אז מה היה לנו פה?

[שייח ספיר]

אוי דב, דב, מה יהיה?

תגיד, הבכנות אתה סבור שאין לי תשובה לעניין "אין בו שכפול של הקטע המוטנטי"? הרי זו טעות בוטה שלך! במפורש ציינתי שאותו 0.9 מA שנשלם על בסיס tamplet של B עדיין מכיל את החלק ברצף עם המוטציה. קרא שנית מה שכתבתי. אינך צריך לשכפל את החלק הזה. הוא כבר קיים! אבל עזוב, אין לי כוח להכנס לדיון טכני בשעת לילה זו. אתה כל כך בטוח שאתה יודע את המניעים שלי, שאני מתחמק מהדיון משום שכביכול אין לי תשובות, שאתה מרשה לעצמך לעלוב בי ללא כל התגרות מצדי, סתם כדי להוציא על מישהו את התסכול שלך. כבר תקפת פה מישהו בפורום לא מזמן בגסות וללא יסוד. כניראה שזו שיטה אצלך. האם עלה על דעתך שלקחתי הפסקה של כמה ימים על מנת לנוח מעט מהדיון המתיש, ואולי אפילו לעסוק, רחמנא לצלן, בעוד כמה נושאים שמעניינים אותי. שהרי התכוונתי לכתוב הודעה ארוכה ומקיפה, שהיתה מעלה שורה של ויכוחים חדשים. ואפילו טרחתי והתחייבתי בפניך לענות. אלא שזה לא מספיק לך כניראה. ולדעתך אני אמור גם להתערב לטובתך בריב בסגנון השוק שאתה מנהל פה. לא חביבי. זה איננו הסגנון שלי. כאשר זורקים בוץ אני שומר מרחק. גם כשלגלגתי עליך פה ושם (והתנצלתי על זאת אחר כך) מעולם לא כיניתי אותך בכינויי גנאי. זו דרכך, לא דרכי. סגנון הויכוח הזה מאוס עלי, ואף דאגתי לכתוב זאת, כזכור לך, כאשר הותקפת בנאצות. אלא שלא אצא להגנתך אם אתה נוקט באותו סגנון עצמו. ראה, אינני חייב לך דבר. היתה לי סימפטיה מסויימת לאמונתך הלוהטת ולקרב הנואש שאתה מנהל פה כנגד כל הפורום על דעותיך. אלא שאתה מגדיש את הסאה פעם אחר פעם. אם תרצה להמשיך בדיון הוגן איתי הואל להתנצל. מאידך, אם אתה נהנה מהדיונים הפוריים ומאירי העיניים עם מה לא ברור לך אתה מוזמן להמשיך אותם בלעדי.

 

[פגוש בדב שכול]

לגביך לא יהיה

"תגיד, הבכנות אתה סבור שאין לי תשובה לעניין "אין בו שכפול של הקטע המוטנטי"? הרי זו טעות בוטה שלך! במפורש ציינתי שאותו 0.9 מA שנשלם על בסיס tamplet של B עדיין מכיל את החלק ברצף עם המוטציה. קרא שנית מה שכתבתי. אינך צריך לשכפל את החלק הזה. הוא כבר קיים!" לו היתה לך תשובה לעניין כבר היית אומרה מזמן. אינך צריך לשכפל את החלק הזה? באמת? הרי אתה צריך לשכפל אותו מליארדי פעמים. עד שימלא את כל הים. שכחת את זה? איך הוא ישתכפל אפילו פעם אחת? הרי השכפול של ה templates במודל שלך נעשה ע"י התאמת חצאי שרשרות או רבעים ל templates ולא התאמת נוקלאוטידים. והרי כל החצאי ורבעי שרשרות הם B. איך ישתכפל הקטע המוטנטי ב A? אז מה יותר גרוע עכשיו להניח? שבאמת לא הבנת את השאלה? או שאתה עושה עצמך? כך או כך, מובן היטב מדוע אינך רוצה להמשיך לדבר.

