ואת חוטאת בעצמך, לא חבל לקלקל?
״לכבוש לב של אישה״??
דווקא מאישה הייתי מצפה שתהיה הרבה יותר... בררנית במושגים.
לגבי השאלה - למה נשים עומדות מאחורי רוב התנעת תהליך הגרושין, כן יש משהו בדברייך, אנחנו מטבע האדם שוקעים לשגרה.
רק הגברים חוטאים בזה?
מה עם נשים שבני זוגן ״ריק״ לגביהן? מה עם בגידות של נשים (ואני גרוש בשל בגידה ארוכה של גרושתי שתחיה).
נניח שאת צודקת, ונשים מחליטות על גרושין בשל חוסר תשומת לב והזנחת מערכת היחסים, את מזכירה לי שאלה שצצה בכל הרצאה שאני נותן לקהל הרחב והלא מקצועי, בנוסח זה או אחר: ״נוכל לחיות על כוכב (לכת) אחר אם כדור-הארץ יהרס?״
התשובה שלי היא ״אין, בשום מקום שאנחנו מכירים ביקום, עוד מקום כמו כדור הארץ שיוכל לתמוך חיים. במקום לחפש מקמות אחרים שרק מעט מאד יוכלו להגר אליהם תוך מאמץ עצום לאלץ אותם להיות תומכי חיים, לא עדיף לשמור על כדור הארץ כתומך חיים (בבני אדם)?
כדור הארץ לא ינזק אם האנושות תוכחד, להיפך, הוא ושאר צורות החיים רק ירוויחו וישגשגו - אז לא עדיף לנו לשמור על הקיים ולעזור לטבע לשגשג לצדינו כשאנחנו עוד כאן ויכולים להנות מזה?״
ממש כך בגרושין: לא עדיף לדבר עם בן/בת הזוג ולומר מה לא בסדר, במקום לפרק את החבילה ולחפש חדש?
לצערי הרב מאד, נשים, למרות כל תנועות ההעצמה האישית והנשית, עודן שבויות בכבלים פטריאכליים עבים וכבדים שגורמים להן לחוש חוסר ביטחון עצמי מול גברים - מה שלדעתי גורם להן להגיב בעוצמה יתרה למשברים ולהביא את המשבר לשבר (אינני מדבר על מצבי אלימות פיסית, רגשית, כלכלית או כל אלימות אחרת).
אנחנו הגברים מפשלים, ולא מעט - כמוכן, דרך אגב. אבל לפעמים כדאי לחשוב על הפאשלה או הטעות או השגיאה כנובעת מהיותנו אנושיים, לא כי אנחנו מזלזלים בכן, לא מעריכים אתכן או חוסר אכפתיות.
אמרתי פעם לאשתי שאני אוהב בכל ליבי ומאודי ונימי נפשי ״אני מפשל לא מעט, אבל גם הפשלות שלי הן טעויות שנעשות אחרי מחשבה על מה יעשה לך טוב כשאת במרכז המחשבה שלי, מושא מחשבתי ואהבתי - ולא תמיד מצליח לי.״
תבינו את זה, ולא מעט מהכעס כלפי בני הזוג יתמסמס ולא יזין את עצמו במשוב חיובי.