אז בשביל מה את חיה?

[נמאס להתבחשש]

נאמר=אמר.

אווף הגיע הזמן לישון.

 

[נמאס להתבחשש]

אז בשביל מה את חיה?

רצתה ההשגחה הפרטית, או מדיניות אגד המותירה קווים ליילים מהבירה המרכזה באמצעי התחבורה היחודיי הקרוי "קו 402". האוטובוס האחרון היה עמוס אבל בכל זאת בשל אחרוניותו הוא עצר בתחנה. מקדימה לא היה שייך לעלות. חששתי שהגוש השחור שמילא את חלקו הקדמי של האוטובוס פולט ויפלוט ריחות מוצ"ש+ימי בין המיצריים שיגרמו לקריסה מוחלטת של סינוסיי העדינים. אי לכך נדחסתי דרך הדלת האחורית. קבלת הפנים שלי דמתה למשהו כמו שאריאל שרון היה עשוי לקבל ביישוב נצרים זצ"ל ביום הפינוי. לא ידעתי שאני מסוגלת לעורר כזו סערה ועוינות ובכלל לגרום לאקטובות של אנשים שאיני מכירה לגלות לעצמן שיאים חדשים. הייתי בשמחה משתפת אתכם בכל פנינים. אבל הצעקות היו רמות מידי, ונפלטו מפיות רבים מידי וקשה היה לי לעקוב ממש. אבל מבליל המלל שניחת עליי בלטו במיוחד צווחותיו של אברך דל בשר וזקן חמוש במשקפי חכם חנוכה ובעל קול חזק "מה זה? אין לכם בגדים?" "אתם לא יכולים לעלות ככה לאוטובוס חרדי" אהממ. פתאום שמתי לב לגופיה ולמכנסיים. חי נפשי ששכחתי שפריטי לבוש מסויימים שאני לובשת, עשוים לעלות בבריאות ליצורים חשוכים שאיני מכירה. החרשתי. נראה לי שפחדתי ממטר בקבוקי מטרנה שינחת עליי אם אנסה להסביר להם בטוב טעם שהאוטובוס הוא של אגד, ולא ממש של הבד"צ. ושהוא עוצר בדיוק מאה מטר מהדירה שלי. נדחקתי איכשהו בינות ללבושי השחורים, נושאות תיקי השטריימל שלהן והטף המרייר. רק בגלל החינוך הטוב שקיבלתי, ורק בגללו. שלפתי את חולצת הפיז'מה מהתיק וכיסיתי בה את היצר הרע שהתלבש בזרועות גלויות ומעט בשר-חזה-עליון. מצאתי מיקום רגליים נוח, וידית כלשהיא. קצת מפחיד היה לעמוד כך נסיעה שלימה בת שעה פלוס בתוך המרחב העויין הזה. בדימיוני כבר ראיתי את הברקס הפתאומי שהנהג יאלץ לבצע במהלך הנסיעה, כיצד אמעד, איש מהשחורים לא יושיט יד, להפך, הם יזוזו לצדדים במעין קריעת ים סוף שתאפשר לגופתי לטוס במהירות מבטיחה לתוך השמשה הקידמית.. את חוט מחשבתי המרנינה והאקסטרימית קטעה יד מלטפת. "תודה רבה ששמת חולצה, זה מראה שיש לך נשמה יהודית ובקרוב תחזרי בתשובה שלימה אמן" הפניתי מבט. היד הייתה שייכת לגוף חנוט בחליפה בצבע סגול-בהיר-בית חולים. מעל החליפה הייתה מטפחת גדולה ובינהם חצץ פרצוף מ.מ.מ.(ממושקף מכוער מאוד) אני:אה, טוב. בבקשה. מ.מ.מ:איך קוראים לך? אני (במהירות חושבת על השם הכי דוסי שאני מכירה): יוכבד. מ.מ.מ. (מתחילה להידלק) ואיפה את לומדת? אני: לא לומדת. מ.מ.מ.:ואיפה למדת "בוולף"-אני מחרמנת אותה מ.מ.מ. התרטבה לגמרי. מטח שאלות של מתי עם מי שמות בנות ומחנכות. אווף, רק רציתי להדליק אותה מעט לא חשבתי שאפול לדקויות. נ עזרת בדימיון ושמות בטוחים (שושי שוורץ, רחלי פלדמן וכו') נחלצתי משם. ההדרדרות לויכוח אמוני הייתה בלתי נמנעת. כמובן שאין חדש תחת השמש. מכונת הכביסה הידועה. ניסתי להסביר שבשבילי תקרת "אם לכל מוצר יש יוצר אז מי יצר את אלוהים" לא ממש קיימת. ושאמונה חייבת להתחיל מאקסיומה מסויימת שלי לצערי (כך הדגשתי שוב ושוב, כי זה באמת לצערי) היא לא מסתדרת בראש. לא אלאה בכל הויכוח אבל זה היה משהו כזה. מ.