אזכרה
- פותח הנושא amosbl
- פורסם בתאריך
בכדי שתדע שהפורום עוזר לכל מי שמבקש,
מבלי לפגוע באחר.. שיר / דברים לאזכרה עלה בפורום כבר מס' פעמים. חיפוש יעלה הצעות נוספות. מציעה את שירו של אהוד מנור "לא ידעתי שתלכי ממני". גם שירו של יהודה פוליקר "יש דברים שרציתי לומר" התאים לי באחת האזכרות שערכנו. אתה מוזמן לשאול / להתיעץ / ליזום דיונים רציניים ובטוחה שתענה.
מבלי לפגוע באחר.. שיר / דברים לאזכרה עלה בפורום כבר מס' פעמים. חיפוש יעלה הצעות נוספות. מציעה את שירו של אהוד מנור "לא ידעתי שתלכי ממני". גם שירו של יהודה פוליקר "יש דברים שרציתי לומר" התאים לי באחת האזכרות שערכנו. אתה מוזמן לשאול / להתיעץ / ליזום דיונים רציניים ובטוחה שתענה.
מוסיף עוד שניים
לאחר התלבטויות קשות לקראת השלושים, שלושת הטקסטים שהגיעו אצלי ל"ישורת האחרונה" היו: לא ידעתי שתלכי ממני - אהוד מנור (כפי שהציע/ה חופים לפני), אחרי שנסעת - שלמה גרוניך, הולכת את מעימי - ביאליק (כן, כן, חים נחמן) שני האחרונים מצורפים לעיונך. התלבטות פוריה שתסתיים בהחלטה שתהייה שלם איתה דובי
לאחר התלבטויות קשות לקראת השלושים, שלושת הטקסטים שהגיעו אצלי ל"ישורת האחרונה" היו: לא ידעתי שתלכי ממני - אהוד מנור (כפי שהציע/ה חופים לפני), אחרי שנסעת - שלמה גרוניך, הולכת את מעימי - ביאליק (כן, כן, חים נחמן) שני האחרונים מצורפים לעיונך. התלבטות פוריה שתסתיים בהחלטה שתהייה שלם איתה דובי
הצעה שלי
התחושה שלי שבעלי ז"ל מלווה אותי תמיד ולכן אני מציעה את : מישהו הולך תמיד איתי אפשר להסב לפי הצורך http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=820&wrkid=2138
התחושה שלי שבעלי ז"ל מלווה אותי תמיד ולכן אני מציעה את : מישהו הולך תמיד איתי אפשר להסב לפי הצורך http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=820&wrkid=2138
אשד היחידה
New member
גרמתם לי לדמוע ולהיות עצובה כל מילה
וכל מקום אני נזכרת ביחד שלנו וחסר כואב . אך כאשר אני במקומות ציבוריים ואני לא לבד אני מאלצת את עצמי לא לבכות ורק אחר כך אולי מצליחה לבכות.
וכל מקום אני נזכרת ביחד שלנו וחסר כואב . אך כאשר אני במקומות ציבוריים ואני לא לבד אני מאלצת את עצמי לא לבכות ורק אחר כך אולי מצליחה לבכות.
