אזהרה
- פותח הנושא bertcat
- פורסם בתאריך
העבירי כבר את המלח!!!
לדעתי אכן כדאי היה להפריד בין הכעס שחשת / את חשה אליה בגלל דברים שקרו בעבר ובין המסר שרצית להעביר לה בנוגע לשרשור הזה בהווה. שני הדברים פשוט לא קשורים אחד לשני. לדעתי הם כן קשורים - זו אותה התנהגות של קונג-פו, וחשבתי שזו הזדמנות להצביע לה עליה ממקום שאינו קשור אלי אישית. מה שניסיתי לומר לא היה "את חרה של בן אדם" ולא "אני פגועה וחשה כעס" אלא יותר מסוג "העבירי את המלח" - זה יצא "העבירי כבר את המלח!!!" כי התבשיל כבר הוקדח קצת. תקשורת פתוחה (ורצוי גם נקיה כמה שיותר), מתוך הקשבה לאחר ומודעות לכך שאולי יש גם דרכים אחרות לראות את המצב מזו שאנו רואים ברגע נתון - יכולה למנוע את כל המצב הזה. לא שלא התבטאתי בזמן אמת... אבל לא הצלחתי לקבל התיחסות. לדעתי במקרה זה הנושא נוגע לקבוצה כולה - לדינמיקה של הפורום - מה גם שקונג-פו היא מנהלת פורום - ועל כן יש לדון בו בפומבי. לדעתי נכון שרעל הוא מזיק - אבל קצת כעס פתוח איננו בהכרח רעל, לפעמים הוא בריא יותר מדריכה על קליפות ביצים, ולא כל מי שמתבטא בלי חשבונות פוליטיקלי-קורקט הוא אוטומטית האשם ברעל המצוי באווירה. קבוצות נוטות להיות מטומטמות יותר מיחידים? well... נתקלתי באמרות כמו "חברה לא יכולה להיות מתקדמת יותר מצוות המנהלים שלה"... ועוד: קבוצות מורכבות מיחידים - והנה, לדוגמה, זכיתי שאת תיחלצי לעבודת הגישור הזו שאת עושה, מה שלא קרה במקרים קודמים, כשדיברתי עם קונג-פו במסרים. והיתה ebag שהסכימה עם דברי, שבזכותה זכיתי (כנראה לי) להקשבה מקונג פו. טליה - נכון שחלק גדול מהתקשורת מתנהל בסב-טקסטים. אבל זה לא אומר שאין להתייחס כלל לעצם הנאמר . וגם עכשיו - ההודעה הזו למשל טרם זכתה להתייחסות כלשהי...
לדעתי אכן כדאי היה להפריד בין הכעס שחשת / את חשה אליה בגלל דברים שקרו בעבר ובין המסר שרצית להעביר לה בנוגע לשרשור הזה בהווה. שני הדברים פשוט לא קשורים אחד לשני. לדעתי הם כן קשורים - זו אותה התנהגות של קונג-פו, וחשבתי שזו הזדמנות להצביע לה עליה ממקום שאינו קשור אלי אישית. מה שניסיתי לומר לא היה "את חרה של בן אדם" ולא "אני פגועה וחשה כעס" אלא יותר מסוג "העבירי את המלח" - זה יצא "העבירי כבר את המלח!!!" כי התבשיל כבר הוקדח קצת. תקשורת פתוחה (ורצוי גם נקיה כמה שיותר), מתוך הקשבה לאחר ומודעות לכך שאולי יש גם דרכים אחרות לראות את המצב מזו שאנו רואים ברגע נתון - יכולה למנוע את כל המצב הזה. לא שלא התבטאתי בזמן אמת... אבל לא הצלחתי לקבל התיחסות. לדעתי במקרה זה הנושא נוגע לקבוצה כולה - לדינמיקה של הפורום - מה גם שקונג-פו היא מנהלת פורום - ועל כן יש לדון בו בפומבי. לדעתי נכון שרעל הוא מזיק - אבל קצת כעס פתוח איננו בהכרח רעל, לפעמים הוא בריא יותר מדריכה על קליפות ביצים, ולא כל מי שמתבטא בלי חשבונות פוליטיקלי-קורקט הוא אוטומטית האשם ברעל המצוי באווירה. קבוצות נוטות להיות מטומטמות יותר מיחידים? well... נתקלתי באמרות כמו "חברה לא יכולה להיות מתקדמת יותר מצוות המנהלים שלה"... ועוד: קבוצות מורכבות מיחידים - והנה, לדוגמה, זכיתי שאת תיחלצי לעבודת הגישור הזו שאת עושה, מה שלא קרה במקרים קודמים, כשדיברתי עם קונג-פו במסרים. והיתה ebag שהסכימה עם דברי, שבזכותה זכיתי (כנראה לי) להקשבה מקונג פו. טליה - נכון שחלק גדול מהתקשורת מתנהל בסב-טקסטים. אבל זה לא אומר שאין להתייחס כלל לעצם הנאמר . וגם עכשיו - ההודעה הזו למשל טרם זכתה להתייחסות כלשהי...
