אז ככה..

[ללא שם40]

אז ככה..

בכתה ט' נרצחה החברה הכי טובה שלי.. ומאז בעצם הכל השתנה..קיבלתי תפנית אחרת לחיים שלי.. נצמדו אליי 2 בנות שהוגדרו כחברות טובות.. זה המשיך עם אחת.. אותה אחת היתה החברה הכי טובה..לפחות ככה הית ההגדרה..מישהו בכלל יודע מזו חברה טובה? היו הרבה תקלים של כן ולא..מתאים או לא.. לקראת יום הולדת אחד.. התפוצץ כל הסיפור.. ומאז אפשר להגדיר את המחצב כלבד.. אפשר להגדיר את זה כחסרת חברות.. מצד אחד אני לא מבינה את זה.. אני כן מצבליחה להתחבר לאנשים אבל לא מצליחה למצוא מישהי שבאמת אוכל לבלות איתה את הזמן הפנוי, לספר לה הכל.. בסך הכל מישהו שבאמת יכול להבין לתת כתף כשצריך ולא עושה לך טובה כזו או אחרת שהוא איתך.. אין דבר כזה!!! אממממ אני חסרת חברים חחח.. מצד שני בצבא אני כן מאד חברתית והכל אבל אני לא נותנת לאף אף אחד להכנס לחיים הפרטיים שלי.. כאילו יש לי כמו חומות כאלה שאני לא נותנת לאף אחד לעבור שאף אחד בטעות לא ידע מי אני באמת או מה עובר.. חיפשתי מקום לכתוב הכל או יותר נכון להוציא..אני מקווה שזה המקום הנכון.. כי אם לא השעות מתקתק...מתישהו שעון מתקתק מתפוצץ.. הגעתי למצב שאיןם לי אף חברה.. וזה אמיתי.. הגעתי למצב שאני אובדת עצות.. איך יכול להיות שלידה בת 20 אין חברים אמיתיים.. כן יש לי אנשים שאכפת ממני..אבל לא ידיד נפש..נקרא לזה ככה...

 

[SleeplessBeauty]

גם אני לא יודעת מה זה ידיד נפש...

ולפעמים נדמה שיש דברים כאלה רק בסרטים

יקירתי, את במצב לא פשוט. עברו עלייך דברים לא קלים, ואחרי זה קשה להיפתח. קשה ברגע אחד לשבור חומות של שנים. אין לי עצה טובה על איך לשבור את החומה, אפילו לא על איך לפתוח בה חרך קטן, כי אני בעצמי לא עשיתי את זה. בפעם הראשונה שנכנסתי לכאן זה היה במטרה לפתוח את מה שמציק לי, ואפילו כאן לא הייתי מסוגלת לעשות את זה. בינתיים - אני מנסה להסתפק בחברויות שטחיות עם חברים לעבודה. אני מצטערת שאין לי משהו יותר אופטימי להציע לך חוץ מזה -