אז זה מה שצפוי לנו?

[ציפי ג]

האמת שלא נתקלתי בבעיה

אז זה מה שצפוי לנו?
תשע שנים ושמונה חודשים של קינאה (עד סוף י"ב)? של חוסר פרגון? של קושי ביצירת קשר עם ילדים אחרים וקושי ביצירת קשר עם אמהות אחרות? של אנשים רעים שמוציאים את התסכולים שלהם על הילד? של ילדים מרושעים שעושים כנ"ל? איך, למען השם, אפשר להתמודד עם חיים שלמים של קינאה בלתי פוסקת? אני מצטערת אם אני פסימית במקצת, אבל זו התחושה שעלתה בי למקרא השירשורים האחרונים. דברים לא השתנו מאז שאני הייתי ילדה וזה עצוב לי. לא רוצה שידור חוזר עם הבן שלי. אני מייחלת לאיזו תובנה או היגד שיעמיד אותי (לפחות חלקית) על טעותי. תודה.

האמת שלא נתקלתי בבעיה
עד כדי כך. יש אנשים שלא מפרגנים לאף אחד שום דבר. מאנשים כאלה אני מתרחקת. יש אנשים שמפרגנים לאחרים כל דבר בעולם - לאנשים כאלה אני מתקרבת. גם בקרב בני המשפחה - הן מצד בעלי והן מהצד שלי, מאוד מפרגנים. גם מודעים מאוד לקשיים הרגשיים שנלווים למחוננות של הילד, ויודעים את חבילת ההתמודדיות היומיומיות שלנו . אבל - באמת לא עשינו שום אבחון אי פעם שנתן כאילו תואר. אולי זה היה משנה משהו?

 

[נטשה הרציונלית]

האמת היא שיש לנו דווקא נסיון חיובי

אז זה מה שצפוי לנו?
תשע שנים ושמונה חודשים של קינאה (עד סוף י"ב)? של חוסר פרגון? של קושי ביצירת קשר עם ילדים אחרים וקושי ביצירת קשר עם אמהות אחרות? של אנשים רעים שמוציאים את התסכולים שלהם על הילד? של ילדים מרושעים שעושים כנ"ל? איך, למען השם, אפשר להתמודד עם חיים שלמים של קינאה בלתי פוסקת? אני מצטערת אם אני פסימית במקצת, אבל זו התחושה שעלתה בי למקרא השירשורים האחרונים. דברים לא השתנו מאז שאני הייתי ילדה וזה עצוב לי. לא רוצה שידור חוזר עם הבן שלי. אני מייחלת לאיזו תובנה או היגד שיעמיד אותי (לפחות חלקית) על טעותי. תודה.

האמת היא שיש לנו דווקא נסיון חיובי
(מלבד מקרה מצער אחד) רוב ההורים שאנחנו בקשר אתם מאוד מפרגנים, ורוצים בקרבה שלנו ושל הבת שלנו בסביבתם ובסביבת הילדים שלהם. אולי זה משום שהילדים שלהם בעצמם מחוננים (חלקם אובחנו, חלקם לא), או שזה הורים שמאמינים שאם ילדים שלהם יהיו בסביבת מחוננים, אז משהו מזה אולי "יידבק" להם. מדובר גם בגיל פחות תחרותי: גן חובה/כתה א'-ב', אולי גם זה משפיע.

 

[ibibik]

תודה.

אז זה מה שצפוי לנו?
תשע שנים ושמונה חודשים של קינאה (עד סוף י"ב)? של חוסר פרגון? של קושי ביצירת קשר עם ילדים אחרים וקושי ביצירת קשר עם אמהות אחרות? של אנשים רעים שמוציאים את התסכולים שלהם על הילד? של ילדים מרושעים שעושים כנ"ל? איך, למען השם, אפשר להתמודד עם חיים שלמים של קינאה בלתי פוסקת? אני מצטערת אם אני פסימית במקצת, אבל זו התחושה שעלתה בי למקרא השירשורים האחרונים. דברים לא השתנו מאז שאני הייתי ילדה וזה עצוב לי. לא רוצה שידור חוזר עם הבן שלי. אני מייחלת לאיזו תובנה או היגד שיעמיד אותי (לפחות חלקית) על טעותי. תודה.

