אז מה היה לנו פה?

[vizini]

אין דבר כזה

"לתפקוד שונה ממה שנבנו בעבורו". החלבונים לא נבנו לשם "תפקוד כלשהו". הם מסוגלים לתפקוד כלשהו בשל תכונותיהם ומבנם, אבל אין שום דבר האוסר עליהם יותר מתפקוד אחד, או תפקוד שונה בתנאים שונים. חקר הקשר בין מבנה חלבון, תפקודו בתנאים שונים ויחסי הגומלין שלו עם חלבונים אחרים הוא רק בחיתוליו, ולכן קצת יומרני מצידך לומר את מה שאמרת.

 

[vizini]

דוגמאות

נוספות לחלבונים בעלי יותר מתפקוד אחד

 

[פגוש בדב שכול]

לא ראיתי

בכל הדוגמאות שהבאת אפילו רמז רחוק בעקיפיו או במרומז על בערך לרעיונך החדשני. אולי קראתי מהר ולא הבנתי. התוכל להביא כאן ציטוט של הקטע שהאיר עיניך ברעיון חדשני ויחודי זה פרי רוחך?

 

[vizini]

בבקשה

ציטוט מ"כמו מפתח למנעול": "בדומה, יש אנזימים המסוגלים לקשור אליהם יותר מסובסטראט אחד". ציטוט מ"עקוב אחרי הסרטן": "הגן P53 והחלבון הנוצר ממנו, עומדים במרכז אחד מנושאי המחקר ה"חמים" ביותר בחקר הסרטן ובביולוגיה מולקולרית בכלל. יותר מ חוקרים בכל העולם עוסקים ב P53 בדרך זו או אחרת, ומפרסמים 3,000 מאמרים בנושא בקצב של אלפי מאמרים בשנה. "מספר המחקרים הרב הוא עדות למורכבות של הגן ושל התוצר החלבוני שלו, המצליחים להעסיק כל כך הרבה אנשים במשך תקופה ארוכה כל כך", דברי דיויד ביץ (D. H. Beach) אחד מהחוקרים הבכירים במעבדות Cold Spring , ניו יורק, אחד ממרכזי המחקר החשובים בביולוגיה מולקולרית. Harbor הוא מוסיף ואומר "חלבון זה מפתיע כל פעם מחדש"." ציטוט נוסף מאותו מאמר: "אחד התפקידים המובנים יותר של P53 הוא מניעה של המשך גדילה והתחלקות של תאים פגועים". ציטוט נוסף מאותו מאמר: "לעתים רמות גבוהות של P53 גורמים לאפקט אחר: במקום לעצור את חלוקת התא, הם מתחילים תהליך של הרס עצמי של התא הנקרא "מות התא המתוכנן" או "אפופטוזיס" (Apoptosis). לדברי ביץ "התופעה תמוהה משהו - מדוע בסוגי תאים מסוימים P53 פועל בצורה אחת ובמקרים אחרים בדרך אחרת". ציטוט מתוך "מפה של החיים" על יחסי גומלין בתוך חלבונים: "הם עקבו אחר יותר מ-20,000 פעולות גומלין בהן מעורבים כ-7000 גנים. מידול מתמטי של פעולות הגומלין בין חלבונים, שעל פני השטח נראו לא קשורים זה לזה, חשף רמה נסתרת של ארגון בין הגנים. זוהי הצצה לסדר חדש של פעילות מקומית, שקושרת מבנים של רב חלבונים, כמו גם קשרים גלובליים בין ובתוך מבנים של רב חלבונים." מה שעולה מכל אלה, הוא כי חלבון יכול למלא יותר מפונקציה אחת. הפונקציות אותן הוא ממלא, תלויות בסביבה שבה הוא פועל, בחומרים ובחלבונים האחרים הקיימים בסביבה.

