אז כתבתי לו אי מייל.

אז כתבתי לו אי מייל.

אני ואחי בקצר תקשורתי מזה כמה חודשים, בגלל אירוע שהיה ושקרים. נשאיר את זה ככה. בכל אופן, אחרי לבטים, החלטתי לשלוח לו אי-מייל ובו היה כתוב שלא משנה מה היה, אני אחותו (ולא רק בגלל הביולוגיה המשותפת) ונמצאת פה בשבילו. חתמתי ב: אוהבת, אני. קיבלתי תגובה: יש מצב. לא יודעת מה לחשוב אפילו. רק מרגישה תסכול. אולי זו אשמתי, שהחלטתי להשתמש במדיה, כדי לתקן יחסים. חשבתי שאי מייל יהיה משהו עדין, שנותן לאדם השני זמן לחשוב עם עצמו (אחי הוא איש אינטרנט מובהק, ככה שתקשורת, גם רגשית, דרך אי מייל, זה משהו לגיטימי אצלו).
 

ניאו30

New member
מקווה שזה יפתח בינכם דף חדש ../images/Emo24.gif

נשמע כאילו זה ניצוץ של תקווה.בדרך כלל זה לא אשמת אף אחד,זה פשוט קורה לפעמים בלי לדעת למה(שאומרים או עושים דברים שלא באמת מתכוונים אליהם) וזה כמו כדור שלג רגשי שמתגלגל-כשמגיבים מהבטן והרגש אז הרבה פעמים יוצאים דברים לא טובים,ואת זה אני אומר מנסיון שלי.עם המשקעים עדיין לא כבדים ועמוקים מדיי(כמו למשל מה שכתבתי לגביי ההורים שלי) ההבנה הזו יכולה לעזור לסלוח ולפתוח דפים חדשים עם אנשים שאנחנו אוהבים.למעשה את זה אפשר לעשות תמיד,גם כשהמשקעים גדולים,אבל לפעמים זה פשוט לא יוצא. מקווה שאצלך זה כן ייצא,ושיהיה
(ואם יהיה שינוי אני אשמח לשמוע)
 
אתה רואה ניצוץ...

ואני ראיתי בזה רק תשובה כוחנית שנכתבה כאילו על מנת להיות "המילה האחרונה".
 
יקירתי לי זה דווקא נשמע פתח

חשוב לזכור שלא לכל האנשים קל לבטא רגשות, ולכן התשובה התמציתית שלו עשוייה בהחלט להיות ביטוי לכך שהאפשרות לחדש את הקשר עלתה גם בדעתו, ושהוא בהחלט שמח לה. זה לא שהשתמשת במדיה לתיקון יחסים, אלא ליצירת שביל גישה קטן שיוביל לתיקון היחסים. וזו פעילות מבורכת בפני עצמה. את אמנם לא יכולה לשלוט בתגובתו, אבל בשביל עצמך לדעתי זה היה צעד חשוב. (וגם בלי קשר לתוצאותיו). אני מאמינה שהיחסים שלנו עם הסובבים אותנו, משקפים במידה זו או אחרת את היחסים שלנו עם עצמנו. ולכן ניתן לראות את הצעד לפיוס שלך איתו, כצעד לפיוס שלך עם עצמך בקשר שביניכם. גמר חתימה טובה להבונת,
 
הוא לא מאלה שקשה להם לבטא רגשות

לכן כ"כ התאכזבתי. מצד שני, יכול להיות שיצרתי שביל גישה, ואולי הוא יצעד בשביל הזה מאוחר יותר. לא יודעת. כנראה שאני צריכה להרפות.
 
להבה ../images/Emo24.gif

לפחות חזרתם לסוג תקשורת כלשהי, זאת כבר התחלה, זה כבר פתח. אני חושבת שאולי תנסי ליזום איתו פגישה בארבע עיניים באיזה מקום שקט, לדבר על הכל, לנסות לטהר את האווירה.
 
התמודדות אם תגובות של אחרים...

(אפילו אם זה אח שלך...) את הרי יודעת שהוא ענה ככה ממקומות שלו שלאו דווקא קשורים אליך... ככה זה עם אנשים. ואין לך מה להאשים את עצמך שאת לא בסדר בגלל תגובה שלו. את יודעת את זה. את הרי ניסית, לא? ואם זה מאוד חשוב לך ולא נמאס לך להפגע... את תמיד יכולה לנסות שוב בדרך אחרת. ובאמת, "יש מצב"... לא יודעת, לא מכירה את אח שלך... אבל אולי זו הדרך המאופקת שלו להענות למכתב שלך בצורה חיובית.
 

רננהלי

New member
יש מצב

זה נשמע לי חיובי זה נשמע לי פתח, אפשרות תראי, אתם רבתם, אני לא יודעת על מה. זה מאוד קשה לסלוח ולפתוח דף חדש כשהטינה עדיין בלב. אבל זה אומר שיש מצב שהמצב ישתנה, בעתיד, הקרוב יותר או פחות, אבל יש סיכוי. וזה יפה. אני מציעה שאת תתחזקי בעצמך ותחליטי שאת ממשיכה בעמדתך, שאת רוצה לחדש את הקשר, או לפתוח דף חדש. בסוף שניכם תודו על זה, אני חושבת. שניכם תרוויחו.
 
צודקת.

כשכותבים למישהו משהו אז הוא חייב לשבת עם עצמו ולקרוא.הוא לא יכול לקטוע אותך באמצע,לנתק או דברים בסיגנון.אל תלקי את עצמך על זה.עצם העובדה שהוא הגיב ב "יש מצב" זה צעד,לא?
 
היי אופטימיות. ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

זה בדיוק מה שחשבתי. שזה נותן זמן. אבל מצד שני, זה גם נותן זמן לרגע לדעוך. אני מקווה שזה צעד. במקרה הזה, אני לא כ"כ אופטימית, כי לא פירשתי את זה כצעד לקראתי.
 
הי להבה,תודה לך.

תראי,אף פעם לא מאוחר מדי,חכי קצת ואם אין התקדמות תמיד תוכלי לדבר איתו.לפחות לנסות. אה,וקבלי ממני אופטימיות : ) יש לי מספיק...
 
צודקת.

כשכותבים למישהו משהו אז הוא חייב לשבת עם עצמו ולקרוא.הוא לא יכול לקטוע אותך באמצע,לנתק או דברים בסיגנון.אל תלקי את עצמך על זה.עצם העובדה שהוא הגיב ב "יש מצב" זה צעד,לא?
 

opalit

New member
אני רוצה להגיד

ולהוסיף למה שאמרו כאן - שאני מסכימה עימם מאוד עם הנאמר, שזהו מעשה מאוד יפה הצעד לפיוס. ובאהבה. מאוד יפה
 
למעלה