TheWhiteTigris
New member
אז למסחר או לא?...
השאלה הגדולה, שבעבר יכלנו להתכסח איתה באופן תיאורטי בלבד, ועל כן יכלנו לזרוק ססמאות ללא מחשבה כלל של "אני לא אמסחר בחיים את הבלוג שלי!" מגיעה כעת לישורת האחרונה, בה נאלצים אנו להחליט ברצינות האם למסחר את הבלוג. בצד הימני, ניצב " מצד אחד " צד זה דוגל בערכים לשמם "נולד" הבלוג - כתיבה יוצרת. שיתוף קהילתי של מידע ומאגר גדול של יצירות, שיוכיחו לעולם שהישראלים (לפחות חלקם...) לא באמת שטחיים כל כך כמו שאנו אוהבים ללגלג על עצמנו. (ונעזוב לרגע את זה שהפקאצות השתלטו על הבלוגים...) צד זה אינו מוכן לשמוע על "תמיכה כספית" כלשונו (שכן מתן כסף מועט - כירידה לזנות). היצירה נועדה כדי שאחרים יוכלו להנות מפרותיה, ומההנאה שהיא משרה, ולכן צריך למנוע כתיבה לשם הכנסה, מה שיגרום לזילות מסויימת, והעלאת ערך הרייטינג (שגם כך משתלט יותר מידי על המדינה הזאת, ע"ע הריאליטי). בצד השמאלי, מנגד, עומד " מצד שני " צד זה דוגל בריאליזם. אנחנו כותבים את הבלוג. משקיעים בו מאוד, מעצבים אותו. כל זה כבר קיים. אז למה לא לקבל על זה כסף? או כמו שנאמר: "נותנים לך - תיקח". צד זה אינו מאמין בשינוי קיצוני של הכותב. קרי: אם הכותב רגיל לכתוב בתדירות מסויימת, בשביל בערך10 אג' לכניסה, לא נראה שהוא ישנה באופן קיצוני את התנהגותו. כמו כן, אם הכותב רגיל לכתוב בסגנון מסוים, יתקשה הנ"ל לשנות את סגנון כתיבתו עד כדי כך ש"יעלה" באיכות (לכשם שקשה להאמין שנגן מתחיל ילחין לפתע יצירות העולות על יצירותיו של מוצארט), ומצד שני, קשה להאמין שאדם ירצה לרדת ברמת הכתיבה שלו "בשביל עוד כמה גרושים". וכך האדם ישאר בערך באותה רמת כתיבה בטווח הקצר (כמשפט שיוטבע אחרי פרסום הודעה זו כ"חוק שימור המצב" - האיכות שהושקעה בכתיבת פוסט מסויים תישמר בזמן הקצר, ואינה תלויה באנרגיה. יותר מידי פיזיקה, עמכם הסליחה), ועל כן - "בלופים" שנפתחו רק למען הכסף ולא הכתיבה במילא יאבדו עד מהרה את קהלם, ומכאן שגם את יכולתם להתפרנס (בכבוד?) מכתיבה. וכעת, השאלה שעומדת בפני כל בלוגר - מי ינצח? (עדיין לא הבנתי אם הצטרפות לעיניין הזה דורשת סגירת הבלוג ופתיחת בלוג חדש לשם "איפוס מונים" וכו'. קחו בחשבון שאם זה אכן כך, ואין "שימור הבלוג המקורי", אזי המאבק אף נחרץ יותר, שכן זההו מאבק לחיים ולמוות של הבלוג המוכר שלכם...)
השאלה הגדולה, שבעבר יכלנו להתכסח איתה באופן תיאורטי בלבד, ועל כן יכלנו לזרוק ססמאות ללא מחשבה כלל של "אני לא אמסחר בחיים את הבלוג שלי!" מגיעה כעת לישורת האחרונה, בה נאלצים אנו להחליט ברצינות האם למסחר את הבלוג. בצד הימני, ניצב " מצד אחד " צד זה דוגל בערכים לשמם "נולד" הבלוג - כתיבה יוצרת. שיתוף קהילתי של מידע ומאגר גדול של יצירות, שיוכיחו לעולם שהישראלים (לפחות חלקם...) לא באמת שטחיים כל כך כמו שאנו אוהבים ללגלג על עצמנו. (ונעזוב לרגע את זה שהפקאצות השתלטו על הבלוגים...) צד זה אינו מוכן לשמוע על "תמיכה כספית" כלשונו (שכן מתן כסף מועט - כירידה לזנות). היצירה נועדה כדי שאחרים יוכלו להנות מפרותיה, ומההנאה שהיא משרה, ולכן צריך למנוע כתיבה לשם הכנסה, מה שיגרום לזילות מסויימת, והעלאת ערך הרייטינג (שגם כך משתלט יותר מידי על המדינה הזאת, ע"ע הריאליטי). בצד השמאלי, מנגד, עומד " מצד שני " צד זה דוגל בריאליזם. אנחנו כותבים את הבלוג. משקיעים בו מאוד, מעצבים אותו. כל זה כבר קיים. אז למה לא לקבל על זה כסף? או כמו שנאמר: "נותנים לך - תיקח". צד זה אינו מאמין בשינוי קיצוני של הכותב. קרי: אם הכותב רגיל לכתוב בתדירות מסויימת, בשביל בערך10 אג' לכניסה, לא נראה שהוא ישנה באופן קיצוני את התנהגותו. כמו כן, אם הכותב רגיל לכתוב בסגנון מסוים, יתקשה הנ"ל לשנות את סגנון כתיבתו עד כדי כך ש"יעלה" באיכות (לכשם שקשה להאמין שנגן מתחיל ילחין לפתע יצירות העולות על יצירותיו של מוצארט), ומצד שני, קשה להאמין שאדם ירצה לרדת ברמת הכתיבה שלו "בשביל עוד כמה גרושים". וכך האדם ישאר בערך באותה רמת כתיבה בטווח הקצר (כמשפט שיוטבע אחרי פרסום הודעה זו כ"חוק שימור המצב" - האיכות שהושקעה בכתיבת פוסט מסויים תישמר בזמן הקצר, ואינה תלויה באנרגיה. יותר מידי פיזיקה, עמכם הסליחה), ועל כן - "בלופים" שנפתחו רק למען הכסף ולא הכתיבה במילא יאבדו עד מהרה את קהלם, ומכאן שגם את יכולתם להתפרנס (בכבוד?) מכתיבה. וכעת, השאלה שעומדת בפני כל בלוגר - מי ינצח? (עדיין לא הבנתי אם הצטרפות לעיניין הזה דורשת סגירת הבלוג ופתיחת בלוג חדש לשם "איפוס מונים" וכו'. קחו בחשבון שאם זה אכן כך, ואין "שימור הבלוג המקורי", אזי המאבק אף נחרץ יותר, שכן זההו מאבק לחיים ולמוות של הבלוג המוכר שלכם...)