 

[פגוש בדב שכול]

../images/Emo88.gifהשופט לקח חופש

חוש הצדק שלך, לאחר שהכרזת על עצמך כשופט, ופסקת פסק דין טועה, ולעגת והתלהטת למרות גישתי הענינית כלפיך עד שהתחלת ללעוג, ולא טרחת מעולם להודיע על טעותך אלא בהבלעה ובלשון חלקלקות - "היה נראה", ובהיתממותך הפילוסופית, ועוד בלקחך חופש מבלי שתפצה על העוול שעשית, - זהו בוץ. לא המילים שעניתי לאיגרא כדרכו. "הקרב הנואש" - זהו בוץ, אף אם אינו רשום כקללה סטנדרטית במשרד הפנים. הקרב לא היה נואש ואתה יודע זאת. אתה משחק במילים ומטעה במודע. "כנגד כל הפורום " - זהו בוץ, כל הפורום טען שהמודל הישן עומד וכבר הודית שנפל. אז שוב אתה מגייס את "מה לא ברור לך" למניין הקולות. אם אלו אינם בוץ אז איני יודע מהו בוץ.

 

[שייח ספיר]

החופש תם.

אז בוא נתקן, אחת לאחת, את הטעויות והסילופים שאתה מפזר על ימין ועל שמאל: "אינך צריך לשכפל את החלק הזה? באמת? הרי אתה צריך לשכפל אותו מליארדי פעמים. עד שימלא את כל הים" - תגיד, אתה עושה את עצמך לא מבין? ברור שמה ש"ימלא את כל הים" הוא המולקולה השלמה, אלא שאתה העלת טיעון שהמולקולה תתפרק לפני שתוכל להשתכפל. ולכן עניתי שאפילו אם תאבד A מספר נוקלאוטידים, היא תוכל להשלים את עצמה על בסיס B בתנאי שהנוקלאוטידים החסרים אינם אלו שעברו מוטציה. נניח שנותרנו עם 0.9 מA. בתחילת הלילה היא משלימה את החסר לA מלאה ומכאן ממשיכה להשתכפל במלואה. "בעיית הבור" נעלמת ואיתה נכחד הטיעון הרציני האחרון שלך כנגד המודל. "הרי השכפול של ה templates במודל שלך נעשה ע"י התאמת חצאי שרשרות או רבעים ל templates ולא התאמת נוקלאוטידים" - שטויות. מותאמים נוקלאוטידים בודדים. אלא שבניית השרשרת המולקולרית לא צריכה להתחיל מאפס, אלא יכולה להתחיל מקטע שכבר קיים. "לאחר שהכרזת על עצמך כשופט, ופסקת פסק דין טועה" - אתה זה שביקש ממני לשפוט. ופסק דיני היה נכון ונשאר נכון. המודל המקורי של ויזיני, כמות שהוא, עובד מצויין. אלא שאני ניסיתי להכניס בו שיפורים על מנת להפוך אותו לריאליסטי יותר. ולכן אילצתי שאוכלוסיית A תתחיל מפרט בודד, ולכן בעצמי דרשתי שהשיפור בA יהיה של תכונותיה הקטליטיות ולא של יכולתה להשתכפל. זאת דרשתי משום שאחרת השתלטות A על האוכלוסיה נהיית טריוויאלית ולא מעניינת. רציתי אתגר מדעי קצת יותר גדול למרות שבכך רק עשיתי את מלאכתי קשה יותר. ולבסוף אף קיבלתי את דרישתך לשלב דיפוזיה במודל, אף על פי שייתכנו מקרים רבים (אל חלק מהם התייחסתי) בהן הדיפוזיה היא איטית או בלתי רלוונטית. זה כבר איננו המודל של ויזיני. זה המודל שלי. ובו הוספתי לבסוף את האפקט של פירוק בלתי מלא על מנת לפתור את בעיית ה"בור". פה הרשתי לעצמי לצאת לפגרה, לא מפני שלא היו לי תשובות לטענותיך אלא להפך, משום שלך לא נותרו טענות רציניות. "'הקרב הנואש' - זהו בוץ, אף אם אינו רשום כקללה סטנדרטית במשרד הפנים" - לא זה לא. אף אני מנהל פה קרב נואש כנגד התפישה המטריאליסטית של התודעה. אפשר להיות במיעוט ולהיות צודק. אתה במיעוט ואתה טועה. אבל אם אתה רוצה לדעת בוץ מהו, הרי "כל מה שהצלחתם להראות כאן הוא מה רמתכם המדעית ומה רמת יושרכם והגינותכם" - זה בוץ. "ולא שם לב שאפילו ששכפול אחד של המולקולה המוטנטית אין לו במודל האינפנטילי שלו" -זה בוץ. "וקרוב אצלי להניח שאינכם אלא עלוקות החיות על חשבון הציבור ומפתחות מודלים של שקר לסמא את עיני התמימים" - זה בוץ חלקלק ודוחה במיוחד. התפלשת בבוץ הזה כל כך הרבה, אולי כבר אינך שם אליו לב.

