אז מה היה לנו פה?
דיון ארוך קיימנו אני ופגוש דב שכול בעניין אבולוציה מולקולרית. כיוון שהוא נדחק לעמוד אחורי ושם נידון להעלות אבק וירטואלי, רציתי לפתוח פה דיון חדש, וקצת יותר קשור לנושא הפורום: האם יש תכלית לויכוח על אמיתות תיאוריה מדעית מול השקפה דתית? האם עשוי אחד מהצדדים להשתכנע? ומה בכלל מנסים להראות? פגוש דב שכול בחר לתקוף את התיאוריה המדעית במגרשה היא - להראות שהיא איננה תקפה מתוך שיקולים מדעיים והגיוניים בלבד. כמובן, אם מצליחים להראות שתורת האבולוציה סותרת עקרון מדעי בסיסי, למשל, את חוקי התרמודינמיקה, אפשר להכות אותה מכת מחץ. אלא שסתירה כזו טרם נמצאה. הגישה השניה היא לפרוט הכל לפרוטות. לקחת מודל ספציפי לנסות להראות שהוא מוטעה. הבעייה בגישה זו - בעצם אין לה סוף. מצאת פגם במודל? אפשר לתקן אותו. מצאת פגם חסר תקנה? נציג מודל חדש. המנסה להגן על התיאוריה המדעית מוגבל אך ורק על ידי ידיעותיו ודמיונו, ואף אלו כושלים, אז זה מוכיח לכל היותר את אוזלת ידו של המשיב, לא את אי האפשרות המדעית. במקרה שלנו, אין אני איש מקצוע בתחום, ואף אם לא היו לי תשובות לטענות אין זאת אומרת שלחוקרים בתחום לא היו תשובות (על מנת להסיר ספק, במקרה המדובר כן מצאתי תשובות טובות, לדעתי כמובן, לכל הטענות). ונניח אף שהופרכה התיאוריה המדעית, כאן מעל עמודי פורום זה או בכל מקום אחר. אז מה עכשיו? האם, בגלל שאין תיאוריה המסבירה עניין מסויים אנו אמורים למשוך בכתפינו ולייחס אותו ליד האלוהים. נראה לי שמדובר באי הבנה בסיסית לאופן החשיבה המדעית. איש המדע איננו מתייאש לעולם. התופעות כולן מתחלקות עבורו לשתי מחלקות: אלו שאנו יודעים להסביר, ואלו שאנו עדיין לא יודעים להסביר. בכך שהפלת תיאוריה מדעית לא גרמת אלא להעברת התופעה ממחלקה אחת לשניה. לא קידמת בכך שום תפישה תאיסטית. הדרך היחידה לדעתי לקדם (ובעצם גם לשלול) את התפישה הדתית היא באמצעים פילוסופיים. אני למשל, השתכנתי בהכרח לקיום תודעה (או נפש) מחוץ לגבולות התופעות הפיסיקליות, מטעמים פילוסופיים עקרוניים. אז מדוע להתעקש לקיים ויכוח מדעי, שלמרות שהוא מעניין מאד בפני עצמו, איננו מוביל לשום מקום?
דיון ארוך קיימנו אני ופגוש דב שכול בעניין אבולוציה מולקולרית. כיוון שהוא נדחק לעמוד אחורי ושם נידון להעלות אבק וירטואלי, רציתי לפתוח פה דיון חדש, וקצת יותר קשור לנושא הפורום: האם יש תכלית לויכוח על אמיתות תיאוריה מדעית מול השקפה דתית? האם עשוי אחד מהצדדים להשתכנע? ומה בכלל מנסים להראות? פגוש דב שכול בחר לתקוף את התיאוריה המדעית במגרשה היא - להראות שהיא איננה תקפה מתוך שיקולים מדעיים והגיוניים בלבד. כמובן, אם מצליחים להראות שתורת האבולוציה סותרת עקרון מדעי בסיסי, למשל, את חוקי התרמודינמיקה, אפשר להכות אותה מכת מחץ. אלא שסתירה כזו טרם נמצאה. הגישה השניה היא לפרוט הכל לפרוטות. לקחת מודל ספציפי לנסות להראות שהוא מוטעה. הבעייה בגישה זו - בעצם אין לה סוף. מצאת פגם במודל? אפשר לתקן אותו. מצאת פגם חסר תקנה? נציג מודל חדש. המנסה להגן על התיאוריה המדעית מוגבל אך ורק על ידי ידיעותיו ודמיונו, ואף אלו כושלים, אז זה מוכיח לכל היותר את אוזלת ידו של המשיב, לא את אי האפשרות המדעית. במקרה שלנו, אין אני איש מקצוע בתחום, ואף אם לא היו לי תשובות לטענות אין זאת אומרת שלחוקרים בתחום לא היו תשובות (על מנת להסיר ספק, במקרה המדובר כן מצאתי תשובות טובות, לדעתי כמובן, לכל הטענות). ונניח אף שהופרכה התיאוריה המדעית, כאן מעל עמודי פורום זה או בכל מקום אחר. אז מה עכשיו? האם, בגלל שאין תיאוריה המסבירה עניין מסויים אנו אמורים למשוך בכתפינו ולייחס אותו ליד האלוהים. נראה לי שמדובר באי הבנה בסיסית לאופן החשיבה המדעית. איש המדע איננו מתייאש לעולם. התופעות כולן מתחלקות עבורו לשתי מחלקות: אלו שאנו יודעים להסביר, ואלו שאנו עדיין לא יודעים להסביר. בכך שהפלת תיאוריה מדעית לא גרמת אלא להעברת התופעה ממחלקה אחת לשניה. לא קידמת בכך שום תפישה תאיסטית. הדרך היחידה לדעתי לקדם (ובעצם גם לשלול) את התפישה הדתית היא באמצעים פילוסופיים. אני למשל, השתכנתי בהכרח לקיום תודעה (או נפש) מחוץ לגבולות התופעות הפיסיקליות, מטעמים פילוסופיים עקרוניים. אז מדוע להתעקש לקיים ויכוח מדעי, שלמרות שהוא מעניין מאד בפני עצמו, איננו מוביל לשום מקום?