החג בצבא.... (א)הגדה לפסח.../images/Emo3.gif
חג פסח ראשון שלי שאני לא בבית. איך היה? וובכן,היתה חסרה לי החמימות הביתית (שלא לדבר על הבישולים). אז נכון, היו כמויות עצומות של אוכל (שלא כנהוג בצבא) כי בכל זאת, זה חג! רצה מזלי ובארוחת החג הייתי תורן מטבח ותאמינו לי, זה לא כיף גדול!. זה התחיל בזה שרס"ג המטבח ואחד הטבחים התלבטו בינם לבין עצמם על צורה נוחה של סידור השולחנות. לא עבודה קלה למוחות הגדולים של צה"ל. האם לסדר את השולחנות בצורה של אולם אירועים כך שכל שולחן מבודד מהאחר? אולי עדיף ליצור ח' ענקית של שולחנות ובתוכה עוד ח' קטנה? ואולי בכלל עדיף להשאיר את השולחנות בכמה טורים, כפי שהיו מלכתחילה? ההחלטה התקבלה ברוב קולות מוחץ של הרס"ג עצמו!. שלב שני: הכנות כלליות. שטיפת כלים, סידור חדר האוכל והמטבח ושאר עבודות קטנות ולא רלוונטיות שהנפיצו הטבחים. ככה זה כשאתה במטבח, הטבחים מרגישים כמו מפקדים שלך. תגובתי לעניין: התחפשנות!. אפשר לומר כי השלב הזה עבר בשלום. ויכוחים לא נשמעו עד הערב... שלב שלישי: סידור השולחן. בדיוק כשנראה שהכול הולך עכשיו להיות בסבבה, נודע לי כי אחראי הסלטים (כן, מבטיח לכם שיש דבר כזה!) החליט להתפרע לו והכין משהו כמו 10 סלטים (!!!). ביום טוב, על שני סלטים אנחנו מודים. (אבל זה לא חג ההודיה אז נמשיך הלאה). אני ושאר התורנים ערכנו שולחן כמו ילדים טובים. מזלג, סכין, כף,צלחת וכוס. אבל מה? אחראי הטעימות (ולא שיש תפקיד כזה...) החליט שהכול חייב להיות סימטרי ומושלם. מר טעמי עבר שולחן שולחן, סילק את הכלים המלוכלים- ולא שהם באמת היו מלוכלים... הלו!! כאילו, אתה שם לב שאתה בצבא, נכון?. זה לא שתוכל לראות השתקפות שלך דרך הכלים, או משהו! קיצר, חיפפנו פה חיפפנו שם והגיע הרגע המיוחל. סעודת החג. רס"ג המטבח קרא כמה שיותר מהר את ההגדה (את רוב מה שהוא קרא הוא זימזם לעצמו, אבל חפיף...) והגיע הזמן לטרוף. הגשנו את האוכל לכולם וישבנו לאכול. היה משביע ביותר (ממש להקיא את הנשמה אחרי זה). רגע! לא שכחנו משהו? איזה פסח זה יהיה בלי אפיקומן? הפרס למוצא המאושר: רגילה. מה שאנשים לא עשו כדי למצוא אותו... אווווווווווווו...זה היה מרענן בשבילי! מזמן לא יצא לי לכתוב מן "מאמר" שכזה על דפי האינטרנט. הייתי שמח להמשיך לכתוב כאן באופן יומיומי אבל לצערי מחר אני חוזר לחיי השגרה המשביזים
ולירוק המזעזע של המדים.
. המשך כתיבה מהנה לכולם וגלישה בטוחה. אני מאחל "שלום כלל עולמי". אה כן, וחג שמח
(כן כן, אני מודע לזה שכבר מותר לאכול
. ואי, איך בא לי לרדת על שווארמה בלאפה עכשיו!!!
מהסדר ועד המימונה