 

[פגוש בדב שכול]

טוב מאד

אז אם חזרת מהחופש גם לגבי תשובות לגופו של מודל, כפי שנראה מהודעתך זו, אז בא ננסה לדבר לעניין. את מאזן הסילופים או הבוץ נעשה אחר כך. או נוותר עליו מצידי. נסה להתיר את סבך הבוץ לאחור ותראה מניין הוא תמיד התחיל. "אמרת בהודעתך הקודמת - "במפורש ציינתי שאותו 0.9 מA שנשלם על בסיס tamplet של B עדיין מכיל את החלק ברצף עם המוטציה". וגם בהודעה זו בשורותיה הראשונות אתה טורח להבהיר איך 0.9 A הופכת חזרה ל A שלמה. וכי על זה שאלתיך אי פעם? הרי כבר ביום הראשון שהבאת מודל זה שאלתיך - "אבל החמור מכל - אז נניח שהתעלמנו מכל זה, ו אותו חלק של A הצליח איכשהו להתלבש על template של B וליצור שוב A שלמה, אז חזרת שוב ל A אחת אבל הקטע המוטנטי לא שוכפל." הרי שלא שאלתיך איך נחזור ל A שלמה אלא איך ישוכפל הקטע המוטנטי. "שטויות. מותאמים נוקלאוטידים בודדים" - והנוקלאוטידים הבודדים מניין? הרי הארכתי לשאלך כבר מה טיבו של הפירוק החלקי במודל החדש שלך. אם הוא פרוק לחלקים קטנים בארכי שרשרת ארעיים או לאבק והשבת - "מעט מאד לחצאים וכמעט ולא לרבעים ובטח לא לאבק" אני מניח שלא היתה כאן כוונתך ל "אבק" דרכים או משהו אלא אבק = נוקלאוטידים. לא? וא"כ מה פרושו של הפרוק החלקי? האם אתה יכול להסביר יותר טוב מה טיבם של החלקים בפרוק זה? כי הרי כבר אמרתי - אם פרוק הוא לאלפי צורות חלקים אז יש לך אנדרלמוסיה גמורה ואף חלק לא ימצא את מקומו על ה template ולא יהיה שום שכפול. ואם כפי שהבנתי מתשובתך לגבי חצאים/רבעים אבל לא אבק - אז אין לך נוקלאוטידים. אבל בא נניח שהתכוונת לאבק דרכים אבל נוקלאוטידים כן יש לך בצורה הבאה - כשנשאר 0.9 A פרושו ש 0.1 התפרקו לנוקלאוטידים וכשנשאר 1/2 A אז החצי השני התפרקו לנוקלאוטידים. לזה התכוונת? לא היה נראה כך מדבריך, ואם כן הרי זה מודל חדש ומסובך והיה עליך להגדירו היטב. ואילו היית עושה כך היית נתקל בקושיה הבאה - מה פרושם של 90% פרוק? אני מזכירך, כשדברנו על המודל הישן הוצרכנו ל 90% מהסיבה הבאה - אם רק 50% היו מתפרקות, והרי A בודדה ואין לה מי שיזרזה לפחות בשכפול הראשון, ואם כן יהיה מחזור שכפול אחד וגמרנו ואין לך גידול ב A גם אם בנס לא התפרקה. ולכן צריך שיעור פירוק גבוה כדי לאפשר מספר מחזורי שכפול שיקנו יתרון ל A. יהיה הפירוק במודל החדש אשר יהיה, הרי סוף סוף אחוז הפירוק צריך גם כאן להיות אותו אחוז. אם נניח למשל שחצי מהמולקולות B נשארו שלמות (templates) ושאר החצי באיזה פרוק שלא יהיה, אין לך אלא מחזור שכפול אחד וזהו. אם נניח ש 10% נשארו שלמות, והשאר מה? 0.9 שרשרת ו0.1 כנוקלאוטידים? אז תראה מה שיוצא כאן - מלבד שהקטנת את ריכוז הנוקלאוטידים בים פי 10 לעומת המודל הישן מה שיקטין כמובן את קצב הריאקציה בהתאם, ואף יחיבך להניח דיפוזיה יותר גבוהה, שים לב, הרי A מתחילה את הלילה בפיגור כי רק אחרי מחזור שכפול אחד יש לך A אחת. במחזור שכפול שני, עדיין A בודדה