 

[פגוש בדב שכול]

מה שעולה מכל אלה

ציטוט מ"כמו מפתח למנעול": "בדומה, יש אנזימים המסוגלים לקשור אליהם יותר מסובסטראט אחד". והמשך המשפט - "למשל אנזימים המסוגלים לזרז פרוק של משפחות דומות של חומרים." - ועין שם בכל הקטע והוא מה שכבר הזכרתי למעלה. חלבון שהוא קטליזטור, עושה זאת ע"י אתר פעיל שיש בו שהינו צרוף מרחבי של חומצות אמיניות היוצר התאמה כעין מנעול למפתח בין האנזים לסובסטרט ומוריד בזה את מחסום האנרגיה הדרוש לקשר כימי שבו מעורב הסובסטרט. ויתכנו מספר סובסטרטים בעלי אותו קשר כימי המזורזים ע"י אותו אנזים. ובקשר ל P53 "חלבון זה מפתיע כל פעם מחדש" - לא פלא. חלבונים רבים מפתיעים מחדש כל הזמן ועוד יפתיעו רבות. בכל חלבון מלבד האתר הפעיל הנקשר לסובסטרט ישנם עוד אתרים רבים. חלקם משמשים קולטנים ספציפים ליון מסוים או להורמון מסוים אשר בהיקשרו לאתר זה גורם לעיכוב פעולתו של האתר הפעיל. במרבית המקרים יש בחלבון אתר כזה הנקשר לתוצר הריאקציה שאותו הוא מזרז וכך מבוקרת פעולת החלבון ונפסקת כאשר ריכוז התוצר עולה. ועוד פטנטים רבים. כל אלה רק מעלים את התחכום שבחלבונים ומורידים את הסתברות היווצרותם באקראי. "מידול מתמטי של פעולות הגומלין בין חלבונים, שעל פני השטח נראו לא קשורים זה לזה, חשף רמה נסתרת של ארגון בין הגנים" - נכון מאד. בין הגנים ולא בין החלבונים. ואכן ברור היום שאין יחס אחד לאחד בין הגנים לחלבונים. הקוד הגנטי שב ד.נ.א מועתק ל ר.נ.א היוצא מגרעין התא לציטופלסמה וממנו נבנים החלבונים. וידוע היום ש ר.נ.א זה עובר בדרך עיבוד. חלקו נחתך והוא נתפר מחדש בסידורים שונים. והמערכת החותכת ותופרת בחזרה, היא מערכת מרכבת ביותר של ריבוזימים העשויים מתלכידים של ר.נ.א וחלבונים, אשר אף הם תוצר של גנים ונמצא שאותם גנים המקודדים את הריבוזימים וחלבוניהם, למעשה מבקרים בזה על פעולתם של גנים אחרים. "מה שעולה מכל אלה, הוא כי חלבון יכול למלא יותר מפונקציה אחת. הפונקציות אותן הוא ממלא, תלויות בסביבה שבה הוא פועל, בחומרים ובחלבונים האחרים הקיימים בסביבה" - ומה שעולה מזה הוא אדרבה תחכומם של החלבונים ומידת הדיוק והיעילות של הגנים המקודדים אותם והורדת מרחב המוטציות המוצלחות. כי לא מספיק למשל שיווצר באלפי מוטציות מקריות גן המקודד חלבון עם אתר פעיל המזרז את אחת הריאקציות מיני רבות הדרושות ליצירת חלב. צריך שאותן מוטציות יבטיחו גם שיהיה בגן זה צרוף נוקלאוטידים המקודדים אתר הנקשר להורמון המבקר את יצירת החלב. וצריך שיהיה באותו חלבון אתר הנקשר לאחד ממרכיבי החלב כדי שיחוש בעליית ריכוז אותו רכיב מעל הנדרש ויעצור את פעילות האתר הפעיל. וצריך גם שיהיו גנים נוספים המקודדים ריבוזימים אשר ידעו לחתוך את הר.נ.א מהגן האמור בדיוק במקומות הנדרשים כדי שיקודד ממנו אותו חלבון יוצר חלב. וכן הלאה. ובכל אופן, סברתך בדבר גמישות החלבונים, ונסיונך לתלות בה יכולת התאמה אבולוציונית, דהיינו שאם ראינו למשל ש 20 גנים המקודדים 20 חלבונים משוכללים וספציפיים לעילא ולעילא המשתתפים במערכת ההנקה, אשר אם יחסר אחד מהם אין כל תועלת בכל האחרים, אז לומר שאילו היה חסר אחד מהם היו כל השאר מתאימים עצמם ליצור דבר מועיל אחר - סברא זו אין לה שחר, לא במאמרים שהבאת ולא בשום תאוריה אבולוציונית אחרת שראיתי אי פעם או שמישהו ראה. כך ש- אם מישהו טרח אכן להבין את החשבון לעיל, כמה מוטציות מוצלחות צברו אבות היונקים בזמן אפסי לעומת מרחב המוטציות האפשרי, ואם נראה שזו אכן קושיה על האפשרות שהיונקים התפתחו באבולוציה מקרית מן הזוחלים, אזי הקושיה נשארה בעינה. תאורית האבולוציה מדברת על התפתחות בדרך של מוטציות מקריות היוצרות גנים חדשים. לא על צרוף קבוע של גנים אשר החלבונים הנוצרים מהם מתאימים עצמם עם הזמן כדי לבנות מערכות חדשות. אם אין תועלת בגנים היוצרים את החלב ללא הגנים הגורמים ליצירת צינור החלב והפטמות, וכל אלו דברים חדשים ביונקים שלא היו בזוחלים, אזי לא ניתן לומר למשל שהחלבונים יוצרי החלב יצרו דבר מה אחר לפני היות צינור החלב והפטמות.

