אז מה יוצא לכם מזה?

[ליהיא51]

../images/Emo45.gif

 

[חנה גונן]

אין לי מה להוסיף ואין צורך להוסיף

כי כולכם אמרתם כבר הכל. שלכם חנה גונן

 

[חוה3]

../images/Emo45.gif../images/Emo20.gif

 

[deebeebee]

בהחלט מקרב

יש לי שני קרובים רחוקים שגם הם מתעניינים בשורשיהם והעניין כל כך קרב בינינו שהם חותמים כל דוא"ל במילים YOUR COUSIN למרות שהקרוב המשותף שלנו חי לפני למעלה ממאתיים שנה!!!

 

[לוטקה]

פשוט הוצאת לי את המילים מהמקלדת!!

 

[טלמ]

אמממ.... שאלה קשה

אני חושב שזה פשוט תחום התעניינות רק שהוא נוגע גם לדברים אישיים. אני מאמין שכל אחד מאיתנו כאן, בצורה מסוימת פשוט רוצה לדעת מאיפה הוא הגיע...

 

[הענאלע]

אני מזדהה עם כל מילה שנאמרה פה

אני ממש מרגישה שאני בחברה טובה ורוצה להוסיף: כשספרתי לאחי על ממצאים שחשפתי, הגיבה גיסתי "למה את מתעסקת עם המתים, תתעסקי יותר טוב עם החיים" לכי תסבירי לה במשפט אחד כל מה שכתבתם כאן בשרשור שלם! הרגשתי שאני צריכה להתנצל על ההתעסקות הזו שלי בעבר. אבל כשבתה, האחיינית שלי, היתה צריכה לעשות עבודת שורשים, אל מי שלחו אותה?

 

[אסנת חזן]

בפעם הבאה...

כמוך, הענאלע, הרגשתי שאני צריכה להתנצל ואני מניחה שזו הסיבה העיקרית שלא ידעתי מה לומר; כי לו עצרתי לחשוב לרגע הייתי בוודאי עונה תשובה לעניין, אבל נימת הזלזול הזו והשאלה הקטלנית קטלו הכול. אני מזדהה כמעט עם כל מה שכולכם כתבתם ומודה לכם על שעזרתם לי לחדד ולהגדיר את הדברים. בפעם הבאה כבר לא יתפסו אותי בלי תשובה

תודה!!!

 

[עמי60]

בשביל מה צריך לעשות עץ משפחה ?

התחלתי לפני כשנתיים לעסוק בשורשים ,נסעתי לכל מני קרובים שמעולם לא פגשתים קודם , רובם עזרו לי ברצון אך לגלגו על במידה זאת או אחרת על עבודתי . והנה יום אחד לפני כשנה אני מקבל טלפון מעו"ד מסוים ומעוד בני משפחה רחוקים שמעולם לא הכרתי וכולם רוצים עותק מעץ המשפחה . מסתבר שדודה של אימי ז"ל נפטרה בהיותה בת יותר מ 100 שנים והיא ערירית ומעולם לא נישאה אבל רכוש דירות ומגרשים היו לה גם היו !!! עמי

 

[חנה ודני]

גם לנו היה נסיון דומה

בשנתיים האחרונות התעוררו כל מיני ארגונים להגשת תביעות על בטוחים וחשבונות בנק מזמן השואה, והעובדה שיש לנו עץ מסודר מאד עזרה להכין את התביעות.

 

[יצחק19]

הזדהות

שלום. אני במקומך הייתי אומרת לאחיניתי בצורה עדינה - אמרי לאמך שתצלצל אלי או כל רעיון כדי שהי תפנה אלייך. בכל אופן אני ועוד רבים מפורום זה מחזקים את ידך.

 

[My Shadow and ME]

מבחינה חומרית? כלום...

אבל מבחינת לדעת מאיפה את הגעת, מאיזו תרבות המשפחה שלך הושפעה, מה ההיסטוריה המשפחתית שלך ועוד רשימה ארוכה פשוט מביא סיפוק לאדם. אפשר לשאור שאלה אחרת: אם לא אכפת לך מההיסטוריה המשפחתית שלך, למה שיהיה אכפת לך מההיסטוריה הכללית? זה הרי אפילו לא קרוב אלייך. הסקרנות והרצון לדעת, לדעתי, בנוסף לקרבה המשפחתית, אלה הגורמים העיקריים שמביאים אותנו לחקור אודות ההיסטוריה המשפחתית שלנו, ומי שמחפש שיצא-לו-מזה משהו, פספס את כל הרעיון. לא היית רוצה שבעוד 50 שנה הנינים שלך ישאלו עלייך?

 

[dyona]

הזכרתם לי משהו...