מ.מ.:בשביל מה את חיה. מה המשמעות של החיים שלך? אני: תראי, אני חושבת שלא קיימת משמעות לחיים במובן המיסטי של מטרה מסוימת שלשמה אני חיה. אני מנסה לבדוק את הגבולות של עצמי, מה מעניין לי, מה גורם לי להרגיש טוב. מ.מ.מ: ומה הילדים שלך יעשו? אני: מה שהם יבחרו מ.מ.מ'ס בעל. (מתפרץ. זיהיתי את קולו. הצווחן ממקודם.): אתם חושבים רק על כייפים. ככה שיבעים שמונים שנה של כייפים. מה זה לעומת חיי נצח. אני: למה אתה אומר אתם? אני לא מייצגת שום דבר חוץ מאת עצמי. מ.מ.מ'ס בעל: המהום אני (מבינה שמפאת הצניעות פנה אליי הצדיק שצרח מקודם בלשון רבים): בכל אופן, אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה. חלק מהיופי והטוב בלהיות מאמין, זה להיות נכון לסבול בחיים כדי לזכות בהבטחה ערטילאית משהו של חיי נצח מאושרים. שזו לדעתי גזרה לחיים של אומללות. אבל זו הבחירה שלך, ואני בהחלט מכבדת את זה. אבל אם אני איני מאמינה מדוע שאגזור על עצמי חיי סבל? מ.מ.מ.'ס בעל (בשנאה יוקדת): אתם לא רוצים להאמין, אתם רוצים לעשות עבירות כי ככה יותר קל נו. אני: המילים האלה באות ממקום מאוד שיפוטי וסטראוטיפי. אתה לא מכיר אותי. שמעת אותי מדברת חמש דקות בתוך ויכוח שבעצם נגררתי אליו. אין לי עניין לשכנע וגם לא סיכוי בגלל שהנחות הבסיס שלנו שונות. מ.מ.מ'ס בעל (מתפרץ שוב): ליצר הרע יש הרבה תירוצים. לערכים הלכתם? אני: לא מ.מ.מ.'ס בעל : נו, אז אפילו לא בדקתם. כמו שאמרתי (חיוך מטורף של ניצחון) עבירות זה יותר נוח. אני: זה לא ממש נכון, דיברתי עם רבנים, שמעתי הרצאות, קראתי ספרים מ.מ.מ'ס בעל: אבל לערכים לא הלכתם, נכון? הרי הרי הרי (מחפש את המילים, צונאמי של אושר שטפו) הרי ערכים זה הבסיס. אני: טוב, זו דעתך. מ.מ.מ. (נוטלת בעדינות נשית את המושכות) ולהרצאות של הרב אמנון יצחק? אני כבר נטולת שרידי נימוס: אני לא מחזיקה ממנו יותר מבדרן להמונים. מצער אותי בשביל החרדים הצורה שבה הוא מציג את היהדות והנימוקים האינפנטליים שלו. מ.מ.מ'ס בעל: אז הכל שקר הכל לא נכון? אני: לא אמרתי שהכל שקר, אבל אחרי הבדיקה והחקירה שלי, לי ספציפית זה לא מתאים. מ.מ.מ'ס בעל: אז זה אומר שאת מאמינה אני: לא ברור לי איך הגעת לזה מ.מ.מ'ס בעל: אם לא היית מאמינה היית אומרת שהכל שקר. אני: אין שום דבר בטוח. יש סיכוי שיהדות נכונה, אומנם סיכויים מופחתים סטיטסטית מנוכונות הבודיהזם למשל אבל סיכוים קיימים. מ.מ.מ'ס בעל : זה שאת לא מוכנה להודות שאת לא מאמינה זה מראה שהכל זה יצר הרע אני: לא, זה מראה על כך שאני אדם מספיק פתוח וצנוע בשביל להכיל את המחשבה שיתכן ואני טועה. יש לציין שהקהל באוטובוס, שפסגת האטרקציות שלו הוא פינוי האשפה מהרחוב, או בחינת מנופים, הגיב בהחלט כמצופה וזרק מילות עידוד לזוג המכוער, אבל בעיקר לא הפסיק לנעוץ עינים ולהתלחש. אבל תודה לכם יושבי אוטובוס יקרים. העברתם לי שעה שבמהלכה התחוורו לי כמה דברים.