 

[vizini]

מה שעולה מכל אלה

הוא שהקשר בין מוטציה בגן ובין הפנוטיפ הנוצר, אינו קשר ישיר, אלא הוא תלוי בעוד גורמים, כגון כל שאר הגנים, החלבונים הנוצרים, קשרי הגומלין בין החלבונים, וכו'. ומכיוון שכך, השפעת כל גן וכל מוטציה בגן, אחרת היא כתלות בסביבה המוכללת בה היא קורית. ולכן לומר כי מוטציה מסויימת חסרת תועלת כשלעצמה ללא מוטציות נוספות, מבלי לבדוק את כל התסריטים האפשריים שבהם מוטציה זו יכולה לקרות, היא חוסר הבנה בפעם הראשונה, וגם השניה, אבל בפעם השלישית עולה חשש כי מדובר על משהו אחר.

 

[L7]

תגובתך מוזרה. ה' הוא המסקרן מכל.

כל יתר תעלומות הטבע זניחות לעומת "ההסבר". אילו אני הייתי מאמין באלוהים הייתי משקיע את כל מירצי לחקור אותו ישירות. אך אתה לכוד עמוק במלכודת השיטה הדתית האוסרת עליך לעשות זאת.

 

[vizini]

עלה בדעתך

ש"שיחוד עצמי" חל בעצם עליך? ועוד עלה אולי בדעתך שמה שנראה לך כ"כהבלים חסרי שחר וחסרי טעם" נובע אולי מחוסר הבנתך? כי ממה שהתרשמתי עד כה, יש לך כמה חיקויי הבנה בסיסיים בנושא האבולוציה. ומשום מה, יש לך את הרושם שאתה מבין בה הכל, וכנראה שלא כך הוא. האם הבנת לדוגמא את נושא המליון עצרת?

 

[פגוש בדב שכול]

בהחלט

עלה ועולה וכל אחד חשוד וראוי שיחשוד את עצמו בשיחוד והטעיה עצמית. ואולם, אני בצד שלך כבר הייתי. ואף אני שיחדתי את עצמי והצלחתי להנצל מכך, מה שאתה אינך מנסה כלל.

 

[מה לא ברור לך]

הירגע, ידיעותיך עדיין נלעגות.

אף אחד לא נסוג, פשוט היה צריך להוריד את הטונים שלך. הנחתי שאם אפרוש מהויכוח תירגע, אולם זה לא קרה ולכן איאלץ להמשיך להפשיט את עורך. לעניינינו: "מאגר חומרי גלם מוגבל" שטויות, תופעה מחזורית כמוה כמאגר חומרי גלם בלתי נדלה. כל לילה N/2 מולקולות מתפרקות לחומצות הגרעין המרכיבות אותן ויש לך חומרי גלם. אמשיך להזכיר לקורא הנבון את שטויותיך: א. עקרון לה שאטלייה חל על מערכות שאינן בש"מ. ב. שימוש בקבועי שיווי משקל במערכת דינמית. שגיאותיך העיקריות נשארו כמות שהן, חוסר הבנה בסיסי של הבדל בין מערכת בש"מ למערכת דינמית. תודה רבה דב שכול, שהוכחת פה את אפסותך. תבוסתך הצורבת זו נרשמת לעד.