ואין לה יתרון על B , לאחר שני מחזורי שכפול נוצלו כבר 30% מ חומר הגלם, ואתה מתחיל מחזור שכפול שלישי בפקטור 4:2 לטובת B. ריכוז הנוקלאוטידים החופשיים ירד עוד פי 4 לעומת ריכוזו בתחילת הלילה וריכוז B המתחרים עם A על הנוקלאוטידים החפשיים עלה פי 4 ו A גומרת את הלילה בפיגור רציני ולא ביתרון. אבל כאן עלתה בדעתי הברקה, שאולי עלתה גם בדעתך. אז מה? מספיק לגמור את הלילה עם שני 0.9 A ולמחרת 4 וכו', עד שלבסוף ימלא הים בשברי 0.9 A ויעלה גם אחוז ה A ב 10% שלא מתפרקות וכך בסוף A תגבר? על פניו זה נראה חשוד, כי מדוע שיתרבו 0.9 A לעומת ה 0.9 B ללא הקטע המוטנטי? הרי סוף סוף A בפיגור כל לילה. וכשניסיתי להבין מה פה הפירוק ומה ההרכבה הגעתי לסתירה הבאה - מה פירוש שב90% מהמולקולות חל פרוק חלקי ל 0.9 שרשרת ו 0.1 נוקלאוטידים? האם הפרוש הוא שאותו רצף במקום מסוים המהווה 0.1 מהשרשרת מתפורר בכל מולקולה או שבכל מולקולה 0.1 ארעי אחר? כי אם זה אותו 0.1 אז - אם החלק המוטנטי נמצא בו אז אין לך A. ואם החלק המוטנטי נמצא ב 0.9 שלא מתפורר, אזי על ה 0.9 הזה יכול להתלבש רק 0.9 שרשרת B במקרה הטוב (אם נתעלם מחוסר ההתאמה בגלל הקטע המוטנטי) אבל לא יוכלו לבא כנגדו נוקלאוטידים בתהליך השכפול כי אז תצטרך 0.9 השרשרת להתלבש שלא במקומה. ואם כן אין לך שכפול הקטע המוטנטי. ואם זה 0.1 ארעי אחר בכל מולקולה, אז חזרנו לפירוק ארעי לחלוטין, כי ה 0.1 הזה חותך את המולקולות במקומות שונים, ומפרוק זה ניסית להימנע כשאמרת "ובטח לא לאבק". וזה לדעתי מספיק לסתירת המודל והשאר הם קושיות על שאר דבריך. ============================================================ מלבד כל זה, תצטרך להעלות את הדיפוזיה עוד פי עשרות מונים, כי מקודם במודל הישן, אבני הבניין היו נוקלאוטידים ועכשיו אבני הבניין הם 0.9 שרשרות ואם אתה מאפשר נידות שלהם תוכרח לאפשר אותה ניידות ל A => אין זירוז. "המודל המקורי של ויזיני, כמות שהוא, עובד מצויין" - את זה ממש לא הבנתי. אז לשם מה כל העבודה עד עכשיו? אולצת ש A תתחיל מפרט בודד כדי להכניס את עניין המוטציה דהיינו התפתחות A מ B והשתלטותה בגלל יתרונה. מודל המתחיל מ 1/2 A ו 1/2 B אינו מודל אבולוציוני. "אף על פי שייתכנו מקרים רבים (אל חלק מהם התייחסתי) בהן הדיפוזיה היא איטית או בלתי רלוונטית." - לא, זה לא יתכן. בטח שלא במודל החדש כפי שכתבתי למעלה שתצטרך להניח דיפוזיה גבוהה פי כמה, וגם לא במודל הישן. תוכל להניח קרומים או דיפוזיה איטית בגלל סיבה כלשהי בנקודה מסויימת בזמן ובמרחב. לא תוכל להניח זאת בכל מרחב המודל שהינו נפח מימי הגדול מספיק כדי להתקיים מליוני שנים בשביל אותה אבולוציה מולקולרית. ואם תניח מערכת קרומים כל כך משוכללת ופרטנית שמאפשרת שטף אבני בניין מחד גיסא אך מצמידה את A זו לזו מאידך גיסא, ומעוד אידך גיסא מאפשרת ל A להתפשט במרחב, מבחינתי כבר הנחת כמעט מרחב של תאים חיים ולא אתווכח על מודל זה.

