נו, אז?
עממי=רע?
בסופו של דבר ה"עממיים" הוכיחו את עצמם.
התוכנית הזו היא לא שירימון או רסיטל במוזיקה, היא נקראת "כוכב נולד", והיא מבוססת על פורמט שהמציא מפיק בחברת תקליטים שעייף מלהמר על מה הקהל יאהב. סיימון קאוול חשב שלתת לקהל להחליט מה הוא אוהב יעבוד יותר נכון לחברות התקליטים. עכשיו, העובדה שהתעשייה בישראל קשה יותר, קטנה יותר, צינית יותר וכל ההתפתחות האמנותית שלה מעוותת לחלוטין משפיעה ישירות על ההצלחה של מי שזכה בפופולריות הרבה ביותר בקרב הקהל שצופה, אבל בתכל'ס, אפשר לומר שפרט למקרים בודדים, הקהל עם הטעם העממי צדק: עידן עמדי היה מנצח את דיאנה גולבי בלי קרב הראש בראש שנתן לה יתרון (של כמה, שני אחוז? זה כלום), מישהו יודע מה עלה בגורל הסינגל של דוד לביא? יש לי תחושה שלירון רמתי "העממי" מופיע יותר ממנו. ורוני דלומי, שכשזכתה הוכתרה פה בפורום ל"זוכה הגרועה ביותר" ב"גמר הגרוע ביותר", עובדת מסביב לשעון, מושמעת ברדיו וזוכה לפרגון - יחסי - בתעשייה, לעומת יקירת הפורום מיי פיינגולד. עוד דוגמאות? נינט, שנחשבה לסינדרלה (אולי הכי עממיקו, וגזעני, שאפשר), זכתה בכמעט מחצית מהקולות בגמר שלה והיא עדיין הכוכבת הכי פופולרית שיצאה מהתוכנית. שירי מימון נאלצה "לרדת אל העם" עם שמעון בוסקילה בשביל שמישהו ייזכר שיש לה שירים. נכון שיש אנומליות כמו בועז מעודה (שכבר בעונה שלו לא הבנתי מה הביג דיל. יש לו תמיד פרצוף של אהבל כשהוא שר, הוא כל כך לא מחובר לעצמו שזה מדהים), או יהודה סעדו המוכשר שזכו לפופולריות "עממית" עצומה ונכשלו. אבל זו דרכו של עולם, או לפחות עולם המוזיקה בישראל - הרדיו מפרגן רק לשירים הכי דלוחים (ולדלומי, מתברר, למרות שגם על דליחות שיריה אפשר להתווכח), קהל קוני הכרטיסים הוא אוכלוסיה כל כך מצומצמת וקטנה, שקשה ממילא לפרוץ.
אגב, מה שהתכוונתי לומר, ואולי המילה פייבוריט לא היתה כל כך קשורה, היא שאני בדרך כלל קולעת בהימורים שלי. המון אנשים בפורום הזה אוחזים בקרני המזבח עם פייבוריטים הזויים, וכשפייבוריט (הזוי, הזוי, לא מוכשר והזוי) עף להם אז "זו העונה הגרועה ביותר!!!111" או "הגמר הגרוע ביותר!!!1111". וזו היתה הנקודה שלי - אם אני העם, ואין לי בעיה להיות העם - עם אשכנזיותי המלאה ומגוריי במרכז, אני גאה להיות עממית על כל הגזענות האצורה במילה הזו בקונטקסט הזה - אז אני צודקת, כי העם צודק. וזה הוכח, כפי שכתבתי...