בכיה בציבור - זהירות ארוך
אם כבר סוגיית המתח שבין בכי בפרהסיה של הפומבי לבין בצנעת הפרט של האינטמיות, אינני יכול שלא לצרף את הטקסט הכמעט מיתולוגי של ארנון לפיד "הזמנה לבכי" - אומנם שם מדובר בשכול של מלחמה ספוג באתוס לאומי ולא חופף במלואו לשכול "שלנו", אבל כוחו של הקטע המקורי ואף יותר ממנו תגובתה של נירה מחולדה - ראוי להביאם כאן בהקשר זה ובהקשרים רבים אחרים. בהזדמנות זו, עושה קישור מעט מאולץ, אבל נחוץ, לפחות לי, בין הטקסט של ארנון לפיד, התגובה אליו ודבריה של שיבולת בשרשור הארוך שהוצת - לטוב ולרע (מה חלקו של כל אחד מהם - עוד יוודע...) בעקבות פוסט קצר של עמוס. בחרתי שלא להגיב לדבריה של שיבולת מיד כשנכתבו כדי להמתין שאבק ההתלהמות יישקע מעט ודברי ייקראו לגופם של דבריה של שיבולת ובמנותק מההקשר של השרשור - שדווקא גרם למהות דבריה החשובים של שיבולת להיבלע מעט. כתבתי טקסט ארוך, מתפלסף, לא תמיד ברור ומגובש עד הסוף, שעלול לעשות רושם יומרני ופסיכולוגיסטי יתר על המידה. מתוך רחמים על דיירי/ות הפורום גנזתי את הדברים ואני מביא כאן גרסה מעט קצרה יותר (מה שמלמד על אורכו של הטקסט שנגנז). נקודת המוצא היא תזכורת למשפט מקטע ארוך יותר של יאיר לפיד בהתייחסו להסתכלות של מי שלא חווה מקרוב שכול על מי שמתאבל על אדם קרוב – אתה ההוא שאם אתה צוחק, אומרים שהתגברת. אם אתה עסוק, אומרים שהתבגרת. אם אתה נוסע ליותר משבועיים אומרים שברחת. (עד כאן יאיר לפיד, כאן אני מתחיל ללרלר) זו גישה מובנת מצד מי שלא חווה שכול. מי שחוותה זאת – צריכה להיות מסוגל תלהבין ולקבל עמדות שונות אצל הזולת ולא לנסות לשדלו לעמדה אחרת. מתוך הזדהות גדולה עם הפרשנות שלי לדבריך, שיבולת, שע"פ הבנתי קוראת לאוחזים בגישת צמר הגפן המתוק להתמודדות עם השכול – לכבד את זכותם של השוקעים בייאוש לבחור בעמדה זו או להבין שבעת הזו אין להן היכולת או הרצון לצאת ממנה. להבין שלעתים הושטת צמר הגפן המתוק(שמהר מאוד הדביק משתלט בו על המתוק) גם אם היא באה כמחווה של רצון טוב– כעין יד מושטת לעזרה, דומה בעיני היושב/ת בבור היאוש – מתוך בחירה או מתוך אילוץ, לאותו חניך הצופים המעביר את הזקנה את הכביש כעושה מעשה טוב, גם אם הזקנה בכלל לא רוצה להגיע לצדו השני של הכביש, אלא מהלכת לפי תומה ברחובה של כרך. כמי שמצא לו מקום נחמד על שפת התהום, נלחם מלחמת חורמה במפלצת הייגון שלא תגרור אותו לתהום, אך מבין את מי שבוחר/נאלץ להיכנע לה ולשקוע עימה. מתבונן משפת התהום אל מי שבחרו לטפס לפסגת הרי ההתמודדות המאושרת המתבשמים מאוויר הפסגות, שמח בבחירתם, אך יודע שבעת הזו היא אינה נכונה לי , רוצה להציע, ולא ממקום מתנשא ויודע כל כפי שאני אולי נשמע "ממרום" חצי שנת האלמנות שלי (מבקש לשמור על צניעות מול ותיקים וגדולים ממני בסטטוס ההולכים במסדרונות הפורום בצעד בטוח ובוגר...): הרצון לעזור ולהציע מבט אחר על המקום הרגשי, מחשבתי שכותב/ת כלשהו נמצא/ת בהם הוא מבורך ובלבד שהוא מכבד את המקום בו כל אחת ואחד נמצא/ת עם האובדן שלו/ה ואינו מנסה להניעו משם – אם אין בטוחים שהכותב/ת רוצה לזוז. להציע נקודת מבט אחרת – כן. לשכנע בצדקתה, ובבילעדיותה. להראות כיצד להגיע אליה – לא כדאי ולא רצוי. מתנצל על האורך פסח שמח