 

[פגוש בדב שכול]

המחשה

אם דברי לא הובנו כל צרכם, הרי המחשה מדוע לא ישתכפל הקטע המוטציוני אפילו פעם אחת. וההנחה היא כאמור שהפירוק הוא קבוע דהיינו אותו 0.1 הוא המתפרק בכל המולקולות כי אם נתיר פירוק ארעי אין שום שכפול לא של A ולא של B. אז נניח לשם הפשטות: B = UGGUGGUGGUUGGGGUGUGGGGU [A = UGGUGGUGGUUGGGGUGUGGG[UG אם נניח שהפרוק הוא תמיד אותו פירוק נקבל למשל (סימון @ עבור נוקלאוטיד חפשי) [A = @ + @ + GUGGUGGUUGGGGUGUGGG[UG B = @ + @ + GUGGUGGUUGGGGUGUGGGGU נניח שאחרי ש A נחלצה מהבור יש לך A שלמה - UGGUGGUGGUUGGGGUGUGGGUG במקרה הטוב תוכל לשכפל template זה בצורה הבאה - GUGGUGGUUGGGGUGUGGGGU@@ UGGUGGUGGUUGGGGUGUGGGUG דהיינו, איכשהו הזנחנו את אי ההתאמה בקטע המוטציוני (מימין), אבל הוא לא שוכפל. לא תוכל לבצע את השכפול הבא - @@GUGGUGGUUGGGGUGUGGGGU UGGUGGUGGUUGGGGUGUGGGUG ובכך להשאיר את הקטע המוטציוני חופשי להשתכפל על ידי נוקלאוטידים כי אז אין התאמה לאורך כל ה0.9 שרשרת.

 

[פגוש בדב שכול]

שאלה לי אליך שייח

האם אתה סבור ששאלתי לגבי אי אפשרות אפילו שכפול אחד במודל החדש שלך, היא שאלה קנטרנית או משהו? התעקשות אולי? האם זה מסוג הדברים שאמרת שאין להם סוף? או אולי זה מסוג הדברים שיש להזניח במודלים מפושטים? האם לדעתך כל הדיון שלנו הוא להוכיח שפונקציות אקספוננציאליות הן בעלות עלייה אקספוננציאלית מהירה? האם על זה הויכוח? או שכל הדיון היה אם יש בידינו איזה מודל וסצנריו פשוט וסביר הממחיש יתכנות של אבולוציה מולקולרית. הרי זו היתה טענתו של ויזיני ומזה יצא כל הויכוח. אז מה בסוף? יש לנו מודל כזה או לא? הבט, דנו שבוע שלם במודל הישן שלך (לא של ויזיני. על של ויזיני לטענתך לא דנו בכלל והוא "עובד מצויין" גם ללא שהוכחנו זאת). המודל דיבר על פרוק מלא של המולקולות. טענתך היתה ש A הבודדה תשתלט על מרחב המודל והובהר בברור שאין לה סיכוי לשרוד אפילו יום. זה הובהר ופשוט גם אם שנינו איננו מומחים מוסמכים מטעם האו"ם. ומיד כשנפל מודל זה שלפת מודל חדש המדבר על פירוק חלקי. אז אני יושב כבר שבוע ומנסה למצוא סצנריו אחד הגיוני של פירוק והרכבה, שבו יוכל הקטע המוטנטי להשתכפל, ולא מוצא. אז אני לא יודע, אולי יש לך פתרון מניח את הדעת לבעייה זו, אבל האם לא היה ראוי שבהציגך מודל חדש, שכה שונה מן הישן, שתטרח לפחות להבהיר ולהגדיר על איזה פירוק חלקי אתה מדבר? ועל איזה שכפול? מה מתפרק? כמה? יש נוקלאוטידים בודדים? או אין? לא עשית זאת אלא יצאת לפגרה כי נגמרו טיעוני, לטענתך.

 

[שייח ספיר]