תודה.
קיבלתי כמה נקודות לחשוב עליהן. בהחלט עזרתן. תודה!

 

[challenge everything]

לא בהכרח...

אז זה מה שצפוי לנו?
תשע שנים ושמונה חודשים של קינאה (עד סוף י"ב)? של חוסר פרגון? של קושי ביצירת קשר עם ילדים אחרים וקושי ביצירת קשר עם אמהות אחרות? של אנשים רעים שמוציאים את התסכולים שלהם על הילד? של ילדים מרושעים שעושים כנ"ל? איך, למען השם, אפשר להתמודד עם חיים שלמים של קינאה בלתי פוסקת? אני מצטערת אם אני פסימית במקצת, אבל זו התחושה שעלתה בי למקרא השירשורים האחרונים. דברים לא השתנו מאז שאני הייתי ילדה וזה עצוב לי. לא רוצה שידור חוזר עם הבן שלי. אני מייחלת לאיזו תובנה או היגד שיעמיד אותי (לפחות חלקית) על טעותי. תודה.

לא בהכרח...
אני מחוננת בעצמי, בס"ה בת 12. יש הרבה מרושעים שמקנאים, שמחפשים פגמים . בכל אופן , מי שחבר טוב באמת לא יקנא או ישפיל או יעליב או כל מה שהמרושע עושה. הכל קשור במי שאתה קרוב אליו. עם הקרוב רגיל להערצה של כולם אז מובן מאליו שתהיה קנאה שתוביל למעשים כאלה ואחרים, קטנים או גדולים. צריך לדעת למי להיתקרב וממי לשמור מרחק (ולדעתי צריך לשמור מרחק מה"מקובלים" אם באותה הכיתה המדד הוא אינו חכמה).

 

[bhs]

האם את לומדת במסגרת כלשהיא?

לא בהכרח...
אני מחוננת בעצמי, בס"ה בת 12. יש הרבה מרושעים שמקנאים, שמחפשים פגמים . בכל אופן , מי שחבר טוב באמת לא יקנא או ישפיל או יעליב או כל מה שהמרושע עושה. הכל קשור במי שאתה קרוב אליו. עם הקרוב רגיל להערצה של כולם אז מובן מאליו שתהיה קנאה שתוביל למעשים כאלה ואחרים, קטנים או גדולים. צריך לדעת למי להיתקרב וממי לשמור מרחק (ולדעתי צריך לשמור מרחק מה"מקובלים" אם באותה הכיתה המדד הוא אינו חכמה).

האם את לומדת במסגרת כלשהיא?
לילדים מחוננים.

 

[Lady Aphrodite]

את לא צריכה לחשוב ככה בכלל

אז זה מה שצפוי לנו?
תשע שנים ושמונה חודשים של קינאה (עד סוף י"ב)? של חוסר פרגון? של קושי ביצירת קשר עם ילדים אחרים וקושי ביצירת קשר עם אמהות אחרות? של אנשים רעים שמוציאים את התסכולים שלהם על הילד? של ילדים מרושעים שעושים כנ"ל? איך, למען השם, אפשר להתמודד עם חיים שלמים של קינאה בלתי פוסקת? אני מצטערת אם אני פסימית במקצת, אבל זו התחושה שעלתה בי למקרא השירשורים האחרונים. דברים לא השתנו מאז שאני הייתי ילדה וזה עצוב לי. לא רוצה שידור חוזר עם הבן שלי. אני מייחלת לאיזו תובנה או היגד שיעמיד אותי (לפחות חלקית) על טעותי. תודה.