מריבות בילדותי לא זכיתי לחדר משלי. ישנתי בחדר גדול שבו ניצבו שלוש מיטות. אחת עבורי והשתיים האחרות עבור הסבתות שלי. עם סבתי מצד אמי גרתי מיום שנולדתי. הורי היו נשואים שנים רבות ללא ילדים. הם פשוט לא רצו. חיו להם חיים מלאים ונהנתנים ולא חשו בחסרונו של ילד. רק לאחר שאחי אמי נפטר ממחלה קשה, לחצו הוריה שתביא ילד לעולם כדי שיישא את שם בנם המת. רצה הגורל ונולדה דווקא בת. השם ניתן לי, בשינוי קל. הייתי בת יחידה ומפונקת. עלינו ארצה יחד עם סבי וסבתי. סבי נפטר כעבור שנתיים וסבתי המשיכה להתגורר בביתנו. היה לה בו מעמד מאוד מכובד. היא בעצם ניהלה את משק הבית. לאט, לאט לימדה את אמי את מלאכות הבית, שהיו זרות לה, מאחר ובחו"ל היו לה משרתים שעשו אותן. אהבתי את סבתי אך גם חששתי מפניה. היו לה דעות נחרצות על כל נושא והיא הייתה תקיפה יותר מאמי. סבתי מצד אבי הגיעה אלינו כשהייתי בת עשר. היא הייתה כבר אלמנה שנים רבות ועד עלייתה ארצה התגוררה בבית בנה השני. בעברה הרחוק הייתה מורה לאנגלית והרבתה לספר על כך בכל הזדמנות. בימים התנהלו שתי הסבתות בצורה קורקטית ועניינית. בערבים – הייתה זו אופרה אחרת. כאשר שכבנו שלושתנו במיטות, הרגשתי במתח באוויר. הן היו מתווכחות ארוכות. לא בדיוק הבנתי על מה ולמה, אך חשתי היטב במשקעים שנשאה כל אחת מהן כלפי השנייה. הן לא התחשבו בי כלל, כאילו איני קיימת, אך את לבי מלאו חרדה עמומה וחסרת פשר. בערבים כשהורי יצאו ונשארנו רק שלושתנו בבית (הן מעולם לא יצאו בערבים) היה המצב מחמיר. או אז היו הטונים עולים, העוינות הייתה גלויה הרבה יותר ואני פחדתי שמא עוד רגע הן יקומו מן המיטות ויתחילו להכות זו את זו! לא העזתי להוציא מילה מפי ורק התפללתי בלבי שייגמרו המריבות. היו להן בלי סוף נושאים לריב: ענייני כספים, עלבונות נושנים, ויכוחים הקשורים בהווה, הכל בכל מכל כל. הרגשתי כאילו הן זורקות בליסטראות זו על זו מעל לראשי ואני כלל איני קיימת עבורן. החשש שלי שהדברים יגיעו לתגרת ידיים מעולם לא התממש. בסופו של ערב היו שתיהן נרדמות, כאילו פרקו את מה שהיה על לבן ועתה הן יכולות לישון בשקט. למחרת היום, למרבה פליאתי, המשיכו חיי הבית להתנהל כרגיל. אינני יודעת אם הורי היו מודעים למריבות הללו. אני, על כל פנים, לא "הלשנתי". סבתי מצד אבי חיה רק שנתיים בביתנו. היא חלתה, מצבה הידרדר ונאלצנו לאשפזה במוסד סיעודי. שם נפטרה לאחר חודשי סבל אחדים. סבתי מצד אמי נפטרה כשלוש שנים לאחריה. לפתע פתאום נאלצתי להישאר לבדי בערבים שבהם הורי יצאו. למרות שהייתי כבר די גדולה, זה היה מפחיד. התגעגעתי מאוד לסבתות, אפילו למריבות!

 

[ארנון הרשקוביץ]

התרגשתי מאוד לקרוא את הסיפור../images/Emo39.gif

 

[dyona]

תודה רבה ושאלה

ראיתי שאתה חוקר משפחות מגלץ, רומניה. אבי ז"ל, היה יליד גלץ (בשנת 1906). לאביו היה שם בית דפוס. שמו היה יוליוס פרידמן ואשתו (סבתי) היתה מורה לאנגלית ושמה היה אנה. האם ידוע לך משהו עליהם? אשמח מאוד לדעת! שבת שלום.

 

[ארנון הרשקוביץ]

לא מזכיר לי דבר. אני יודע על משפחתי

מגלאץ רק מאז שהגיעו ארצה, לזכרון יעקב, בשנת 1882... ארנון

 

[dyona]

גם בני משפחת אמי

היו בין ראשוני זכרון יעקב, שמם היה מסלר.

 

[ארנון הרשקוביץ]

האם את בטוחה שהיו מראשוני המושבה

כלומר, מעולי שלוש האורחות הראשונות, שעלו להר בחנוכה תרמ"ב

השם אינו מופיע באף אחת מן הרשימות, והוא גם לא נשמע לי מוכר. מתי בדיוק הגיעו למושבה? בארכיון בזכרון יש חומרים מעניינים מאוד על תושביה, אשמח לכוון ולסייע בנושא. ארנון

 

[ornan]

ארנון ../images/Emo70.gif חנוכה תרמ"ג

הם יצאו לדרך בתרמ"ב, הדרך ארכה 3 חודשים (בין נמל לנמל) יום העליה לקרקע הרשמי כ"ה כסלו תרמ"ג 8.12.1882

 

[ארנון הרשקוביץ]

תודה על התיקון../images/Emo70.gif