יגישה אחרת לתקשורת: נקודת האל-רחם
כמו שאמר סרג', מורי לקראטה לתקופה קצרה ובלתי-נשכחת: "כשאני עומד מול יריב, לא מעניין אותי אם הוא יפה או מכוער, לא איכפת לי אם יש לו נמשים על הפנים, לא איכפת לי אם הוא נחמד או רשע, מחבב אותי או לא - אני רק רוצה להיות ש ם (כאן הוא הצביע על נקודה מעבר לגבו של היריב.) לפעמים, רעל או נקטר, הקשבה ומודעות או כעס, אני פשוט רוצה להיות ש ם . זה לגיטימי. כלומר - יש הדוגלים בחמלה בכל תנאי... קרלוס טען שלוחם צריך להיות מסוגל להזיז את נקודת המאסף שלו לנקודת האל-רחם. לתשומת לבך, קונג-פו!
כמו שאמר סרג', מורי לקראטה לתקופה קצרה ובלתי-נשכחת: "כשאני עומד מול יריב, לא מעניין אותי אם הוא יפה או מכוער, לא איכפת לי אם יש לו נמשים על הפנים, לא איכפת לי אם הוא נחמד או רשע, מחבב אותי או לא - אני רק רוצה להיות ש ם (כאן הוא הצביע על נקודה מעבר לגבו של היריב.) לפעמים, רעל או נקטר, הקשבה ומודעות או כעס, אני פשוט רוצה להיות ש ם . זה לגיטימי. כלומר - יש הדוגלים בחמלה בכל תנאי... קרלוס טען שלוחם צריך להיות מסוגל להזיז את נקודת המאסף שלו לנקודת האל-רחם. לתשומת לבך, קונג-פו!
התייחסות + הערה
אני אתחיל דווקא בהערה: מבחינתי אני נמצאת בדיאלוג הזה אתך משום ששאלת לדעתי בנושא. אני רוצה להבהיר שזו כולה דעתי, ושאני לא מנסה לשכנע אותך להתנהג בצורה מסויימת או "למכור לך" את הבחירות שאני עשיתי כאילו זו הדרך הנכונה לחיות. עד כאן ההערה
ועכשיו להתייחסות: כתבת: לדעתי הם כן קשורים - זו אותה התנהגות של קונג-פו, וחשבתי שזו הזדמנות להצביע לה עליה ממקום שאינו קשור אלי אישית. אולי יש קשר בין שני המקרים, אבל אין קשר בין kung fu לכעס שיש בך. לתפיסתי, אין ביכולתה של kung fu, לגרום לך לכעס, גם אם אילו היא היתה מאד רוצה... הכעס נוגע לך ולא לה. את יכולה להשתמש באירוע חיצוני וליצור באמצעותו כעס / עצב / שמחה או כל רגש אחר, אבל בכל מקרה זו עשייה שלך ולא של האירוע החיצוני. לכן, הכעס לא נראה לי קשור. מה שניסיתי לומר לא היה "את חרה של בן אדם" ולא "אני פגועה וחשה כעס" אלא יותר מסוג "העבירי את המלח" - זה יצא "העבירי כבר את המלח!!!" כי התבשיל כבר הוקדח קצת. לי נראה ש"את חוצפנית!" דומה יותר ל"את חרא של בנאדם!" מאשר ל"העבירי כבר את המלח!!!". לגבי הקושי בתקשורת שחווית עם kung fu (כתבת: "לא שלא התבטאתי בזמן אמת... אבל לא הצלחתי לקבל התיחסות.") - - מהי הדרך