אז מה הסיפור כאן?

angelica1

New member
והנה מה שאסטרולוג כתב שם:

"סיפור נוגע ללב. נדמה לי שבמקרים רבים, היוצאים בשאלה נוטים להמעיט במידת המחויבות שלהם להורים, אבל ככל שהם מתבגרים הם מתחילים לראות את הדברים באור שונה. פתאום הם מבינים את כל הכאב והצער שנגרם להורים. נקודה נוספת, היוצאים מדמיינים שהכל ורוד שם בחוץ ואצלינו אין שום נקודה חיובית. לאט לאט הם מגלים כמה שזה לא ככה. העולם המטריליסטי שם בחוץ מאיר פנים רק לבודדים בישראל הקפיטליסטית של שנות האלפיים אם אתה לא בן של מישהוא שהוא משהוא או שאתה ממש גאון, הסכוי שלך לרכוש תואר אקדמאי ולהתפרנס בכבוד קטן מאד. פתאום הם מגלים כמה חסרה המסגרת המשפחתית/קהילתית התומכת. אבל הבעיה היא שאין להם דרך חזרה, כי הם שרפו את הגשרים." - סוף ציטוט - אהבתי את "היוצאים מדמיינים".. ומי בכלל מחפש "דרך חזרה" לחושך הזה?? איזה אפס.
 

rigoletto111

New member
לאסטרו דווקא היתה דרך חזרה...

וגם לזה שייסד את הל"ל
 

angelica1

New member
אסטרו דוקא מנסה להנות משני

העולמות-גם לכתוב כאן וגם שם-נדמה לי שלאחרונה כתב כאן כמה יציאות. הוא לא מבין שבכך הפסיד למעשה את שניהם. ככה זה בעולם הזה: עד שאתה לא מלכלך את הידיים, נכנס עד הסוף בצלילת ראש-אתה לא באמת מבין שום דבר.
 

adam222

New member
צלילת ראש = free dive ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

הכחול חוגג!
 

isackris

New member
מי שרוקד בשתי חתונות...

אין לו זמן לאכול באף אחת...
 

isackris

New member
להבדיל אלף הבדלות...

שי הורביץ אדם גדול! הוא לפחות לא צבוע ואומר ועושה מה שהוא חושב... מזל רק שהצבועים משתמשים באותו שם כניראה בגלל שהם מפחדים לשכוח את כל סוגי השמות שלהם... מזל גם שהם מספיק טיפשים להסגיר את עצמם...
 
גם אני ממעריציו של שי הורביץ

יהודי יקר מקדש שם שמים. עפר אני תחת כפות רגליו!
 

אבזץ

New member
רק פלצן כמותו שיושב ומגרבץ מול

המחשב, במקום לעשות משהו עם עצמו, יכול לדבר על סיכויים ועל חיפושי דרך. פשוט מעורר רחמים. במקום להשקיע את כוחות הנפש שלו בעשייה(בשביל עצמו) הוא יושב ומקטר על כל העולם. לתופעת אסטרולוג יש שם אחד: אידיוט-פלצן. חוטא ומחטיא -מילא ישב בביתו וישתוק. אלמלא חופש הביטוי הייתי מבקש לחסום את פיך בסמרטוט מלוכלך.
 
../images/Emo45.gif כל מילה זהב!

תודה שהארת את עיניי. אני באמת צריך להגמל מהאינטרנט, זה גוזל יותר מדי מזמני.
 
ריגשת אותי נועם. אבל ממש. ../images/Emo7.gif

כבר המון זמן לא נכתב משהו כ"כ ישיר אמיתי ומהלב בפורום, עד הקטע הזה. ואני חייבת קודם לומר לך קודם כל הכבוד על האומץ לומר את מה שאמרת. כי הדעה שהשמעת היא לא תמיד פופולרית: נורא קל לנו להבין את עצמנו, אבל באחרים אנחנו מזלזלים הרבה פעמים. לנו ברור שצריך להתייחס בסבלנות אלינו ושלכמותנו, למרות שאנו לא הולכים בתלם ואם ההורים/חברים פוגעים בנו, זה אומר שאין בהם מספיק רגישות. אבל אף אחד לא למד בבי"ס להורים מה צריך/לא צריך לעשות ואין צודק/לא צודק. הם צודקים מבחינתם , אנחנו צודקים מבחינתנו. אין מדד שלפיו נוכל לקבוע מה יותר צודק. אתה צודק כ"כ ,נועם. כי ביום שהתחלתי להבין גם את הוריי, וללכת לקראתם, גם משהו זז אצלם. ברגע שאנחנו מקובעים בנקודה של "איך הם לא מבינים אותי" ולא מנסים להבין גם את הצד השני, אין סיכוי לשינוי. המפתח בבניית יחסים נורמלים מתחיל מהרגישות אליהם כצעד ראשון. שולחת אליך חיבוק, סתם כי בא לי לחבק...
נ.ב- אין שום רע להיות כבדים על הבוקר.גם זה קורה לפעמים...
 
תודה מותק

וואלה, לא כתבתי את זה על הבוקר! כתבתי את זה מאוחר בלילה והעלתי לפורום בבוקר. חוצמזה, כבד קצוץ זה אחלה על הבוקר.
 
ניסית פעם?../images/Emo178.gif

מה דעתך על ג'חנון+מלוואח על הבוקר? זו היתה ארוחת הבוקר שלי אמש ב-4:00 לפנות בוקר. לא פלא שהבטן שלי התהפכה כל היום... <מיכלי פוצחת בתחרות המשכים המבחיל>
 

מיס פטל

New member
וואי נועם, איזה תוגה

הקטע שכתבת באמת אמיתי, כנה, מדהים. הדברים שתארת אכן נכונים, אין טובים ורעים. כולם נפגעים. אבל דווקא אני, שהגעתי מהעולם הדתי לאומי (עם נטייה חרדל"ית), מחזיקה בקצת יותר אופטימיות, כי אני למשל חשה, במפגש מול ההורים, שלא תמיד הצער והרפיון הם ששולטים, ולרוב אפשר , עם קצת עבודת מידות, ועם הרבה נורמאליות, לשים אותם בצד, ולאהוב את מי שנמצא מולך, את הבן או הבת שלך, בלי תנאים ובלי גבולות.
 
מיס פטל לשלטון! ../images/Emo47.gif

תגידי, זה רק נדמה לי, או שכל פעם אחרי שאני מדברת איתך, יש לך מוטיבציה לכתוב כאן? אולי כדאי שאדבר איתך לעיתים קרובות יותר...
 
למעלה