אם כבר סוגיית המתח שבין בכי בפרהסיה של הפומבי לבין בצנעת הפרט של האינטמיות, אינני יכול שלא לצרף את הטקסט הכמעט מיתולוגי של ארנון לפיד "הזמנה לבכי" - אומנם שם מדובר בשכול של מלחמה ספוג באתוס לאומי ולא חופף במלואו לשכול "שלנו", אבל כוחו של הקטע המקורי ואף יותר ממנו תגובתה של נירה מחולדה - ראוי להביאם כאן בהקשר זה ובהקשרים רבים אחרים. בהזדמנות זו, עושה קישור מעט מאולץ, אבל נחוץ, לפחות לי, בין הטקסט של ארנון לפיד, התגובה אליו ודבריה של שיבולת בשרשור הארוך שהוצת - לטוב ולרע (מה חלקו של כל אחד מהם - עוד יוודע...) בעקבות פוסט קצר של עמוס. בחרתי שלא להגיב לדבריה של שיבולת מיד כשנכתבו כדי להמתין שאבק ההתלהמות יישקע מעט ודברי ייקראו לגופם של דבריה של שיבולת ובמנותק מההקשר של השרשור - שדווקא גרם למהות דבריה החשובים של שיבולת להיבלע מעט. כתבתי טקסט ארוך, מתפלסף, לא תמיד ברור ומגובש עד הסוף, שעלול לעשות רושם יומרני ופסיכולוגיסטי יתר על המידה. מתוך רחמים על דיירי/ות הפורום גנזתי את הדברים ואני מביא כאן גרסה מעט קצרה יותר (מה שמלמד על אורכו של הטקסט שנגנז). נקודת המוצא היא תזכורת למשפט מקטע ארוך יותר של יאיר לפיד בהתייחסו להסתכלות של מי שלא חווה מקרוב שכול על מי שמתאבל על אדם קרוב – אתה ההוא שאם אתה צוחק, אומרים שהתגברת. אם אתה עסוק, אומרים שהתבגרת. אם אתה נוסע ליותר משבועיים אומרים שברחת. (עד כאן יאיר לפיד, כאן אני מתחיל ללרלר) זו גישה מובנת מצד מי שלא חווה שכול. מי שחוותה זאת – צריכה להיות מסוגל תלהבין ולקבל עמדות שונות אצל הזולת ולא לנסות לשדלו לעמדה אחרת. מתוך הזדהות גדולה עם הפרשנות שלי לדבריך, שיבולת, שע"פ הבנתי קוראת לאוחזים בגישת צמר הגפן המתוק להתמודדות עם השכול – לכבד את זכותם של השוקעים בייאוש לבחור בעמדה זו או להבין שבעת הזו אין להן היכולת או הרצון לצאת ממנה. להבין שלעתים הושטת צמר הגפן המתוק(שמהר מאוד הדביק משתלט בו על המתוק) גם אם היא באה כמחווה של רצון טוב– כעין יד מושטת לעזרה, דומה בעיני היושב/ת בבור היאוש – מתוך בחירה או מתוך אילוץ, לאותו חניך הצופים המעביר את הזקנה את הכביש כעושה מעשה טוב, גם אם הזקנה בכלל לא רוצה להגיע לצדו השני של הכביש, אלא מהלכת לפי תומה ברחובה של כרך. כמי שמצא לו מקום נחמד על שפת התהום, נלחם מלחמת חורמה במפלצת הייגון שלא תגרור אותו לתהום, אך מבין את מי שבוחר/נאלץ להיכנע לה ולשקוע עימה. מתבונן משפת התהום אל מי שבחרו לטפס לפסגת הרי ההתמודדות המאושרת המתבשמים מאוויר הפסגות, שמח בבחירתם, אך יודע שבעת הזו היא אינה נכונה לי , רוצה להציע, ולא ממקום מתנשא ויודע כל כפי שאני אולי נשמע "ממרום" חצי שנת האלמנות שלי (מבקש לשמור על צניעות מול ותיקים וגדולים ממני בסטטוס ההולכים במסדרונות הפורום בצעד בטוח ובוגר...): הרצון לעזור ולהציע מבט אחר על המקום הרגשי, מחשבתי שכותב/ת כלשהו נמצא/ת בהם הוא מבורך ובלבד שהוא מכבד את המקום בו כל אחת ואחד נמצא/ת עם האובדן שלו/ה ואינו מנסה להניעו משם – אם אין בטוחים שהכותב/ת רוצה לזוז. להציע נקודת מבט אחרת – כן. לשכנע בצדקתה, ובבילעדיותה. להראות כיצד להגיע אליה – לא כדאי ולא רצוי. מתנצל על האורך פסח שמח
מיכל של סיון הנסיכה
New member
היתה פה אהבה גדולה של ריטה