שבה ניסית לקבל התייחסות? - באיזה אופן ניסית לתקשר את המסר? (האם גם במקרה הזה זה היה מלווה בתוקפנות?) - האם תקשרת את תחושתך שאת לא מצליחה לתקשר? לדעתי במקרה זה הנושא נוגע לקבוצה כולה - לדינמיקה של הפורום - מה גם שקונג-פו היא מנהלת פורום - ועל כן יש לדון בו בפומבי. כשהמלצתי על דיון אחד-על-אחד, זה היה מתוך מחשבה על תקשורת אפקטיבית. בהחלט ניתן לדון בדברים גם בפורומים קבוצתיים, אבל אז כדאי אולי לנטרל את עניין ה"עליהום" בצורה כלשהי. לדעתי נכון שרעל הוא מזיק - אבל קצת כעס פתוח איננו בהכרח רעל, לפעמים הוא בריא יותר מדריכה על קליפות ביצים. ביטוי כאב באמצעות הכאבה לאחרים אינו "כעס פתוח" לדעתי - אלא פשוט הכאבה הדדית ותו-לא. הרעיון הוא לא פוליטקלי קורקטנס וגם לא נימוסין, אלא באמת איך לבטא את עצמי מבלי להמשיך את מעגל הרעל והכאב, שהרי להעביר רעל הלוך ושוב לא באמת עוזר לאף אחד. כעס פתוח - אחלה פגיעה מילולית/אחרת - מיותר. ולא כל מי שמתבטא בלי חשבונות פוליטיקלי-קורקט הוא אוטומטית האשם ברעל המצוי באווירה אם יש רעל באוירה, זה יכול לנבוע גם מרעל שאנשים צוברים ומעבירים בתוך עצמם, ולא בהכרח מכזה שהם פולטים החוצה. קבוצות מורכבות מיחידים נכון, אבל לעתים קרובות יחידים שוכחים את יחידותם ומתאחדים עם יתר הקבוצה - מה שגורם למכנה המשותף הנמוך להיות השליט. נסי לשים לב פעם להבדל בין לשוחח עם אנשים בקבוצה גדולה, לבין לשוחח עם מישהו אחד / קבוצה קטנה יותר. נסי לחוש איזו תקשורת היא יותר פתוחה ואינטליגנטית. והיתה ebag שהסכימה עם דברי, שבזכותה זכיתי (כנראה לי) להקשבה מקונג פו. לא נראה לי שזה המצב... כלומר, לא נראה לי ש- ibag גרמה ל- kung fu לשים לב אלייך יותר. נכון שחלק גדול מהתקשורת מתנהל בסב-טקסטים. אבל זה לא אומר שאין להתייחס כלל לעצם הנאמר מסכימה!
לגבי ההודעה ששמת אליה קישור - גם לי לא היה לי מה להגיד לגביה. היא גם נוסחה בצורה כזו שנתנה הרגשה שזו הערת-מרמור יותר מאשר שאלה אמיתית לגבי איך בוחרים מתי להפוך הודעה למאמר או משהו כזה. יצא לי כבר להתקל בהודעות שלך שהייתי צריכה לקרוא פעמים רבות כדי להבין. אולי שווה לך לשחק קצת עם עניין התקשורת דרך כתיבה: לדמיין אחרת את הקוראים ואיך הם קוראים את דברייך (אולי יש דברים שנראים לך מובנים מאליהם, והם לא כאלה עבור הקוראים, למשל?) / לשחק עם ניסוחים / לפסק בצורה אחרת וכיו"ב ולראות אם המסר עובר בצורה ברורה יותר.
