קראתי את סיפורך ויכולתי לנחש את
המוצא... (הרומני). קשה להבין למה, אבל העניין הזה של חוסר רצון להביא ילדים לעולם, מאוד אופייני לשכבות מסויימות בין יוצאי רומניה שעלו בשנות החמישים. אני מכירה סיפור כזה מקרוב ב-4 מקרים נוספים. ועכשיו כשאני חושבת על זה, בכל המקרים נולדו בסופו של דבר בנות... במקרה אחד, ההורים שהם כבר מבוגרים ביותר כיום, דרשו מהבת היחידה לעצור אחרי ילדה ראשונה ועכשיו כשהיא בהריון שלישי - הם הסתכסכו ולא מדברים. מנסה להבין ממה זה נובע אצל קבוצה מסויימת. לא נראה שזו רק נהנתנות או השכלה גבוהה יותר. ייתכן שזה נובע מרצון לשנות את מה שהיה מקובל במשפחות המוצא שלהם שמרביתן הגיעו מגליציה או הונגריה, מאזורים שבהם היתה ילודה גבוהה. ולגבי הסבתות, גם אני חלקתי הרבה שנים את חדרי עם סבתא. חושבת שזה מה שגרם לכך שאני היחידה במשפחה שמתעניינת בתולדותיה ויודעת דברים שנכדים אחרים בני גילי לא שמעו מעולם: שפת המשפחה, מנהגים, מתכונים, קרובים ומכרים. לפני כ-10 שנים, כששלחתי את המייל הראשון שלי לאנשים שנראו לי "חשודים" במאגר של ה-ג"ג, הם ענו לי מיד ובין היתר כתבו שהם נכדים של "מינה". עניתי להם מיד, בלי היסוס: "אז אנחנו בני-דודים!". כי, הייתי יושבת עם סבתא שלי ז"ל כשהיא כתבה מכתבים ל"דודה מינה" באמריקה. אז לא קלטתי איך היא היתה דודה שלה, את זה למדתי רק עכשיו. המייל הזה הוליד קשר למשפחה נפלאה, שנותרה אחרי השואה מצומצמת ביותר והפכה עולמות כדי למצוא מישהו בעולם כדי שלבת-הנכדה שלהם, תהיה משפחה באיזה מקום. הם קיבלו אותנו כבני משפחה יחידים שלהם ואנחנו גילינו אנשים מקסימים שבמקרה גם קידמו אותנו מאוד-מאוד במחקר. אז משהו יוצא מזה......
