שלא תביני אותי לא נכון.............
ידידי האירופאי........ לי גם יש בעייה אדירה עם הוצאות להורג....... אבל אף אחד במשפחתי לא נרצח,תודה לאל! כך שאין לי את הנסיון על בשרי...ואני רק יכול לדון בסוגייה כמישהו שמביט מהצד על הנושא. ואני אסביר בפירוט..... למרות שנקמה זה דבר נורא מתוק והמינימום שמגיע למשפחת הנרצח ,החף מפשע....היא : נקמת דם ועין תחת עין תחת גיבוי החוק..... למרות כל זאת!! כולנו יודעים שאת חיי הנרצח לא יחזירו לחיים בזה שמוציאים להורג אדם אחר... אבל לפחות!! לפחות, נותנים למשפחת הנרצח לסגור את הפרק או הקטע של רגשותיהם בעניין הטרגדייה שקרתה להם (כי להם גם מגיע לחיות בשלווה ואושר למרות הרצח המזעזע). אז יש לי עוד סרט בנושא (איך אמרתי? אצלי הגבולות לגמרי מטושטשות בין החיים האמיתיים והקולנוע..),קוראים לסרט :בחדר המיטות הסרט דן בעובדה שמשפחת הנרצח צריכה לחיות את חייה עם הידע וההכרה שרוצח אהובם ויקירם,עדיין חי ומקבל טיפול הומני ואנושי ,כל זאת אחרי ולמרות שרצח את אהוב ליבם בדם קר,אבל חוקי המדינה הליברלית שהם חיים בה(מיין או ניו המפשיר),עזרו לרוצח להמלט מזרועות החוק והעונש בבית משפט. אז בוא,או בואי נדון בחייהם וההגינות של החברה כלפי בני המשפחה של קרבן הרצח שמגיע להם לסגור את הספר באיזה שהוא מקום עם הטרגדייה של רצח בן משפחתם. הנושא הזה,בכלל בכלל לא צריך להיות ענייני,או עניינך..... הוא צריך להיות לגמרי לשיפוטם והחלטתם של בני המשפחה של הקרבן שרוצים לסגור פרק נפשי- באנגלית קוראים לזה CLOSURE ....עם סיפור הרצח והרוצח של בן משפחתם. אז עיזרי לי! או שזה עזור לי?? איך מתמודדים עם בני המשפחה של הנרצח? נראה אותך שופט(ת) בצדק,הומניות וחמלת רוח כלפי התמימים(משפחת הנרצח) ,כמו שאת(ה) מפגין הומניות ורחמים כלפי הרוצח.