אחת. החרדי לא ממש מקשיב כשמדובר בויכוח על רקע השקפתי. הוא פשוט מצוטט (והי, כולכם מצטטים אותו דבר. בלבלו קצת את האויב.) למרות שמהלך השיחה ביקשתי מבני שיחי שקודם יקשיבו למה שאני אומרת ואחר כך יענו. העניין הזה של תשובות ישירות לא ממש עובד. מילא

שנית, כלום, אבל כלום במכונה שמניעה את משטרת המחשבות החרדית לא השתנתה

שלישית, שמחתי שוב שלא נולדתי ליטאית. חב"דניקים היו מציעים לי לבוא אליהם שבת+השתתפות במימון טיסה לרבי. למה אתם כאלה קשוחים ומפחידים? הא ליטוואק'ס חמומי מוח ודלי לשון וחסרי מעוף?

רביעית. הרבה יותר נוח להעביר את היד אחורה ולהחזיק בידית מאשר להשען עליה ולהחזיק בתא הפצפון עד לכדי בלתי סבירות מעל למושב. הודעה שנייה שלי בארבעים ושמונה האחרונות מצד שני אני רבע ותיקה פה מצד שלישי זו החוויה הכי יוצ"בשית שקרה לי בזמן האחרון. שתדעו,

 

[קלידוסקופ]

אז אמר. בוריך שאומר

יש כאלה שנהנים גם מהדרך של ההרשמה לתפוז אנשים.ץ יש כאלה שנהנים מההרשמה לאתרי היכרויות ואם אומרים לך לקפוץ מהגג אז גם תקפצי? או שתפלי? לא, באמת, לאכול גלידה עדיף, מסג' עדיף , חליצה עדיף.

 

[קלידוסקופ]

מזוכיזם

 

[נמאס להתבחשש]

יורי נאמר שצריך להנות מהדרך.

אז אני מנסה.

 

[rigoletto111]

כן, הם לרוב יסרבו להקדיש רגע

של הרהור למה שאת אומרת ויענו "אם יש לך שאלות לכי לאמנון יצחק". סתם חרדי או דתי לא אמור לחשוב בעצמו, ואשרינו שנתברכנו בגאון כרבי אמנון שיחשוב בשביל כולם

 

[ירושלמי2007]

למה

הרי יש גם מוניות שירות למה דווקא לנסוע בקו שהדוסים מחשיבים שהוא שייך לעצמם?

 

[טכנופבית]

דפדף בשירשורים שלך עצמך..

ותראה ששאלתי אותך את אותה שאלה למה לגלוש ולעשן במקום חרדי או מקום שנחשב חרדי..? אז לפני שאתה שואל מישהו שאלה תענה לי תשובה..

 

[ירושלמי2007]

עניתי !

אומנם עניתי ל naf86 ‎ במסרים אבל אני יענה לך פה ע``ג הפורום. ההורים של גרושתי גרים בקרית משה. במקור זה מקום של חילונים והיום הוא מתחיל להתחרד. וכך יוצא שיש ילדים חרדים שבאים לגן השעשועים. וזה באמת לא באשמתי שהם שם. אם את מכירה קצת את י-ם אז ההורים שלה גרים ממול אנג`ל על גבול קרית משה + גבעת שאול + הר נוף + בית הכרם. ועכשיו יש לך עדיין שאלות?