 

[פגוש בדב שכול]

שלום לך איגרא

למעלה משבוע לקח לך עד שהצלחת להוציא ראשך מהבור שבו נקברת. אז אזכיר מה הטביע אותך. ניקח לדוגמא את A ו B הבאים - B = GAAUCAAAGUAUCGU A = GAAUCAAAGUAUCGC בדוגמא זו התחלף U בקצה הימיני של B ב C וזו נניח המוטציה המשפרת של A. ונניח שהתחלנו מ 100 מולקולות B. (המספרים קטנים כאן לשם דוגמא אבל החשבון הוא אותו חשבון גם במספרים גדולים). מטרת המודל היא להראות איך בסופו של דבר כל ה100 מולקולות יהיו A. טענתי - ב B המקורי U מהווה 4/15 מהנוקלאוטידים ו C מהווה 2/15 ב U - A מהווה 3/15 ו C מהווה 3/15 ברור שבכל המאגר יש לנו 200 C שהם מפיקות רק ל 66 מולקולות A. וא"כ לא תוכלנה בשום אופן להבנות יותר מ 66 A ופער הריכוזים יהיה מקסימום 3/2 Aלעומת B ==> אין מודל. אבל יותר מזה. ברור למשל שאחר שיבנו 60 A וישארו 20 C חפשיים הם יהיו פחות זמינים ל A ואילו U הדרושים ל B יהיו בשפע והריאקציה תיטה לכיוון B ולא נגיע גם ל 66 A. וזהו עיקרון לה שטלייה. מר "לא כלום לך" שאפילו לא טרח לקרוא את המודל, טען לפני שהוטבע שמאגר חמרי הגלם הוא אינסופי. כשהבאתי לו את דברי ויזיני שהאריך להסביר בטוב טעם שהעיקרון כאן הוא שחומר הגלם מוגבל והוא רק מפרוק B שהיו בתחילה, הבין סוף סוף את טעותו הנלעגת ופרש מכאן ברב בושה מכוסה כולו בסחי שהרעיף על עצמו. שבוע וחצי לקח לשרץ לשקם את רוחו הנשברת והנה חזר לפשוט את עורי. ומה הוא אומר? פירוק מחזורי הוא כחומר גלם אינסופי. אז מה אתה אומר שייח ספיר? הנה איגרא רמא הפיסיקאי הדגול חזר לתחייה. הנצרפו לפאנל המומחים למען תצטרף דעתו לרוב הקולות? ייתכן עם זאת שייח ספיר שלו היית מודה בזמן ולעניין על מצב המודל, היינו יוצאים כולנו נשכרים. שמענו הצעת מודל, ניתחנו ופסלנו אותו, למדנו והחכמנו, הבננו מדוע נפסל ויכלנו כבר מזמן להמשיך הלאה. אין לי שום ספק. ציוץ אחד אפילו של כנות מצידך היה חוסם את פיו לעד. מאידך, האופן בו אתה ממשיך למשוך העניין, יש בו אכן כדי להצדיק את טענתך לגבי חוסר הטעם בעיסוק במודלים כאן. אך לא משום אחת מטענותיך.

 

[מה לא ברור לך]

