בוא תראה לי דעה של אמן שמאלני שחורגת מגבול הטעם הטוב. והאמנות קשורה וחצי.
עמיר בניון היה צריך לעבוד על השיר ולא למהר לרכוב על גלי השנאה כדי לעשות רעש.
הוא היה צריך לשייף את הכתיבה. להפוך אותה מטוקבקיסטית מתלהמת לחדה שנונה ונוקבת.
תאמין לי שאז גם הסמולנים היו מקשיבים לו ואף אחד לא היה זועק.
בוא אני אתן לך דוגמא ויש מלא.
יש ת'שיר 'פרפרים' של אורי בנאי.
קח תשורה 'עוד הריח שלך עלי מאתמול' שפותחת את השיר, ותמיר אותה ב'עוד הטעם של הכוס שלך בפה שלי מאתמול'.
עמיר בניון כתב בסגנון השני. גועלי. דוחה. חסר עידון בשיט.
נגיד שאתה מעשן. למי תקשיב? לאדם שצועק עליך בבוטות לכבות תסיגריה, או אדם שמבקש יפה ואומר שזה מפריע לו?
על מי תכעס מבין השניים? שניהם נושאים את אותו מסר הרי. וזאת רק דוגמא.
השאלה היא איך אומרים את הדברים. לא רק מה אומרים.
אבל לא בדברים הגדולים האלו שאמורים לכלול זכויות אדם-בכל מצב.
ואם לאותו אדם אין את ה"איך" שאתה מייחל לו ממרום האינטליגנציה שלך,
אז אין לו זכות דיבור/שירה/כתיבה וכדומה?
אמן שמאלני-עמוס עוז, יזהר אשדות, אביב גפן אולי.....*אין לי זמן לחטט*
וטוב שלא הגבלת את ה"אמן" ל-"זמר".
אבל , שוב אתה נכנס לאומנות שאין לי ויכוח איתך.
וגבול הביטוי נחצה מזמן על ידי אחרים בכל התחומים.
גם בשמאל.
מסכים איתך לגמריי בעניין השיר הרע.
בעניין התוכן יש דברים שאני מסכים איתו.
לך לאוניברסיטת חיפה ותראה חצייה של חופש הביטוי.
סטודנטים שלומדים על חשבוננו מרגישים פלסטינאים.
וההיא שעשתה סרט על חשבון המדינה וייצגה איתו את פלסטין בפסטיבל.