מה שעולה מכל אלה
ציטוט מ"כמו מפתח למנעול": "בדומה, יש אנזימים המסוגלים לקשור אליהם יותר מסובסטראט אחד". והמשך המשפט - "למשל אנזימים המסוגלים לזרז פרוק של משפחות דומות של חומרים." - ועין שם בכל הקטע והוא מה שכבר הזכרתי למעלה. חלבון שהוא קטליזטור, עושה זאת ע"י אתר פעיל שיש בו שהינו צרוף מרחבי של חומצות אמיניות היוצר התאמה כעין מנעול למפתח בין האנזים לסובסטרט ומוריד בזה את מחסום האנרגיה הדרוש לקשר כימי שבו מעורב הסובסטרט. ויתכנו מספר סובסטרטים בעלי אותו קשר כימי המזורזים ע"י אותו אנזים. ובקשר ל P53 "חלבון זה מפתיע כל פעם מחדש" - לא פלא. חלבונים רבים מפתיעים מחדש כל הזמן ועוד יפתיעו רבות. בכל חלבון מלבד האתר הפעיל הנקשר לסובסטרט ישנם עוד אתרים רבים. חלקם משמשים קולטנים ספציפים ליון מסוים או להורמון מסוים אשר בהיקשרו לאתר זה גורם לעיכוב פעולתו של האתר הפעיל. במרבית המקרים יש בחלבון אתר כזה הנקשר לתוצר הריאקציה שאותו הוא מזרז וכך מבוקרת פעולת החלבון ונפסקת כאשר ריכוז התוצר עולה. ועוד פטנטים רבים. כל אלה רק מעלים את התחכום שבחלבונים ומורידים את הסתברות היווצרותם באקראי. "מידול מתמטי של פעולות הגומלין בין חלבונים, שעל פני השטח נראו לא קשורים זה לזה, חשף רמה נסתרת של ארגון בין הגנים" - נכון מאד. בין הגנים ולא בין החלבונים. ואכן ברור היום שאין יחס אחד לאחד בין הגנים לחלבונים. הקוד הגנטי שב ד.נ.א מועתק ל ר.נ.א היוצא מגרעין התא לציטופלסמה וממנו נבנים החלבונים. וידוע היום ש ר.נ.א זה עובר בדרך עיבוד. חלקו נחתך והוא נתפר מחדש בסידורים שונים. והמערכת החותכת ותופרת בחזרה, היא מערכת מרכבת ביותר של ריבוזימים העשויים מתלכידים של ר.נ.א וחלבונים, אשר אף הם תוצר של גנים ונמצא שאותם גנים המקודדים את הריבוזימים וחלבוניהם, למעשה מבקרים בזה על פעולתם של גנים אחרים. "מה שעולה מכל אלה, הוא כי חלבון יכול למלא יותר מפונקציה אחת. הפונקציות אותן הוא ממלא, תלויות בסביבה שבה הוא פועל, בחומרים ובחלבונים האחרים הקיימים בסביבה" - ומה שעולה מזה הוא אדרבה תחכומם של החלבונים ומידת הדיוק והיעילות של הגנים המקודדים אותם והורדת מרחב המוטציות המוצלחות. כי לא מספיק למשל שיווצר באלפי מוטציות מקריות גן המקודד חלבון עם אתר פעיל המזרז את אחת הריאקציות מיני רבות הדרושות ליצירת חלב. צריך שאותן מוטציות יבטיחו גם שיהיה בגן זה צרוף נוקלאוטידים המקודדים אתר הנקשר להורמון המבקר את יצירת החלב. וצריך שיהיה באותו חלבון אתר הנקשר לאחד ממרכיבי החלב כדי שיחוש בעליית ריכוז אותו רכיב מעל הנדרש ויעצור את פעילות האתר הפעיל. וצריך גם שיהיו גנים נוספים המקודדים ריבוזימים אשר ידעו לחתוך את הר.נ.א מהגן האמור בדיוק במקומות הנדרשים כדי שיקודד ממנו אותו חלבון יוצר חלב. וכן הלאה. ובכל אופן, סברתך בדבר גמישות החלבונים, ונסיונך לתלות בה יכולת התאמה אבולוציונית, דהיינו שאם ראינו למשל ש 20 גנים המקודדים 20 חלבונים משוכללים וספציפיים לעילא ולעילא המשתתפים במערכת ההנקה, אשר אם יחסר אחד מהם אין כל תועלת בכל האחרים, אז לומר שאילו היה חסר אחד מהם היו כל השאר מתאימים עצמם ליצור דבר מועיל אחר - סברא זו אין לה שחר, לא במאמרים שהבאת ולא בשום תאוריה אבולוציונית אחרת שראיתי אי פעם או שמישהו ראה. כך ש- אם מישהו טרח אכן להבין את החשבון לעיל, כמה מוטציות מוצלחות צברו אבות היונקים בזמן אפסי לעומת מרחב המוטציות האפשרי, ואם נראה שזו אכן קושיה על האפשרות שהיונקים התפתחו באבולוציה מקרית מן הזוחלים, אזי הקושיה נשארה בעינה. תאורית האבולוציה מדברת על התפתחות בדרך של מוטציות מקריות היוצרות גנים חדשים. לא על צרוף קבוע של גנים אשר החלבונים הנוצרים מהם מתאימים עצמם עם הזמן כדי לבנות מערכות חדשות. אם אין תועלת בגנים היוצרים את החלב ללא הגנים הגורמים ליצירת צינור החלב והפטמות, וכל אלו דברים חדשים ביונקים שלא היו בזוחלים, אזי לא ניתן לומר למשל שהחלבונים יוצרי החלב יצרו דבר מה אחר לפני היות צינור החלב והפטמות.