הבור היחידי

שכריתי לעצמי הוא עצם ההסכמה להיכנס לויכוח עם נחש כמוך שהכחש הוא כאבנט לירכו. אני אומר שנית: תהליך מחזורי של פירוק המולקולה כמוהו כחומר גלם אינסופי היות ונותר מס' זהה של מולקולות (אין השמדה ואין יצירה של נוקליאוטידים). שוב או שאתה מכחש או שאתה אידיוט, אחד מהשניים: פירוק ה"מוקש" שלך, ריסוק נבלתך המסריחה שלב אחר שלב: "ונניח שהתחלנו מ 100 מולקולות B. (המספרים קטנים כאן לשם דוגמא אבל החשבון הוא אותו חשבון גם במספרים גדולים). מטרת המודל היא להראות איך בסופו של דבר כל ה100 מולקולות יהיו A. טענתי - ב B המקורי U מהווה 4/15 מהנוקלאוטידים ו C מהווה 2/15 ב U - A מהווה 3/15 ו C מהווה 3/15 ברור שבכל המאגר יש לנו 200 C שהם מפיקות רק ל 66 מולקולות A" א. לא אידיוט, אם התחלת מ-100 מולקולות B כלומר 100*2/15 C ו- 100*4/15 U חוק שימור המסה קובע שמוטציה לא יכולה לשנות את סה"כ כמות ה-C או כמות ה-U בתערובת, (אלא אם כן יש לך הנחה סמוייה ש-C או U מתפרקים או ש-C הופך ל-U). לכן ה"מוקש" שלך, אינו רלוונטי בכלל לדיון. מוטציה אפשרית (כזו שלא שוברת חוקי שימור) היא למשל חילוף של זוג בסיסים, למשל אחד מזוגות C ו- U מחליף מקומו במולקולה ולכן אין בעייה סטויכיומטרית להגיע מ-100 מולקולות A ל-100 מולקולות B. (אם אתה רוצה להפריך את המודל תשתדל להתמקד בקינטיקה, אויל, כי בסטויכומטריה אתה לא מצליח מי יודע מה). ב. החשבון שלך דפוק (אני מקווה שבקבלה אתה מבין יותר): אם 100 מולקולות B מכילות 100*3/15 C ו- 100*3/15 U, כלומר 20 U ו-20 C, הרי שסטויכיומטרית זה יספיק ל- 66 מולקולות A, ואתה נשאר עם 0 מולקולות B, כי גמרת את חומר הגלם C, כך שהיחס 3/2 הוא לכל היותר נסיון כושל לכחש מצדך. ולא, עקרון לה-שאטלייה אינו פועל כאן כי מדובר במערכת שאינה בש"מ. אני קורא לשייח ספיר, לויזיני ולכל אדם נבון באשר הוא, לשפוט טיעוני מי מגוחכים המה. אני גם מציע לך להתמקד בלימודי הקבלה (אולי שם תצליח יותר). תודה לך דב שכול על הבור שכרית לעצמך. תבוסתך מהדהדת. ובכן חשבון סטויכיומטרי פשוט שלא טרחת לעשות יראה: 100 מולקולות B יכולות לייצר 66 מולקולות A ולא נשארות מולקולות B. תודה רבה דב שקול שאפשרת לי להגיע ליחס ריכוזים אינסופי. הא לך מוטציה אפשרית מ-B ל-A שאינה שוברת את המודל: B = GAAUCAAAGUAUCGU A = GAAUCAAAGUAUUGC המוטציה היא חילוף של U בקצה הימני עם עם C שנמצא 2 מקומות משמאל לו. יחסי U ו-C ב-A ו-B זהים, פורק ה"מוקש" שלך.

 

[פגוש בדב שכול]

ובכן פגר ארור

"מוטציה אפשרית (כזו שלא שוברת חוקי שימור) היא למשל חילוף של זוג בסיסים" לא, מפגר יקר. מוטציה אפשרית בהחלט שאינה שוברת את חוקי השימור היא גם זו שהבאתי שבה התחלף רק נוקלאוטיד אחד. חוקי השימור אינם נפגעים מכיוון ש A גוזלת את הנוקלאוטיד הזה על חשבון B. וזה היה הרי כל רעיון המודל. 1/2 מ A ו 1/2 מ B מתפרקות כל יום והנוקלאוטידים מהפרוק זמינים להרכבה חדשה ו A נבנית מהר יותר. ואמנם הרעיון של החלפת מקומות, שפרושו למעשה שתי מוטציות, אכן פותר את בעיית ריכוזי הנוקלאוטידים, אבל כמובן שאין זה רעיון שלך, שהרי אינך בר הגיית רעיונות. רעיון זה עלה כאן ע"י שייח ספיר בשבוע שבו אושפזת במחלקת מצורעים עם סיבוכי זיבה, והתקבל על ידי ברגע הראשון שעלה ומשם המשכנו כבר הרבה הלאה והמודל נפל כבר פעמיים גם אחרי סיום בעייה זו. כמובן שאין אתה מצפה שנמתין כאן לך בכל פעם שאתה מפיל עצמך לשלולית מימי רגלי אמך האתון עד שתתאושש. די היה לנו לראות בתפארת מפלתך ותבוסתך כבר מספר פעמים, חזינו ונהנינו ולקחנו כולנו מוסר השכל.