לא, שאלתך איננה קנטרנית

כל הדיון הזה הוא קנטרני. ניסיתי להסביר מדוע בהודעה שפתחה את השרשור הזה, אליה לא ממש הגבת באופן ענייני. אבל, אם אתה מתעקש להמשיך לדון בפרטים, נדון עוד קצת בפרטים. נתחיל בכמה הערות: 1) יש לשים לב ששברי B קטנים ימשיכו ויתפרקו עד לנוקלאוטידים בודדים משום שB איננו זרז מתאים לשברי מולקולה. תהליך זה עשוי לקחת מספר ימים. מכאן שיהיה מקור מתמיד לנוקלאוטידים. 2) כמו כן ייתכנו למשל "עונות" בהן יש שפע נוקלאוטידים המספיקים לימים רבים בטרם תהייה רוויה, לעונות "יבשות". למשל, בתקופה חמה יחסית יתפרקו רבות ממולקולות הB ואוכלוסיתן תדרדר, אם כי ישמר ריכוז מינימום מסויים של B שלמות בגלל האוטו-קטליטיות. אם תופיע A בסוף העונה היבשה, תהיה לה תקופה מסויימת של גידול מהיר שאיננו מופרע בשל מחסור בחומר גלם. 3) בוא ונבהיר שוב את תהליך השכפול. בתהליך הזה מעורבים ארבעה גורמים: חומר הגלם, התבנית, התוצר והזרז. הזרז חייב להיות מולקולה שלמה. התבנית חייבת כמעט תמיד להיות שלמה, אם כי ייתכנו מקרים מסויימים בו שתי מולקולות כמעט שלמות יכולות לשמש זו כתבנית של זו, אבל נתעלם ממקרים כאלו עכשיו. חומר הגלם הוא נוקלאוטידים בודדים, לא חצאי ולא רבעי שרשרות. התוצר עשוי להתחיל מאפס, אולם הוא עשוי גם להתחיל את בניתו מקטע קיים ובתנאי שקטע זה יתאים ברובו לתבנית (אם כי תתכן אי התאמה קלה עקב מוטציה מקומית). אם אתה מתחיל מ0.9A, זהו התוצר הנבנה על תבנית של B (נדרוש כמובן שהמוטציה נמצאת בקטע הקיים של A). בבניה נוספים נוקלאוטידים בודדים עד להשלמת מולקולת A. בהמשך, מהווה מולקולת A שלמה תבנית עליה מתהווים תוצרי A מנוקלאוטידים בודדים. במקרים מסויימים עשוי מקטע B להוות גרעין לתוצר A הנבנה על תבנית A בתנאי שאותו מקטע B אינו מכיל את אזור המוטציה. אינני רואה פה בעיה בשכפול A עם המוטציה. למשל, עבור A מהצורה UGGUGGUGGUUGGGGUGUGGGUG נקבל שכפול:

UGGUGGUGGUUGGGGUGUG@@@@ UGGUGGUGGUUGGGGUGUGGGUG​

כאשר נעזרנו בגרעין שהוא המקטע הקיים UGGUGGUGGUUGGGGUGUG. לגבי המודל המקורי, בתנאים בו הוא הוצג הוא עובד. ברור שאם אתה מאלץ תנאים נוספים יש לשכלל אותו, וזה מה שניסיתי לעשות. למען האמת, לדעתי גם המודל הנוכחי, למרות שהוא אפשרי, איננו התרחיש הנכון לראשית האבולוציה. התמונה האמיתית היתה מורכבת הרבה יותר. לדעתי בהתחלה היה "מרק" המכיל מגוון גדול מאוד של מולקולות אורגניות, בינהן גם פולימרים כRNA ואולי גם DNA, חלבונים והרבה דברים נוספים, שנוצרו באופן אקראי בים הקדמון. האינטראקציה בין המולקולות השונות יצרה רשתות מורכבות של השפעות מולקולריות ופעולות זירוז הדדיות. בשלב מסויים נוצר באופן אקראי מעגל אוטו-קטליטי בעל היזון-חוזר חיובי, אשר השתתפה בו מולקולה נושאת אינפורמציה כמו RNA. זה היה יכול להיות מעגל מורכב למדי, אבן כיוון שייתכנו מליוני מעגלים שונים, אין זה מפתיע שאחד התממש בפועל. המעגל הזה גרם, בגלל המשוב החיובי, לעלייה ניכרת בריכוז האלמנטים המשתתפים בו. מכאן התחילה אבולוציה מולקולרית של הרשת הביו-כימית.

 

[מה לא ברור לך]

לא הבנת

נסה שנית.

 

[רנה דקארט]

מה ההבדל בין האפשרויות שציינת?

מה ההבדל בין הבריאה ל'תשובות המדע'?

 

[פרפרט]

אנשים לא באמת מתכווכחים

כדי לשכנע אחרים. למען האמת, שום דבר שנאמר לא נאמר באמת לצד שכנגד, אלא תמיד מופנה פנימה, לעצמנו, ומשמש יותר כלי לשכנוע עצמי. הויכוח אולי לא יוביל אף אחד להשתכנע בצדקתו של האחר, אבל הוא מהווה שלב בביסוס תפישת העולם האישית וגם מאפשר התקדמות תוך שאילת שאלות. לפעמים נופלים אסימונים...