אני אתחיל דווקא בהערה: מבחינתי אני נמצאת בדיאלוג הזה אתך משום ששאלת לדעתי בנושא. אני רוצה להבהיר שזו כולה דעתי, ושאני לא מנסה לשכנע אותך להתנהג בצורה מסויימת או "למכור לך" את הבחירות שאני עשיתי כאילו זו הדרך הנכונה לחיות. עד כאן ההערה
כעס
כעס כפי שאני רואה אותו, הוא ביטוי של תסכול. התסכול יכול לנבוע מדברים שנעשו לא לפי הציפיות. עצם השאלה אם הציפיות היו או לא היו מוצדקות אינה רלוונטית, משום שציפיות, אין להן מקום בדרך הלוחמים. לכן עצתי לצ'רלילה ולכולם- לא לצפות להתנהלות מסויימת מאנשים אחרים, אלא לפעול באופן אישי למען הגשמת מטרתך. אם בחרת לבטא את עצמך בקבוצה (קרי הפורום), הרי שעלייך להיכנע לחוקי הקבוצה והדרך בה היא מנוהלת. במקרה שאינך מרוצה ממנהל כזה או אחר, את יכולה לבחור לא לפעול בקבוצה, או למצוא לעצמך קבוצה המנוהלת לפי החוקים שבחרת. אני למשל יכולה להעיד על עצמי- בחרתי לא להתנהל בקבוצה משום שחוקיה ודרך ניהולה אינם משרתים את מטרתי. בברכת שנה טובה שנה בה נלמד לאהוב ולכבד את האחר.
כעס כפי שאני רואה אותו, הוא ביטוי של תסכול. התסכול יכול לנבוע מדברים שנעשו לא לפי הציפיות. עצם השאלה אם הציפיות היו או לא היו מוצדקות אינה רלוונטית, משום שציפיות, אין להן מקום בדרך הלוחמים. לכן עצתי לצ'רלילה ולכולם- לא לצפות להתנהלות מסויימת מאנשים אחרים, אלא לפעול באופן אישי למען הגשמת מטרתך. אם בחרת לבטא את עצמך בקבוצה (קרי הפורום), הרי שעלייך להיכנע לחוקי הקבוצה והדרך בה היא מנוהלת. במקרה שאינך מרוצה ממנהל כזה או אחר, את יכולה לבחור לא לפעול בקבוצה, או למצוא לעצמך קבוצה המנוהלת לפי החוקים שבחרת. אני למשל יכולה להעיד על עצמי- בחרתי לא להתנהל בקבוצה משום שחוקיה ודרך ניהולה אינם משרתים את מטרתי. בברכת שנה טובה שנה בה נלמד לאהוב ולכבד את האחר.
דרך הלוחמים
כמו שלציפיות אין מקום בדרך הלוחמים-כפי שאת אומרת, כך גם אין מקום למטרות(יש באמת מטרות בלי ציפיות?) ואין מקום להיכנע לחוק כזה או אחר. אני לא רואה כאן קבוצה ולא רואה חוקים. אשמח לדעת על איזה חוקים את מדברת. לא רואה שום סיבה לא לכתוב את חוסר שביעות רצוני מאיך שמנוהל הפורום בפרק זמן מסויים או בכלל. לא פעם החליפו מנהל בפורום כזה או אחר ולא פעם המנהל שיפר בצורה משמעותית את ניהול הפורום בעקבות פידבקים שהיגיעו מהמשתתפים. לגבי הכעס...אחד מהמגרעות שלנו שיכול ללמד אותנו הרבה על עצמנו.החברה מתייחס למגרעות כאל משהו שלילי ומחנך אותנו להסתיר אותם,לדחוק אותם, להתעלם מהם...להחליף אותו באהבה...לעטוף אותה בצלופן ופסים צבעונים מסולסלים ושאר הקישקושים כדי שאף אחד לא יבחין בה.לדעתי לכעס יש משמעות רבה בחיינו לא בתוך רגש אלה בתור הלך רוח. אבל איך תכירי את הכעס שאת כל כך מתאמצת לדחוס אותו למעמקים?
כמו שלציפיות אין מקום בדרך הלוחמים-כפי שאת אומרת, כך גם אין מקום למטרות(יש באמת מטרות בלי ציפיות?) ואין מקום להיכנע לחוק כזה או אחר. אני לא רואה כאן קבוצה ולא רואה חוקים. אשמח לדעת על איזה חוקים את מדברת. לא רואה שום סיבה לא לכתוב את חוסר שביעות רצוני מאיך שמנוהל הפורום בפרק זמן מסויים או בכלל. לא פעם החליפו מנהל בפורום כזה או אחר ולא פעם המנהל שיפר בצורה משמעותית את ניהול הפורום בעקבות פידבקים שהיגיעו מהמשתתפים. לגבי הכעס...אחד מהמגרעות שלנו שיכול ללמד אותנו הרבה על עצמנו.החברה מתייחס למגרעות כאל משהו שלילי ומחנך אותנו להסתיר אותם,לדחוק אותם, להתעלם מהם...להחליף אותו באהבה...לעטוף אותה בצלופן ופסים צבעונים מסולסלים ושאר הקישקושים כדי שאף אחד לא יבחין בה.לדעתי לכעס יש משמעות רבה בחיינו לא בתוך רגש אלה בתור הלך רוח. אבל איך תכירי את הכעס שאת כל כך מתאמצת לדחוס אותו למעמקים?