 

[מה לא ברור לך]

לא אויל

המוטציה שלך אינה עומדת בחוקי שימור, תעשה את החשבון הסטויכיומטרי. אף אחד לא אמור לעשות אותו בשבילך. אתה באמת לא מצפה שמישהו יתייחס לבנה של נפקנית כאמך ששירכה דרכיה אצל כל מיני נגועים במחלות מין, נכון ? זיבתה של אמך עוד נוזלת מפיך הארור. בן זנונים ארור, ההפרכות שלך שוות ל... המוטציה שלך אינה אפשרית כפי שמראה החשבון הבא: התחלת עם 100 מולקולות שסה"כ תורמות 20 U ו-20 C. איך תתרחש המוטציה ? מולקולת B תקח U מ- B אחרת ? ולאן תמסור C ? איפה הסטויכיומטריה אידיוט ? פגר ארור, תבוסתך ברורה לכל.

 

[פגוש בדב שכול]

קיבלתי הרגע

טלפון בהול ממאלף הסוסות. והוא מסר לי שנתגלתה אצל אמך "פרעשת סוסים" בשלב מתקדם. אז יש לך עוד כמה שעות לראותה לפני שיעשו ממנה קציצות למאכל חזירים. אבל חכה רגע לפני שאתה הולך. תשמע משהו על מוטציות. זה יותר חשוב. ובכן, לידיעתך פגר, מוטציות אינן חלות בריאקציה בין שתי מולקולות ר.נ.א כשאחת מוסרת ואחת מקבלת. ביום, לפי המודל, מתפרקות חצי מהמולקולות (גם לאמך מתפרקים גנים ברגע זה בקצב מחריד). החצי הנשארות, מהוות template שעליו נבנים הנוקלאוטידים בלילה. כשאופן הבנייה הוא - מול כל U בtemplate מתלבש A. מול A מתלבש U וכן גם G-C הם זוג כנ"ל. כך שלמעשה על A נבנה A' ועל B נבנה B' כאשר A' ו B' הם מעין תמונת ראי של A B. דהיינו אם ה template הוא A יבנה A' ואם B יבנה B'. אני בכלל מסופק אם המודל יעמוד בעניין זה אבל שייח ספיר טען שזה רק מסבך את המודל ולא מפילו וקיבלתי לצורך העניין. בכל אופן - בכל מקום שבו ב teplate יש U (אוראציל) יבוא מולו A (אדנין) מהנוקלאוטידים החופשיים השוחים בים והנמצאים בו מהפרוק במחזור הקודם. מה פרוש מוטציה? כאשר מסיבה מסויימת במקום שיבוא בן הזוג המתאים לנוקלאוטיד על ה template מוכנס שם נוקלאוטיד אחר. איש לא מסר אותו והוא בא מהנוקלאוטידים החפשיים. ובכל אופן, חצי התפרקו בלילה והפכו לנוקלאוטידים וממולקולות B שהתפרקו יש די אספקת U כדי לשכפל את A - עד שיהיו 66 A או יותר נכון עד שיהיו 50-60 A שאז כבר הנוקלאוטיד U יהיה פחות זמין להם ויותר B יבנו מ A. אגב, טנופת, מה קרה לטענתך בדבר פירוק מחזורי שהינו שקול לדעתך מושרצת התולעים לפירוק אינסופי? הא אתה עדיין עומד על כך? תשמע טוב איגרא, אני מבין שעומד לפני גוש זוהמא כזה שעין הגהנום טרם שזפתו. היגעת לכאן כמתחזה, ניבלת את פיך הנאו-נאצי לכל עבר, השתחצנת למרות בורותך המרקיעה שחקים ונרמסת כראוי לך. שבוע שלם היית בטראומה והנה כבר שכחת מי אתה ומה אתה. ואני מבין שגמלת בלבך החולה לחזור לכאן ולהשים פנים שאינך יודע כלל את מה שכולם כאן יודעים בדבר תבוסתך שהיא מן המחפירות שנראו כאן אי פעם ולהמשיך לטנף את הפורום בכל מחיר. אין לי בעיה עם זה איגרא. סמוך עלי שבעונג רב אשמח להניח לך למעוך עוד ועוד את שאריות רקב נבלתך. אתה תדע בסופו של יום בדיוק מי אתה ומה אתה שווה.

 

[מה לא ברור לך]

נסתתמו טענותיך אפס ?

