוכנתו במעבדה איך להיכנס לך ללב ולרגש, אבל כשאת מבינה מה הוא תרם לעולם, עם כל הכבוד לסמארטפונים וטאבלטים שהם סופר מגניבים ופה ושם-זה קצת צורם.

אז הוא נואם לך נאומים יפים ומרגשים על אמונה עצמית ועל לך עם הלב, בזמן שבסין הפועלים במפעל של אפל מועסקים בתת תנאים, לא מורשים לנוח או לשבת, מתאבדים מרוב ייאוש. מעניין אם הם יילכו בעקבות הסיסמאות של ג'ובס גם הם יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם ולהיות מאושרים

 

[Aronsona]

 

[נסחפת עם הגלים]

 

[צ ע ד]

מה כבר הוא תרם לעולם?

מגזין טיים דרג לא מזמן את סטיב ג'ובס ברשימת עשרים האנשים האמריקאים המשפיעים ביותר בכל הזמנים.
סטיב ג'ובס דורג במקום ה-16. עוד ברשימה אפשר למצוא אנשים כמו אלברט אנשטיין, ג'ורג וושינגטון ועוד.

תחשבו שמכשיר האייפון משמש כ- טלפון, נגן, מצלמה כולל מצלמה קידמית וצילום סרטוני וידאו, רדיו, טייפ מנהלים, מחשבון, gps, פנס, אינטרנט, טלויזיה, נקודה חמה, מאתר מוניות קרובות, שעון מעורר, יומן משימות ועוד.
שמעתי לא מזמן על אפליקציה ישראלית שנקראת בייביביט. לאחר שמעבירים את הסמארטפון למצב טיסה כדי שלא תהיה קרינה מצמידים את הפלאפון לבטן של האם וניתן לשמוע את דפיקות הלב של התינוק.

יש עוד מגוון שירותים שמבוססים על היכולות של הסמארט פון.
זה שינה את הדרך ששבה אנחנו מתקשרים, שומעים מוזיקה, מצלמים, מתניידים.
זה שינה את תחום האינטרנט והיווה מצע לפריחת הרשתות החברתיות, שינה את תחום הפרסום.
גוגל עושה את הכסף שלה מפרסום. עכשיו תעשו אחד פלוס אחד ותבינו שהאינטרנט הולך לכיוון של מובייל
ומחשוב ענן.

ההשלכות של ההמצאות שלו עצומות. הרבה יותר ממכשירים מגניבים.

 

[Jake Speed]

אחרי מות קדושים אמור

שילמת מס שפתיים, ועכשיו לתכל'ס:

סטיב ג'ובס היה גנב עם יכולת תפיסת User Interface נדירה.

הוא לא באמת המציא את האייפוד. היו נגני מוזיקה לפניו.
הוא לא באמת המציא את ה-PDA. היו כאלה הרבה לפני שהוא הגיע.

הוא פשוט ידע לזהות מוצר טוב אצל אחרים, לנכס אותו לעצמו, לעטוף אותו מחדש ולשווק אותו כשלו וכהכי מגניב.

והאהבלים (עדיין) עומדים בתור לקנות.