תשובה
כאשר אני שמה בפניי מטרה מסויימת, אני שואלת את עצמי: 1. האם המטרה משרתת אותי, וכיצד 2. מהם הדברים אשר אני יכולה לעשות למען הגשמת המטרה אני מאוד משתדלת לא להשליך אחריות להשגת המטרה על הסביבה שלי- הפורום, מנהל הפורום, חברי לקבוצה; אלא לקבל את מלוא האחריות על השגת המטרה על עצמי. כאשר אתה מטיל אחריות להגשמת המטרה על מישהו אחר, אתה מצפה ממנו לעשות דבר מה למענך. הציפיות האלו, אין להן מקום לטעמי בדרך הלוחמים, משום שכל האחריות להשגת המטרה חלה עלייך. אתה יכול לשאול- מה קורה כאשר אני מצפה מעצמי לעמוד בהגשמת המטרה. התשובה שלי, היא שבמקרה הזה עלייך לבדוק שוב ושוב האם אתה מסוגל לעמוד בציפיות, ולתעל מחדש את המטרה על מנת שתוכל לעמוד בה, על מנת שלא תידון מראש לכישלון. ולסיכום, אל תצפה, עשה!
כאשר אני שמה בפניי מטרה מסויימת, אני שואלת את עצמי: 1. האם המטרה משרתת אותי, וכיצד 2. מהם הדברים אשר אני יכולה לעשות למען הגשמת המטרה אני מאוד משתדלת לא להשליך אחריות להשגת המטרה על הסביבה שלי- הפורום, מנהל הפורום, חברי לקבוצה; אלא לקבל את מלוא האחריות על השגת המטרה על עצמי. כאשר אתה מטיל אחריות להגשמת המטרה על מישהו אחר, אתה מצפה ממנו לעשות דבר מה למענך. הציפיות האלו, אין להן מקום לטעמי בדרך הלוחמים, משום שכל האחריות להשגת המטרה חלה עלייך. אתה יכול לשאול- מה קורה כאשר אני מצפה מעצמי לעמוד בהגשמת המטרה. התשובה שלי, היא שבמקרה הזה עלייך לבדוק שוב ושוב האם אתה מסוגל לעמוד בציפיות, ולתעל מחדש את המטרה על מנת שתוכל לעמוד בה, על מנת שלא תידון מראש לכישלון. ולסיכום, אל תצפה, עשה!
מעניין...
איך העולם יראה מחר בבוקר אם אני לא אצפה שהשמיים יהיו כחולים,והרצפה יציבה, הקיר מוצק.מה ישתנה? (סתם הרהור). אני לא רוצה להתייחס לכל מה שכתבת על מטרות עד שלא אבין למה את קוראת מטרה.(הגדרה מדוייקת, שלא מבלבל בין מילים אחרות כמו בחירה, רצון, התכוונות וכו'). תקבלי או לא, לי אין שום מטרה כאשר אני משתתפת בפורום.כך שאם אין לי מטרה אין לי גם רצון להשיג מטרה. ואם אני לא רוצה להשיג שום מטרה איך אני יכולה להטיל אחריות להגשמת המטרה על מישהו אחר? אגב, את סותרת את עצמך. את כותבת שלציפיות אין מקום בדרך הלוחמים, מאידך את כותבת גם שכאשר את חותרת למטרה את בודקת שוב ושוב אם את מסוגלת לעמוד בציפיות שלך.(מצטערת, לא מובן)
איך העולם יראה מחר בבוקר אם אני לא אצפה שהשמיים יהיו כחולים,והרצפה יציבה, הקיר מוצק.מה ישתנה? (סתם הרהור). אני לא רוצה להתייחס לכל מה שכתבת על מטרות עד שלא אבין למה את קוראת מטרה.(הגדרה מדוייקת, שלא מבלבל בין מילים אחרות כמו בחירה, רצון, התכוונות וכו'). תקבלי או לא, לי אין שום מטרה כאשר אני משתתפת בפורום.כך שאם אין לי מטרה אין לי גם רצון להשיג מטרה. ואם אני לא רוצה להשיג שום מטרה איך אני יכולה להטיל אחריות להגשמת המטרה על מישהו אחר? אגב, את סותרת את עצמך. את כותבת שלציפיות אין מקום בדרך הלוחמים, מאידך את כותבת גם שכאשר את חותרת למטרה את בודקת שוב ושוב אם את מסוגלת לעמוד בציפיות שלך.(מצטערת, לא מובן)