קירות הבית רעדו הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין כשעלה האור הוא לא יכול לשכוח היא לא רוצה לזכור הרוח באה בסערה וכל מה שיקר הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו, היא את שלה היתה פה אהבה גדולה ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק בהתחלה הייתי מקשיבה לו בלי סוף.... להאזנה
קירות הבית רעדו הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין כשעלה האור הוא לא יכול לשכוח היא לא רוצה לזכור הרוח באה בסערה וכל מה שיקר הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו, היא את שלה היתה פה אהבה גדולה ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק בהתחלה הייתי מקשיבה לו בלי סוף.... להאזנה
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif ../images/Emo79.gif../images/Emo168.gif
אבל אהבה מילים: מאיר ויזלטיר לחן: אחינועם ניני וגיל דור אהבה אני שר אני אומר אהבה אהבה אני שומע, אהבה אני נותן אהבה אהבה חולצה יפהפייה חדשה אהבה איזה ריח נהדר, איזה ריח נהדר אהבה בוקר עיניים אור בוקר עיניים אור, אהבה נשיקה טעימה תודה אהבה נשיקה ילדה קטנה מתוקה ילדה קטנה מתוקה אהבה בוקר עיניים אור... מי דופק בדלת בטח בא מי דופק בדלת בטח בא, אהבה לפעמים אני פוחד קצת אבל אהבה
אבל אהבה מילים: מאיר ויזלטיר לחן: אחינועם ניני וגיל דור אהבה אני שר אני אומר אהבה אהבה אני שומע, אהבה אני נותן אהבה אהבה חולצה יפהפייה חדשה אהבה איזה ריח נהדר, איזה ריח נהדר אהבה בוקר עיניים אור בוקר עיניים אור, אהבה נשיקה טעימה תודה אהבה נשיקה ילדה קטנה מתוקה ילדה קטנה מתוקה אהבה בוקר עיניים אור... מי דופק בדלת בטח בא מי דופק בדלת בטח בא, אהבה לפעמים אני פוחד קצת אבל אהבה
מיכל של סיון הנסיכה
New member
../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif צודק לגמרי... ממש לא בסדר
אזכרה
כל הכבוד לתגובות, אני בהחלט חושבת שקיבלת מגוון של הצעות שבוודאי תוכל לבחור לך אחת מהן. באזכרה שלנו, אני פותחת את האזכרה במוזיקה (המקום הוא בית קברות חילוני, אולם שמעתי שאפשר עכשיו בכל בית קברות) למדתי שהשמעת קטע מוזיקלי בתחילת האזכרה, מלכד ומרכז את הנוכחים ומכניס לאווירה, השירים תמיד יהיו השירים שבעלי אהב השירים סולידיים ומרגשים. יש שתיים שלוש דקות האזנה למוזיקה, ולאחר מכן קטע קריאה. בחודש הבא זו תהיה השנה השישית, המשפחה מגיעה וכמה חברים בודדים וזה בסדר מבחינתי, אך יחד עם זאת יש אתר שנקרא "עד עולם" שם אפשר להנציח אנשים, יש מקום להדליק נרות וביום השנה חברים ומוקירי זכרו מדליקים נר ואותי זה כל פעם מרגש מחדש. מי יתן ונדע כולנו רק טוב
כל הכבוד לתגובות, אני בהחלט חושבת שקיבלת מגוון של הצעות שבוודאי תוכל לבחור לך אחת מהן. באזכרה שלנו, אני פותחת את האזכרה במוזיקה (המקום הוא בית קברות חילוני, אולם שמעתי שאפשר עכשיו בכל בית קברות) למדתי שהשמעת קטע מוזיקלי בתחילת האזכרה, מלכד ומרכז את הנוכחים ומכניס לאווירה, השירים תמיד יהיו השירים שבעלי אהב השירים סולידיים ומרגשים. יש שתיים שלוש דקות האזנה למוזיקה, ולאחר מכן קטע קריאה. בחודש הבא זו תהיה השנה השישית, המשפחה מגיעה וכמה חברים בודדים וזה בסדר מבחינתי, אך יחד עם זאת יש אתר שנקרא "עד עולם" שם אפשר להנציח אנשים, יש מקום להדליק נרות וביום השנה חברים ומוקירי זכרו מדליקים נר ואותי זה כל פעם מרגש מחדש. מי יתן ונדע כולנו רק טוב