"מוטציות אינן חלות בריאקציה בין שתי מולקולות ר.נ.א כשאחת מוסרת ואחת מקבלת." יופי, אז אולי יסביר האידיוט, בן הזונה המוכרת גופה לתמורת מסטיק, העונה לכינוי "פגוש בדב שכול": אם המוטציה אינה באה מריאקציה, כיצד חל השינוי מ-B ל-A כפי שהצעת. הרי במבחנה יש רק מולקולות B מאיפה בא ה-template הזה ? המוטציות האפשריות היחידות במבחנה כזו הן מוטציות של חילוף. "אגב, טנופת, מה קרה לטענתך בדבר פירוק מחזורי שהינו שקול לדעתך מושרצת התולעים לפירוק אינסופי?" פירוק מחזורי שקול לחומר גלם אינסופי. על זה בא המודל לענות: הכיצד הגיעו ליחס דילול 10^-452 כאשר אין מס' מולקולות כזה, התשובה ע"י תהליך מחזורי. ואסביר: כאשר המשוואות הדיפרנציאליות נותנות פתרון מחזורי הרי שניתן ע"פ תורת הקיום והיחידות להמשיך פתרון זה לכל אינטרוול בזמן. אחוד לך חידה מהי היריעה האינוריינטית של זוג משוואות דיפרנציאליות שצד ימין שלהן מחזורי ? אם תענה על שאלה זו תבין למה מחזוריות שקולת ערך לאינסופיות.

 

[פגוש בדב שכול]

ובכן

כבר אמרתי לך פעם. טוב שמידי פעם דולף ממך מידע מבלי ידיעתך. אמרתי - ""מוטציות אינן חלות בריאקציה בין שתי מולקולות ר.נ.א כשאחת מוסרת ואחת מקבלת." וענית ברב טירופך ושבץ אימך - " אם המוטציה אינה באה מריאקציה, כיצד חל השינוי מ-B ל-A כפי שהצעת. הרי במבחנה יש רק מולקולות B מאיפה בא ה-template הזה ?" ובכן חומד שלי ונופת צופים - ה templates הפ 1/2 B עצמם שנשארו. הם ה templates ועליהם מתלבשים נוקלאוטידים חופשיים מהחצי שהתפרקו ביום הקודם וזהו תהליך השכפול שלא ידעת עליו מאומה. ושלא כפי שאמרתי לך פעם שעברה - גם אם תתחנן כל חייך ותביא אישורי מסכן ככל שתרצה, לא אלמדך משוואות דיפרנציאליות. אינך ראוי לכך. אבל לא יריעות אינוריינטיות ולא אוכף אביך לא יעזרו לך בעניין זה. אם ב B המקוריים היו 200 C, אזי תפרק ותרכיב כמה אינסוף פעמים שתרצה - לא יהיה לך חומר גלם ליותר מ 66 A. הבנת את זה שרמוטה?

 

[מה לא ברור לך]

ובכן

"ובכן חומד שלי ונופת צופים - ה templates הפ 1/2 B עצמם שנשארו" זה בכלל לא רלוונטי על מה מתלבשים הנוקליאוטידים, לא הבנת כלום. כמות חומרי הגלם קבועה 100, מולקולות B יכולות לספק 20 U ו- 20 C. אם יצרת 66 מולקולות A לא נותר לך C כדי לייצר חומר B. כפי שהראיתי כאן (סעיף ב'). בושה וחרפה אפילו משוואות דיפרנציאליות אינך מבין.

 

[מה לא ברור לך]

תיקון

להלן הקישור.

 

[פגוש בדב שכול]

