אז ....כמה אתם משקרים

[קרולינה38]

אז ....כמה אתם משקרים

בדייטים ראשונים כדי לעשות רושם חיובי או בכלל במערכת יחסים

כולנו שונאים שמשקרים לנו

ומצד שני ככל הנראה רובנו משקרים לאחרים לא מעט...

האם יש סודות שלעולם לא תגלו לבן זוג?

 

[קרולינה38]

וקרה לכם שגיליתם שקר

של בן / בת הזוג שערער את כל האמון
או ששקר / סוד שלכם התגלה ?

 

[טוסטר אובן]

לא משקרת

זה חוק ברזל אצלי, במיוחד למישהו שיש סיכוי שיהיה בן זוגי/ בן זוגי.
מה שכן אני לא מייד מספרת הכל על עצמי מן הסתם. דברים כמו "סודות" משפחתיים וכד' אני משאירה למי שבאמת במערכת יחסים איתי. אבל לעולם לא אשקר לגביהם.
קרה שגיליתי שבחור שיצאתי איתו שיקר לי לגבי גילו. זה היה די חסר טעם לעשות את זה לדעתי וגם מבעס לגלות.

 

[חצי דקה]

אולי השאלה היותר נכונה לשאול תהי

על איזה שקרים אנחנו יכולים באמת לסלוח?

או לפי הניסוח הפותח את השירשור:
כמה רחוק אני יכול ללכת עם השקר שלי ועדיין לדעת שהשני יסלח לי ויקבל זאת בהבנה כשהאמת תתגלה.
האם הוא יוכל לאהוב אותי גם כשידע בדיוק מי אני?

התשובה נעוצה בסיבה לשקר: אנשים נוטים לשקר כשיש להם מה להסתיר או כשיש להם מה להרוויח.
אף אחד לא משקר סתם.
יש סיבות שמקובל לחשוב עליהן כלגיטמיות יותר - למשל שקרים לבנים שבלעדיהם סביר להניח שהחיים היו בלתי נסבלים.
(יש את הספר "חיי כניסוי" של ג'ייקובס שבאחד הפרקים הוא מחליט במשך חודש שלם לא להשתמש בשקרים לבנים וכמובן שרבים מהסובבים אותו נפגעו).
יש את הסיבות הנפוצות כמו שטוסטר אובן הביאה כדוגמא - שקרים כדי להסתיר נתונים פחות מושכים.
יש שקרים שנועדו כדי לא להחשף. כי זה מאוד מפחיד לפעמים.
ויש את השקרים כדי לנסות להשיג דברים (אני לא אכנס לזה כרגע).

הבעיה היא שברוב המקרים אנחנו משקרים לעצמנו יותר מלאחרים, ומשכנעים את עצמנו שזו המציאות, או מסתירים דברים מעצמנו.
פשוט ככה יותר קל (כשמשקרים ויודעים שמשקרים נוצר עומס קוגניטיבי על המערכת).

בדייטים ראשונים זה מאוד בעייתי לשקר כי למעשה אתה שם לעצמך מלכודת - לך תוריד אחכ את המסכה הזאת.
עדיף להשקיע בעצמך, להעלות את רמת המודעות והבטחון העצמי. מי ששלם עם עצמו לא צריך לשקר.
או במילים אחרות - להפסיק לשקר לעצמי ולהתחיל לסלוח.
צריך אומץ כדי להסתכל על החיים ולראות אותם באמת כמו שהם ואת עצמי באמת כמו שאני.
אז כמה באמת אתה מוכן להיות אמיץ?

זוגיות טובה ואינטימיות אמיתית יכולה להבנות רק על כנות אמון וקרבה עמוקה.
שקרים כמובן לא מאפשרים את זה.

כשאתה כבר בתוך המערכת יחסים קח בחשבון שאמון זה דבר שלוקח הרבה זמן לבנות אבל אפשר לנפץ אותו בשניה.
בהקשר של בגידות למשל (שהם לדעתי השקר הכי נפוץ במערכות יחסים זוגיות) אנשים נוטים לראות בעיקר את הסיפוק המיידי, ומתקשים להסתכל לטווח ארוך ולראות את הרווח הגדול יותר.
אם כי זה גם נושא סבוך ועדיף לדון בזה בנפרד.

 

[MAYA280]

בדרך כלל שקרים מתגלים בסופו של דבר.

 

[NEO83]

למה לשקר

אם בסוף יודעים שהשקר יתגלה במיוחד שזאת הכרות ראשונית והכל טרי.

אף פעם לא משקר, אין סיבה האמת.

 

[Anna Vasserman]

וואו - איזה תזמון יש לך

בדיוק אתמול בלילה רבתי על זה עם חבר שלי.