כמה הערות
* המיקוד המוגזם ב"איך" עלול לטשטש לגמרי את המ"מה" * אי אפשר להעביר רעל רגשי לאף אחד אלא אם השני מסכים/רוצה לקבל אותו * ההודעה של צ'רלילה לקונג פו היא עניינית בעיני וקונג פו היתה יכולה ללמוד ממנה הרבה אילולא לא היהתה לוקחת אותה אישית. את,להערכתי, התקשית לקרוא אותה כי הזדהית יותר מדי עם קונג פו בגלל היכרותך האישית איתה. * המילה "חוצפה" הפך את כל ההודעה של צ'רלילה למשעשע ביותר.(כך שבעיני היא ממש ממש לא מצדיק פירוש של "את חרא של בן אדם").זה גם נתן לי אחלה רעיון איך להפוך את השיפוט שלי ושל אחרים למשהו מצחיק בטירוף: "חוצפה איך שהיא נוהגת...וואי, איזה חוצפה שאני מעיזה להגיד את זה...חוצפה איך שהיא מנהלת את הפורום".זו מילה די אבסורדית, איך אפשר להתייחס אליה בכזו רצינות? * הכל תירגומים והתירגומים מתאימים את עצמם למראות שלנו...כך גם לגבי המונח "רעל רגשי","פגיעה באחר"וכו'.איך אנחנו יכולים לקבוע באמת מהו רעל רגשי ומה לא? * כאשר נותנים עצות יוצאים מנקודת ההנחה שאנחנו יודעים/מבינים יותר עניין כלשהו מהאחר. * למרות שאני לא מסכימה עם הרבה דברים שכותבת צירלילה,הרבה יותר מעריכה את הסיגנון שלה(כנות, ספונטניות), מאשר הודעות המנסות לגרום לה לשנות את צורת ההתבטאות שלה.(כמו שלך, למשל).
* המיקוד המוגזם ב"איך" עלול לטשטש לגמרי את המ"מה" * אי אפשר להעביר רעל רגשי לאף אחד אלא אם השני מסכים/רוצה לקבל אותו * ההודעה של צ'רלילה לקונג פו היא עניינית בעיני וקונג פו היתה יכולה ללמוד ממנה הרבה אילולא לא היהתה לוקחת אותה אישית. את,להערכתי, התקשית לקרוא אותה כי הזדהית יותר מדי עם קונג פו בגלל היכרותך האישית איתה. * המילה "חוצפה" הפך את כל ההודעה של צ'רלילה למשעשע ביותר.(כך שבעיני היא ממש ממש לא מצדיק פירוש של "את חרא של בן אדם").זה גם נתן לי אחלה רעיון איך להפוך את השיפוט שלי ושל אחרים למשהו מצחיק בטירוף: "חוצפה איך שהיא נוהגת...וואי, איזה חוצפה שאני מעיזה להגיד את זה...חוצפה איך שהיא מנהלת את הפורום".זו מילה די אבסורדית, איך אפשר להתייחס אליה בכזו רצינות? * הכל תירגומים והתירגומים מתאימים את עצמם למראות שלנו...כך גם לגבי המונח "רעל רגשי","פגיעה באחר"וכו'.איך אנחנו יכולים לקבוע באמת מהו רעל רגשי ומה לא? * כאשר נותנים עצות יוצאים מנקודת ההנחה שאנחנו יודעים/מבינים יותר עניין כלשהו מהאחר. * למרות שאני לא מסכימה עם הרבה דברים שכותבת צירלילה,הרבה יותר מעריכה את הסיגנון שלה(כנות, ספונטניות), מאשר הודעות המנסות לגרום לה לשנות את צורת ההתבטאות שלה.(כמו שלך, למשל).