עמוס שלום
עמוס מידי שנה ,באזכרה של בעלי אני מקריאה דברים שאני כותבת מספר ימים לפני ,בכל פעם על נושא קטן אחר ,דברים פשוטים שאני מרגישה ,לא מיופיפים מידי ,פשוט דברים מהלב,אני כותבת על הלבד ,או על החדש שבניתי במשך הזמן ,על געגועים לדברים שקרו או שעשינו ביחד ,פשוט לוקחת עפרון ונייר ,וכותבת את שעל לבי,הדברים תמיד יוצאים מלאי רגש ,מלאי אמת שלי עם עצמי ,בהצלחה ,נירה
עמוס מידי שנה ,באזכרה של בעלי אני מקריאה דברים שאני כותבת מספר ימים לפני ,בכל פעם על נושא קטן אחר ,דברים פשוטים שאני מרגישה ,לא מיופיפים מידי ,פשוט דברים מהלב,אני כותבת על הלבד ,או על החדש שבניתי במשך הזמן ,על געגועים לדברים שקרו או שעשינו ביחד ,פשוט לוקחת עפרון ונייר ,וכותבת את שעל לבי,הדברים תמיד יוצאים מלאי רגש ,מלאי אמת שלי עם עצמי ,בהצלחה ,נירה
עוד רעיונות קצת באיחור
אל תלכי מכאן ז'אק ברל אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן את עקבות הזמן האבוד שלך אדבר איתך על אוהב נשכח שליבו נוצח בראותו אותך אגלה לך איך, רק למענך מלך מאוהב את כיסאו עזב אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן. לך אני אביא שלג באביב ופניני מטר ממחוזות ניכר ארץ אעבור ומפני הקור אעטוף אותך אציפך באור ולאהבה ממלכה אקים ואמציא חוקים ואכתיר אותך אל תלך מכאן, אל תלך מכאן אל תלך מכאן, אל תלך מכאן. אל תלך מכאן, לך אמציא שפה כה מטורפה, אבל כה יפה האמן לי את הכל אשכח תאונות קטנות של הכאב וברח ומילה רעה שאמרתי לך אושר בן שעה הוא שביר כל כך אל תלך מכאן, אל תלך מכאן אל תלך מכאן, אל תלך מכאן. כבר ראינו איך התחדשה האש והר געש מת שב והתלהט וראינו איך ארץ חרוכה התכסתה שדות התמלאה פריחה וראינו גם אופק שנדם איך הוא שוב בוער בשחור ודם אל תלך מכאן אל תלכי מכאן אל תלך מכאן אל תלך מכאן אל תלכי מכאן את עקבות הזמן האבוד שלך האמיני לי את הכל אשכח תאמין לי את הכל אשכח תאונות קטנות של הכאב וברח רק אל תלכי מכאן אל תלך מכאן אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן ז'אק ברל אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן את עקבות הזמן האבוד שלך אדבר איתך על אוהב נשכח שליבו נוצח בראותו אותך אגלה לך איך, רק למענך מלך מאוהב את כיסאו עזב אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן. לך אני אביא שלג באביב ופניני מטר ממחוזות ניכר ארץ אעבור ומפני הקור אעטוף אותך אציפך באור ולאהבה ממלכה אקים ואמציא חוקים ואכתיר אותך אל תלך מכאן, אל תלך מכאן אל תלך מכאן, אל תלך מכאן. אל תלך מכאן, לך אמציא שפה כה מטורפה, אבל כה יפה האמן לי את הכל אשכח תאונות קטנות של הכאב וברח ומילה רעה שאמרתי לך אושר בן שעה הוא שביר כל כך אל תלך מכאן, אל תלך מכאן אל תלך מכאן, אל תלך מכאן. כבר ראינו איך התחדשה האש והר געש מת שב והתלהט וראינו איך ארץ חרוכה התכסתה שדות התמלאה פריחה וראינו גם אופק שנדם איך הוא שוב בוער בשחור ודם אל תלך מכאן אל תלכי מכאן אל תלך מכאן אל תלך מכאן אל תלכי מכאן את עקבות הזמן האבוד שלך האמיני לי את הכל אשכח תאמין לי את הכל אשכח תאונות קטנות של הכאב וברח רק אל תלכי מכאן אל תלך מכאן אל תלכי מכאן
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.