עזבי, לא רוצה לדבר על זה אפילו. לא ישנתי כל הלילה. ועכשיו אני בהרגשה חרא מהבוקר. לא יודעת מה צריך לקרות כדי שיעבור לי.

אולי אם ארגע לפני שהשרשור הזה יעבור לעמוד השני, אספר.

יום נפלא לכולם!

 

[קרולינה38]

אז אני מבינה שחזרתם...

 

[Anna Vasserman]

כן...

 

[דניאל12319]

אני מאוד מקווה

שהוא יזם את החזרה, לאחר שקיבל את בקשתך לקדם את מערכת היחסים לשלב הבא.

 

[Anna Vasserman]

לא

חזרנו כי אני סמרטוט

 

[דניאל12319]

ומה תפיקי מהחזרה הזו לטווח הארוך ?

 

[Anna Vasserman]

לא יודעת

אף אחד לא יודע מה ילד יום.

אולי מחר הוא ישנה את דעתו ויחליט אחרת

אולי מחרתיים אירן תשלח לפה פצצה וכולנו נמות

ואולי יהיה עוד שיעור לחיים....

קראתי לא מזמן בדיחה ברוסית (התמונה המצורפת

):
"אתה מחפש אושר, וצובר ניסיון חיים.
לפעמים אתה חושב : הנה הוא האושר! אבל לא... שוב ניסיון חיים..."

 

[דניאל12319]

תיראי

"אתה מחפש אושר, וצובר ניסיון חיים.
לפעמים אתה חושב : הנה הוא האושר! אבל לא... שוב ניסיון חיים..."

במידה והאושר מבחינתך הוא מערכת יחסים רצינית שתוביל לחיים משותפים, אז להגיד על הבחור הזה בסיטואציה הזו "הנה הוא האושר!", זה פשוט לקבור את הראש בחול. הרי את יודעת יותר טוב, את יודעת שהוא לא בכיוון כרגע, הוא אמר את זה, ואפילו היה מוכן להיפרד ממך, לעזוב אותך ולא לראות אותך לעד, העיקר שלא להתקדם איתך שלב נוסף.

את בונה על זה שאולי ישנה את דעתו בהמשך למרות מה שאת יודעת עליו ?

שיהיה בהצלחה, אין לי עוד מה להוסיף.

 

[Anna Vasserman]

כבר כתבתי בהודעה קודמת

אני סמרטוט

מודה

אוהבת אותו אהבה עיוורת - חולה, מתה, שרופה על התחת שלו.

מטומטמת.

מודה...

אין כאן בכלל שום שיקול הגיוני. הרגש לא נותן לי לחתוך סופית. וזה כל הסיפור.

 

[ביזיון ברשת]

כל כך מבינה אותך

 

[Anna Vasserman]

 

[קרולינה38]

את לא סמרטוט

יש כלמיני סוגי חוויות שאנחנו עוברים בחיים, עד (ובתקווה) לזוגיות הנכונה.

 

[דניאל12319]

הלוואי שזה היה כל הסיפור

אם זה היה כל הסיפור, זה היה לא נורא.

העניין הוא שחלק כמעט בלתי נמנע מהסיפור, זה התשלום שתצטרכי לשלם בבוא היום, על היותך מולכת ע"י הרגש באופן עיוור לגמרי כנגד ההיגיון.

תשלומים אפשריים בהמשך הדרך:
1. הוא יזרוק אותך למען מישהי שירגיש פוטנציאל איתה למשהו רציני (זה שמסיבה מסוימת הוא לא רוצה איתך קשר רציני, לא אומר שלא ירצה עם אחרת), או אפילו יזרוק רק בשביל האפשרות לחפש משהו רציני בבוא היום.
2. תסיימי איתו את הקשר כשאת בת 35, ואז תהי בדיוק באותו מצב כמו היום, רק בגיל שעוד יותר ישחק לרעתך (במיוחד במידה ואת רוצה ילדים).
3. תכניסי לחייך הילד שלך בנאדם שלאחר מכן יעזוב גם אותו.

אלו תשלומים אפשריים (מן הסתם יש עוד כל מיני דברים לא נעימים שנוטים לקרות בסיטואציות כמו שלך שאדם מובל רק ע"י רגש כנגד כל הגיון). כל עוד את מוכנה למחירים הללו, אז תמשיכי.

 

[דניאל12319]

ושכחתי אולי את התשלום הכי מיידי

זה שהתחלת לשלם כבר היום:
- התנהלות יומיומית עם אדם שאת מתה עליו וקשורה אליו, בזמן שאת יודעת שכנראה זה קשר חסר סיכוי כי הוא לא רוצה וזה רק עניין של זמן עד שיגמר. זו התנהלות שמכניסה מתח מאוד לא בריא לחיים, מתח שמוביל לכעסים, ריבים...