לפי מה שהבנתי אז ההודעות של טליה
ניסו לאפשר לצ'רלילה להתנסות/ללמוד על עוד שיטות אחרות, שהיו יכולות כן ליצור את התוצאה שהיא רצתה. (ושהיא לא הצליחה להשיג בהודעות שהיא כתבה אלי, בגלל אופן הכתיבה שלה). זאת אומרת, להצליח להעביר מסר בעוד דרכים אחרות - כאלו שהקורא אותן לא יקח אישית/ייפגע/יתגונן.
ניסו לאפשר לצ'רלילה להתנסות/ללמוד על עוד שיטות אחרות, שהיו יכולות כן ליצור את התוצאה שהיא רצתה. (ושהיא לא הצליחה להשיג בהודעות שהיא כתבה אלי, בגלל אופן הכתיבה שלה). זאת אומרת, להצליח להעביר מסר בעוד דרכים אחרות - כאלו שהקורא אותן לא יקח אישית/ייפגע/יתגונן.
ולפי איך שאני הבנתי את ההודעה שלי
נסיתי להסביר כמה דברים: 1.) בגלל המיקוד שלנו ב"איך", בגלל שאנחנו לוקחים אישית מדי את הדברים (וכתוצאה מכך נפגעים ומתגוננים), אנחנו מתעלמים לגמרי מהתוכן אל אף שהוא היה יכול ללמד אותנו משהו 2.) במקרים מסויימים די קשה לקבוע שהרעל הרגשי נוצר בגלל השני או בגלל הפירוש שלנו את השני. 3.) שבעיני ההודעה של טליה לא ניסתה ללמד אלא להצדיק את אופן הפעולה שלה. ולגביך, כמה שאלות * את בטוחה שאת לא מתייחסת להודעות של צירלילה (ואל תביני אותי לא נכון- לפעמים באמת הכי חכם לא להתייחס לאנשים מסוימים) בגלל אופן הכתיבה שלה ולא בגלל מה שהיא כותבת? * האם את מסוגלת/רוצה לקרוא את ההודעה שלה תוך כדי שמירה מקסימלית על ארבע ההסכמות?
נסיתי להסביר כמה דברים: 1.) בגלל המיקוד שלנו ב"איך", בגלל שאנחנו לוקחים אישית מדי את הדברים (וכתוצאה מכך נפגעים ומתגוננים), אנחנו מתעלמים לגמרי מהתוכן אל אף שהוא היה יכול ללמד אותנו משהו 2.) במקרים מסויימים די קשה לקבוע שהרעל הרגשי נוצר בגלל השני או בגלל הפירוש שלנו את השני. 3.) שבעיני ההודעה של טליה לא ניסתה ללמד אלא להצדיק את אופן הפעולה שלה. ולגביך, כמה שאלות * את בטוחה שאת לא מתייחסת להודעות של צירלילה (ואל תביני אותי לא נכון- לפעמים באמת הכי חכם לא להתייחס לאנשים מסוימים) בגלל אופן הכתיבה שלה ולא בגלל מה שהיא כותבת? * האם את מסוגלת/רוצה לקרוא את ההודעה שלה תוך כדי שמירה מקסימלית על ארבע ההסכמות?
ותשובות
*בטוחה שאת לא מתייחסת להודעות של צירלילה (ואל תביני אותי לא נכון- לפעמים באמת הכי חכם לא להתייחס לאנשים מסוימים) בגלל אופן הכתיבה שלה ולא בגלל מה שהיא כותבת? אני קוראת כמעט כל הודעה שנכתבת בפורום. אם אני לא עונה להודעה אז או שאין לי מה להגיב, או שההודעה לא מעניינת אותי, או סיבות אחרות. בכל אופן, אין לי מנהג של לא להתייחס להודעות של צ'רלילה. אכן יוצא שהרבה הודעות שהיא כותבת לא מושכות אותי להגיב, או לא מעניינות אותי לקרוא עד הסוף, אבל זה לא שאני בכוונה לא מתייחסת או משהו כזה. הסיבה העיקרית שלי לאי רצון לקרוא עד הסוף כל מה שהיא כותבת או להגיב אליה, זה התוכן. במקרה של ההודעה שהיא כתבה לי "חוצפה" וכל שאר הדברים אז זה היה במובהק התוכן הכועס והמתקיף, שלא גרם לי להיפתח למידע אלא להיפך. * האם את מסוגלת/רוצה לקרוא את ההודעה שלה תוך כדי שמירה מקסימלית על ארבע ההסכמות? אני יכולה לעשות זאת כמובן, אם ארצה בכך מסיבה כלשהי. אבל רגע, את מדברת על הודעה ספציפית, או בכלל?
