אז מה יש לנו חדש...

אז מה יש לנו חדש...

יום הבינלאומי של האישה - סליחה, העיברית שלי לא הכי, אבל זה לא יום האישה, הבינלאומי, אני חושבת. בדף הפתיחה - את הדף, שרוב חברים הוותיקים לא פותחים... גלריה חדשה על בניינים הבנוים מלבנים האדומים... ממחר יהייה "תחרות - תכנון" - אפשר לקרוא על זה, בדף הראשון. חברי, אתם יכולים להתאורר, חזרתי, אפשר לרדת עלי!
גם חברים וותיקים, שקוראים, אבל לכתוב לא באה להם...התעמלות מוח קטן, בבקשה...
 
עוד משהו...

יודעים, שירחוני ארכיטקטורה יקרים בארץ...מצאתי בצרפתית, יחסית בזול: ART&DECORATION אבל, זה לא העיקר...האווירה מאוד "מדבר לישראלי" - נו, קצת עם טצ' צרפתי... ומה רואה שם? חדר אמבטיה וחדר שינה, כאילו גנבו את תכניות הבית שלי! כמובן, לא בדיוק...אבל שימוש החומרים דומה, צבעים שלא מזמן צבעתי על קירותי... על אפקט הזה כל מתכנן יודעה : אתה חושב על כיוון מסויים, שבעצם את "הריח שלו" אפשר לזהות עם אף רגיש...אז, לא גנבו ממני, אני לא גנבתי ממישהו אחר, אבל הרוחות נושבות...
 

Rשף

New member
אדריכלות זו אמנות

וכמו באמנות מושפעים אחד מהשני וממגמות כלליות בעולם. אין הרבה יצירות מקוריות לגמרי, ואלו שכן יחשבו למוזרות.
 
אני רואה את זה אחרת

תכנון סביבה הבנויה, זו לא כמו המצעה של הרדיו, החשמל,...מקצוע, שכמו בכל מקצוע, יש אנשים, שרמת העסוק שלהם מגיע לרמת אומנות. זה נכון לכול מקצוע יצירתי, מנגרות עד עבודת הרצף... הארכיטקטורה לא פצצת מחשבה, אלא מחשבות מתחברות, והשינויים קורים לאורך זמן. המקוריות, יכול להיות במחשבה, אבל יותר בפרטים. מחשבה מקורית, כמו למשל סיגנון הבאוהאוס, עם הזמן, יכול להתברר, כטעות. בניה לגובה, ללא גבולות, יכול גם טעות של תפיסה - אבל רק עם זמן רב יכולים להגיד על דבר, מה במאת ערכו.
 

Rשף

New member
אני לא חושב שאנחנו חושבים אחרת

אני בא מהצד השני- אני מהנדס תוכנה, גם בתוכנה והנדסה לרוב אין המצאות מהפכניות ורוב החידושים הם התקדמות הדרגתית, אבל בנגוד לאדריכלות התשובות החלטיות וניתן להביע אותן בצורה מספרית. אדריכלות קרובה יותר לאמנויות כמו פיסול או ציור במובן שהאדריכלות סוביקטיבית ותלויה בדעתם של הצופים.
 
אדריכלות לא יכול להיות סוביקטיבית,

אפילו שאדריכל מתכנן לעצמו, כי יש הרבה מאוד דברים טכנים, יש נתוני הבן אדם, שעבורו מתכננים. לכן, לפעמים יכולים לגלות דברים מאוד ישנים וחכמים, כי גם לפני 6000 שנה, האדם הייה יצור אנושי דומה מאוד לאדם שהיום. במשך ההיסטוריה של הארכיטקטורה, התקדמות עיקרית נבה מהחומרים השונים שבנו ממנו. לבנית האבן היו מגבלות פיזיות ברורות, שבגוטיקה היגיעו לקצה היכולת החומר. ברהיטים למשל אפשרות טכני איפשר ליצר את כיסאות הטונט, מפני שגילו אך אפשר לקופף עץ באדים...שימוש בברזל פתח אפשרויות חדשות, כמו גם הפלסטיק למשל. מאותם חומרים, ולא לזלזל במטרה העיקרית, שזה, אפילו שברמה של אומנות, מיעד לאדם, לגור, ללמוד, לצפות בתאטרון....ממש לא דברים סוביקטיבים! אין חופש האומן, כמו בפיסול, או בציור, או בצילום. כי כמה שיהיה אסטטית, בחוסר שימוש הולם, בניין לא בניין, אלא אנדרטה, פסל מגודל...
 

Rשף

New member
דווקא כן ../images/Emo3.gif

האדריכלות נמצאת בחצי הדרך בין ההנדסה שנותנת תשובות מוחלטות, לבין האמנות ששם אין בכלל תשובה נכונה. אמנם בתכנון יש הרבה מאד פרטים טכניים, אבל מצד שני חלק מהתכנון נועד רק לצרכי הנפש ולא לצרכים פרקטיים, לאדריכל יש חופש אומנותי, בגבול מסוים, נסי לבחון את העבודה של מהנדס בניין ותראי את ההבדל.
 
צרכי הנפש של הלקוח!!!!

לא של האדריכל!!!! כאשר כותבת פונקציונאליות חושנית, אז מתכוונת גם לפונקציות הנפש של הלקוח! כמובן, כל יצירה עובר דרך נפש היוצר, אבל על זה עומרים גורם אנושי... לא הייתי רוצה להיות מהנדס, אבל עובדת איתם, וחופש הביטוי המקצוע הרבה יותר גדול!, מפני שאף לקוח לא חושב, שיכול לחשב את הברזלים בבטון בעצמו!!!
גם בין המהנדסים יש אלה, שעובדים ברמה אומנותית! הסניליות תקפה אותי, לכן, יכול להיות שטועה בשם: פאולו נרווי, שתכנן גג אולמות ספורט, בצורה שאף אדריכל לא הייה יכול לעשות טוב יותר!
 
למעלה