לעניין רלוונטיות

"זה בכלל לא רלוונטי על מה מתלבשים הנוקליאוטידים, לא הבנת כלום" - נכון, זה רק רלוונטי להראות שעדיין אינך יודע מהי מוטציה ומהו בכלל שכפול ר.נ.א. לא הבנת בכלל ש B הם ה templates אז מה עוד נשאר לך לא להבין? ונביא שוב את הדוגמא בה עסקנו - --------------------------------------------------------- " B = GAAUCAAAGUAUCGU A = GAAUCAAAGUAUCGC בדוגמא זו התחלף U בקצה הימיני של B ב C וזו נניח המוטציה המשפרת של A. ונניח שהתחלנו מ 100 מולקולות B. (המספרים קטנים כאן לשם דוגמא אבל החשבון הוא אותו חשבון גם במספרים גדולים). מטרת המודל היא להראות איך בסופו של דבר כל ה100 מולקולות יהיו A. טענתי - ב B המקורי U מהווה 4/15 מהנוקלאוטידים ו C מהווה 2/15 ב U - A מהווה 3/15 ו C מהווה 3/15 " ------------------------------------------------------------- בכל B יש 4 U. כשימצאו רפואה למחלתך אולי תלמד - 4 * 100 = 400. ואם כן - 100 מולקולות B יכולות לספק 400 U ו 200 C. ממש מעניין, לשם הקוריוז מה דחפך לומר 20 ו 20? ובכלל, עיון קצר היה מראך לו היית יודע חשבון שכל כמות הנוקלאוטידים שיש לנו כאן היא: 400 U 200 C 300 G 600 A (נא להבדיל, A שכאן היא הנוקלאוטיד אדנין ולא המולקולה ר.נ.א A). "אם יצרת 66 מולקולות A לא נותר לך C כדי לייצר חומר B" לא אתה הראית לי כי אם אני הראיתי זאת לך.ואם כבר טרחת לקרוא את דברי, היה לך לקראם עד סוף המשפט - "אבל יותר מזה. ברור למשל שאחר שיבנו 60 A וישארו 20 C חפשיים הם יהיו פחות זמינים ל A ואילו U הדרושים ל B יהיו בשפע והריאקציה תיטה לכיוון B ולא נגיע גם ל 66 A. וזהו עיקרון לה שטלייה." ומה עושה עיקרון לה שטלייה לריאקציות כימיות? הוא אומר כך - ריאקציה כימית הנמצאת בשיווי משקל, יחס מכפלת ריכוז המגיבים לעומת ריכוז התוצרים הוא קבוע ואם ישתנה היחס מהקבוע תיטה המערכת להבאת היחסים לשיווי המשקל. ומה ענינו של ריכוז המגיבים לגבי קבוע שיווי המשקל? ובכן, את זה כנראה שלא למדת, ואולם עליית ריכוז המגיבים מעלה את שכיחות אותם המגיבים בעלי אנרגיה קינטית מספקת כדי לעבור את מחסום האנרגיה של הקשר וליצור קשר כימי (בין נוקלאוטיד לtemplate במקרה שלנו). ומהי האוטו-קטליזה של A שבו היא עדיפה על B? הורדת מחסום האנרגיה והקלה על יצירת הקשר. נמצאת למד, לו היית מסוגל, שאפקט האוטו קטליזה של A, אינו מיוחס בכלום לעומת אפקט הריכוזים אשר לאחר כמה ימים יטה לכיוון B. והמערכת תגיע לשיווי משקל. דהיינו, כל יום יתפרקו חצי ויורכבו בלילה בחזרה A ו B באותו יחס כי עליית ריכוז המגיבים הדרושים ל B כבר יש בכחה לאזן את האוטו קטליזה המופלאה של A. אבל אני רואה עכשיו בדבריך תובנה חדשה ועמוקה שאכן לא שמתי לב אליה מקודם. אמרתי - "מטרת המודל היא להראות איך בסופו של דבר כל ה100 מולקולות יהיו A." ואכן כך הבנתי את מודל מופלא זה. אבל עכשיו אתה בא ואומר שלא. מספיק לך 66 A ו 0 B. העיקר שהיגעת להבדל ריכוזים אינסופי. הייתי בהחלט אומר שזה מבריק בשבילך. טוב, אז מלבד שדברי לגבי ה 66 A נאמרו רק להראותך שאפילו לפי חק שימור המסה לא תגיע ל100 A כפי שהבנתי את המודל עד כה, לא זו טענתי אלא שלא תגיע לעולם ל 66 A מפני בעיית הריכוזים כפי שהסברתי. ומלבד שאת בעיית הריכוזים כבר פתרנו מזמן עם הצעתו של שייח ספיר של מוטציה המחלפת מיקום נוקלאוטידים ולא פרופורצית נוקלאוטידים, והמשכנו משם בהיותך מאושפז, ומשם נפל המודל כבר כמה פעמים, אם משום התעלמותו מדיפוזית המולקולות שלא תניח ל A אחת לזרז את חברתה, ואם משום שגם לאחר שהתעלמנו מהדיפוזיה - A הבודדה שממנה התחלנו נכחדה סטטיסטית תוך יום אחד מפאת הפירוק ל 90%, ואם משום כל הגורמים שכבר הודה בהם שייח ספיר כאשר נבלתך היתה תלויה כאן בפורום והטרח עצמך לעיין קודם בחומר שהחסרת.