*בטוחה שאת לא מתייחסת להודעות של צירלילה (ואל תביני אותי לא נכון- לפעמים באמת הכי חכם לא להתייחס לאנשים מסוימים) בגלל אופן הכתיבה שלה ולא בגלל מה שהיא כותבת? אני קוראת כמעט כל הודעה שנכתבת בפורום. אם אני לא עונה להודעה אז או שאין לי מה להגיב, או שההודעה לא מעניינת אותי, או סיבות אחרות. בכל אופן, אין לי מנהג של לא להתייחס להודעות של צ'רלילה. אכן יוצא שהרבה הודעות שהיא כותבת לא מושכות אותי להגיב, או לא מעניינות אותי לקרוא עד הסוף, אבל זה לא שאני בכוונה לא מתייחסת או משהו כזה. הסיבה העיקרית שלי לאי רצון לקרוא עד הסוף כל מה שהיא כותבת או להגיב אליה, זה התוכן. במקרה של ההודעה שהיא כתבה לי "חוצפה" וכל שאר הדברים אז זה היה במובהק התוכן הכועס והמתקיף, שלא גרם לי להיפתח למידע אלא להיפך. * האם את מסוגלת/רוצה לקרוא את ההודעה שלה תוך כדי שמירה מקסימלית על ארבע ההסכמות? אני יכולה לעשות זאת כמובן, אם ארצה בכך מסיבה כלשהי. אבל רגע, את מדברת על הודעה ספציפית, או בכלל?
הודעה ספציפית אחת
בעקבותיו צמחו מספר הודעות, הקודמות להודעתי הנוכחית. (צודקת,השאלה לא ברורה) הנושא כאן לא צירלילה. וגם לא הבחירה שלך לענות או לא, ובאיזה צורה או מאיזה סיבה להודעות שלה. זה לא מעניין אותי וגם לא ענייני. אבל יש הודעה אחד (שבמקרה היא כתבה אותה) מצחיקה,משעשעת (כל אחד עם התירגומים שלה) המעלות מספר נקודות מעניינות וענייניות. ובעקבותיו תגובות בטון מתגונן או מגן או דידקטתי- בחלקם גם נקודות מעניינות. כל זה גרם לי לחשוב על ייקוש, על תירגומים, על ארבע ההסכמות, על התנאיות חברתיות לצורת תקשורת נאותה וכו'. אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי וזה לא כיף... *למה את צריכה סיבה לעשייה? *למה לא הגבת להודעה שלי("אני מסכימה עם צירלילה") בטון מתגונן, למרות שלא הייתה פחות תוקפנית משלה וגם כללה את המילה "חוצפה"?
בעקבותיו צמחו מספר הודעות, הקודמות להודעתי הנוכחית. (צודקת,השאלה לא ברורה) הנושא כאן לא צירלילה. וגם לא הבחירה שלך לענות או לא, ובאיזה צורה או מאיזה סיבה להודעות שלה. זה לא מעניין אותי וגם לא ענייני. אבל יש הודעה אחד (שבמקרה היא כתבה אותה) מצחיקה,משעשעת (כל אחד עם התירגומים שלה) המעלות מספר נקודות מעניינות וענייניות. ובעקבותיו תגובות בטון מתגונן או מגן או דידקטתי- בחלקם גם נקודות מעניינות. כל זה גרם לי לחשוב על ייקוש, על תירגומים, על ארבע ההסכמות, על התנאיות חברתיות לצורת תקשורת נאותה וכו'. אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי וזה לא כיף... *למה את צריכה סיבה לעשייה? *למה לא הגבת להודעה שלי("אני מסכימה עם צירלילה") בטון מתגונן, למרות שלא הייתה פחות תוקפנית משלה וגם כללה את המילה "חוצפה"?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.