את לא צריכה לחשוב ככה בכלל
אובחנתי כמחוננת לפני שעליתי לכיתה ז', היום אני בכיתה יא' כן, הקנאה תמיד קיימת בין אם זה במשפחה אצל החברים הקרובים תלמידים בבית הספר או אפילו המורים עם הזמן שעובר אני יכולה להעיד, כן היו אנשים שהציקו אבל זה הפסיק מהר מאוד אחרי שהם הבינו שבעצם אין שום דבר שונה בי או בכיתה שלי (אני בכיתת מחוננים אם לא אמרתי) ואני מדברת על תקופה של חודש חודשיים לא יותר. עדיין יש קצת מציקים אבל היי, זה קיים בכל מקום לא משנה אם הילד מחונן או לא.. תמיד יהיו אנשים שהוא לא ימצא חן בעיניהם למורים היו ציפיות גבוהות מאיתנו אך הם נרגעו עם הזמן ולגבי קשרים חברתיים, לרוב האנשים לא באמת איכפת מי יותר מצליח בלימודים ומי פחות מה שחשוב זה איך מתנהגים לאנשים אחרים אלה שלא מצליחים לקיים קשרים חברתיים זה מבחירה ולא משהו אחר. בקיצור, הזמן עושה את שלו וילדים תמיד רבים אז אל תילחצי מכל ריב קטן שאת שומעת עליו.. בזמן הקרוב צריך פשוט להתעלם מהערות מגעילות.. זה יעבור אני מקווה שעזרתי במשהו עדי

 

[Lady Aphrodite]

*עם הזמן זה עובר

את לא צריכה לחשוב ככה בכלל
אובחנתי כמחוננת לפני שעליתי לכיתה ז', היום אני בכיתה יא' כן, הקנאה תמיד קיימת בין אם זה במשפחה אצל החברים הקרובים תלמידים בבית הספר או אפילו המורים עם הזמן שעובר אני יכולה להעיד, כן היו אנשים שהציקו אבל זה הפסיק מהר מאוד אחרי שהם הבינו שבעצם אין שום דבר שונה בי או בכיתה שלי (אני בכיתת מחוננים אם לא אמרתי) ואני מדברת על תקופה של חודש חודשיים לא יותר. עדיין יש קצת מציקים אבל היי, זה קיים בכל מקום לא משנה אם הילד מחונן או לא.. תמיד יהיו אנשים שהוא לא ימצא חן בעיניהם למורים היו ציפיות גבוהות מאיתנו אך הם נרגעו עם הזמן ולגבי קשרים חברתיים, לרוב האנשים לא באמת איכפת מי יותר מצליח בלימודים ומי פחות מה שחשוב זה איך מתנהגים לאנשים אחרים אלה שלא מצליחים לקיים קשרים חברתיים זה מבחירה ולא משהו אחר. בקיצור, הזמן עושה את שלו וילדים תמיד רבים אז אל תילחצי מכל ריב קטן שאת שומעת עליו.. בזמן הקרוב צריך פשוט להתעלם מהערות מגעילות.. זה יעבור אני מקווה שעזרתי במשהו עדי

*עם הזמן זה עובר

 

[bhs]

איך עבר עלייך בית הספר היסודי?

את לא צריכה לחשוב ככה בכלל
אובחנתי כמחוננת לפני שעליתי לכיתה ז', היום אני בכיתה יא' כן, הקנאה תמיד קיימת בין אם זה במשפחה אצל החברים הקרובים תלמידים בבית הספר או אפילו המורים עם הזמן שעובר אני יכולה להעיד, כן היו אנשים שהציקו אבל זה הפסיק מהר מאוד אחרי שהם הבינו שבעצם אין שום דבר שונה בי או בכיתה שלי (אני בכיתת מחוננים אם לא אמרתי) ואני מדברת על תקופה של חודש חודשיים לא יותר. עדיין יש קצת מציקים אבל היי, זה קיים בכל מקום לא משנה אם הילד מחונן או לא.. תמיד יהיו אנשים שהוא לא ימצא חן בעיניהם למורים היו ציפיות גבוהות מאיתנו אך הם נרגעו עם הזמן ולגבי קשרים חברתיים, לרוב האנשים לא באמת איכפת מי יותר מצליח בלימודים ומי פחות מה שחשוב זה איך מתנהגים לאנשים אחרים אלה שלא מצליחים לקיים קשרים חברתיים זה מבחירה ולא משהו אחר. בקיצור, הזמן עושה את שלו וילדים תמיד רבים אז אל תילחצי מכל ריב קטן שאת שומעת עליו.. בזמן הקרוב צריך פשוט להתעלם מהערות מגעילות.. זה יעבור אני מקווה שעזרתי במשהו עדי

איך עבר עלייך בית הספר היסודי?
לא השתעממת למוות? האם אהבת להשתתף בכיתה? האם יכולת תמיד?