אז. וגם קצת היום...
היום. היום זה שוב קרה... נזכרתי. וכרגיל, לא עשה לי טוב להיזכר... אתה יודע איך נזכרתי? רבתי עם ההורים. כן, ככה נזכרתי. נזכרתי שאז, לפני זמן שנראה כמעט כמו נצח, היתה מספיקה מריבה אחת כזו כדי לגרום לי לרוץ אליך בחזרה... אף פעם לא הצלחתי להסביר את זה, להבין את זה. להסביר את התחושה שהייתה לי באותם רגעים... חשבתי שאולי בעצם אני רצה אליך כדילהתנקם בהורים שלי, כי ידעתי שהם לא היו רוצים שאהיה איתך, אם הם היו יודעים עלינו, עלי ועליך... אבל לא. עכשיו אני מבינה שלא... קוראים לזה אהבה. קוראים לזה צורך בהגנה, בחום, בלדעת שאתה פה כדי להיות איתי, כדי לאהוב אותי. קוראים לזה במליון שמות, אבל לא"נקמה"... ואני זוכרת. הייתי מתקשרת, והיה נראה כאילו לך זה לא משנה, כאילו לא אכפת לך, כאילו אתה שומע ולא מקשיב. ואני, היה לי כל כך חשוב שתקשיב...היה לי כל כך חשוב לדעת שאכפת לך, שמעניין אותך מה שעובר עלי... זה לא היה נראה כך. זוכר את אותו יום שאמרתי לך שרציתי שניפגש אבל אתה לא יכולת?? זוכר?! כל כך הייתי צריכה אותך שם, כי היה לי רע, כל כך רע... סיפרתי לך על הסבא החולה שלי, וכמה שקשה לי לראות אותו במצב הזה... ואתה, חצי ישן, מגיב כאילו מתוך חוסר נעימות, כאילו הכרחתי אותך לדבר... אבל לא, רק רציתי שתקשיב...שתהיה שם. כל מה שרציתי זה רק להיות חשובה. להיות חלק מהחיים שלך... כי אתה היית כל החיים שלי באותה תקופה... כל מה שרציתי זה רק להיות חשובה...
היום. היום זה שוב קרה... נזכרתי. וכרגיל, לא עשה לי טוב להיזכר... אתה יודע איך נזכרתי? רבתי עם ההורים. כן, ככה נזכרתי. נזכרתי שאז, לפני זמן שנראה כמעט כמו נצח, היתה מספיקה מריבה אחת כזו כדי לגרום לי לרוץ אליך בחזרה... אף פעם לא הצלחתי להסביר את זה, להבין את זה. להסביר את התחושה שהייתה לי באותם רגעים... חשבתי שאולי בעצם אני רצה אליך כדילהתנקם בהורים שלי, כי ידעתי שהם לא היו רוצים שאהיה איתך, אם הם היו יודעים עלינו, עלי ועליך... אבל לא. עכשיו אני מבינה שלא... קוראים לזה אהבה. קוראים לזה צורך בהגנה, בחום, בלדעת שאתה פה כדי להיות איתי, כדי לאהוב אותי. קוראים לזה במליון שמות, אבל לא"נקמה"... ואני זוכרת. הייתי מתקשרת, והיה נראה כאילו לך זה לא משנה, כאילו לא אכפת לך, כאילו אתה שומע ולא מקשיב. ואני, היה לי כל כך חשוב שתקשיב...היה לי כל כך חשוב לדעת שאכפת לך, שמעניין אותך מה שעובר עלי... זה לא היה נראה כך. זוכר את אותו יום שאמרתי לך שרציתי שניפגש אבל אתה לא יכולת?? זוכר?! כל כך הייתי צריכה אותך שם, כי היה לי רע, כל כך רע... סיפרתי לך על הסבא החולה שלי, וכמה שקשה לי לראות אותו במצב הזה... ואתה, חצי ישן, מגיב כאילו מתוך חוסר נעימות, כאילו הכרחתי אותך לדבר... אבל לא, רק רציתי שתקשיב...שתהיה שם. כל מה שרציתי זה רק להיות חשובה. להיות חלק מהחיים שלך... כי אתה היית כל החיים שלי באותה תקופה... כל מה שרציתי זה רק להיות חשובה...