 

[חיים 1990]

לי יש

למה לא ללכת לגינה טיפה, לאיזור חילוני, או מעורב?

 

[ירושלמי2007]

כי אז

אין באיזור גן שעשועים מעורב אלא אם אני ילך בערך חצי שעה לכל כיוון ואז הילדים ישחקו רק חצי שעה במקום שעה וחצי !

 

[נמאס להתבחשש]

ככה

 

[חיים 1990]

אם נוסעים כיוון אחד

אז מונית שירות יותר זול, אבל אם קונים הלוך ושוב, אוטובוס יותר זול. (הכי פשוט לעלות בתור נוער, אין ראיתי בן אדם עם ילד רב עם הנהג שהוא נוער)

 

[barr1969]

"אתם רוצים לעשות עבירות כי ככה יותר קל נו"

הוא צודק, לא?הרבה יותר קל לחיות ככה מאשר לקרוא את תפעול מכונת הכביסה שניים מקרא ואחד תרגום. את התשובה הזו לא הייתי סותרת, או מתנצלת. כן- הרבה יותר נח ללבוש מכנס וגופיה, מאשר ללכת עם גופיה, שמעליה חולצת כותנה, מעליה צצית צמר, ולקינוח מעל כל הנ"ל מעיל. לחיות בתוך עננת הריחות האלו זה לא שקר, זו אמת. מה טוב בה?

 

[נמאס להתבחשש]

הלבוש הוא באמת הקטע היותר נוח.

אבל ניסיתי להעביר להם ללא הצלחה שקל הרבה יותר לחיות כאדם מאמין. שהדברים ברורים. ניסיתי לתת להם דוגמה את עצמם. איזה כייף להם שיש להם את הלהט, שהכל מחוור להם, ולכל דבר יש תשובה. אני, לצערי בגלל המבנה הנפשי הרעוע שלי או בגלל שנשתרבבה רוח טומאה לחדר המיטות של הורי בזמן שיצרו אותי ללא חמדה. איכשהו לא מצליחה להגיע להארה הזו. אבל הם. אשרם. אני מרחמת עליהם אבל גם מקנאה (ככה אמרתי באימא'שלי, קצת סכנת נפשות. אבל לא יכולתי להתאפק)

 

[ירושלמי2007]

את לא נורמאלית!

 

[קלידוסקופ]

נו, הוא באמת לא צודק? נו, הרי הוא צודק,נו

 

[naf86]

אהבתי

את התיאורים שלך, את כותבת מצוין. מה שהכי מרגיז אותי אצל חרדים זה שיש להם רק אמת אחת. אין דבר כזה שהם טועים, ואין דבר כזה שמישהו אחר גם יכול להיות צודק. יש רק אמת אחת, וזה מה שהרב אומר. אצלהם הכל שחור או לבן(ובהחלט יותר מידי שחור), אין את האפור, את האמצע. לצערי, אני רואה גם את המגמה הזאת גם אצל הציבור הדתי(אתה מעשן? חילוני!, הרדיוס של הכיפה פחות מכף היד? חילוני!). גם אני נקלע לפעמים לויכוחים עם אנשים חרדים(ולא, אין מצב שיצליחו לשכנע אותי). זה מאוד מאתגר את המוח, ועוזר ללמוד הרבה על הציבור החרדי. ככל שמי שאני מתווכח איתו יותר כריזמטי וחכם, כך אני לומד יותר ומחזק את הדעות שלי.

 

[הליברל האחרון]

עלילות מתבחששת בעיר הגדולה

אך.. את בטוחה שזה לא הייה באירן של אחמדיניגד? נ.ב אני תוהה איך יגיב החרד הצועק הנ``ל אם יקבל רמיזות מיניות מבחורה.

 

[בשנוי אדרת]

מבלי להכנס לנושא עצמו

את כותבת נפלא! שעשעת אותי . תני לנו כל יום פוסט כזה.