התייחסות + הערה
אני אתחיל דווקא בהערה: מבחינתי אני נמצאת בדיאלוג הזה אתך משום ששאלת לדעתי בנושא. אני רוצה להבהיר שזו כולה דעתי, ושאני לא מנסה לשכנע אותך להתנהג בצורה מסויימת או "למכור לך" את הבחירות שאני עשיתי כאילו זו הדרך הנכונה לחיות. עד כאן ההערה
ועכשיו להתייחסות: כתבת:
לדעתי הם כן קשורים - זו אותה התנהגות של קונג-פו, וחשבתי שזו הזדמנות להצביע לה עליה ממקום שאינו קשור אלי אישית. אולי יש קשר בין שני המקרים, אבל אין קשר בין kung fu לכעס שיש בך. לתפיסתי, אין ביכולתה של kung fu, לגרום לך לכעס, גם אם אילו היא היתה מאד רוצה... הכעס נוגע לך ולא לה. את יכולה להשתמש באירוע חיצוני וליצור באמצעותו כעס / עצב / שמחה או כל רגש אחר, אבל בכל מקרה זו עשייה שלך ולא של האירוע החיצוני. לכן, הכעס לא נראה לי קשור.
מה שניסיתי לומר לא היה "את חרה של בן אדם" ולא "אני פגועה וחשה כעס" אלא יותר מסוג "העבירי את המלח" - זה יצא "העבירי כבר את המלח!!!" כי התבשיל כבר הוקדח קצת. לי נראה ש"את חוצפנית!" דומה יותר ל"את חרא של בנאדם!" מאשר ל"העבירי כבר את המלח!!!". לגבי הקושי בתקשורת שחווית עם kung fu (כתבת:
"לא שלא התבטאתי בזמן אמת... אבל לא הצלחתי לקבל התיחסות.") - - מהי הדרך שבה ניסית לקבל התייחסות? - באיזה אופן ניסית לתקשר את המסר? (האם גם במקרה הזה זה היה מלווה בתוקפנות?) - האם תקשרת את תחושתך שאת לא מצליחה לתקשר?
לדעתי במקרה זה הנושא נוגע לקבוצה כולה - לדינמיקה של הפורום - מה גם שקונג-פו היא מנהלת פורום - ועל כן יש לדון בו בפומבי. כשהמלצתי על דיון אחד-על-אחד, זה היה מתוך מחשבה על תקשורת אפקטיבית. בהחלט ניתן לדון בדברים גם בפורומים קבוצתיים, אבל אז כדאי אולי לנטרל את עניין ה"עליהום" בצורה כלשהי.
לדעתי נכון שרעל הוא מזיק - אבל קצת כעס פתוח איננו בהכרח רעל, לפעמים הוא בריא יותר מדריכה על קליפות ביצים. ביטוי כאב באמצעות הכאבה לאחרים אינו "כעס פתוח" לדעתי - אלא פשוט הכאבה הדדית ותו-לא. הרעיון הוא לא פוליטקלי קורקטנס וגם לא נימוסין, אלא באמת איך לבטא את עצמי מבלי להמשיך את מעגל הרעל והכאב, שהרי להעביר רעל הלוך ושוב לא באמת עוזר לאף אחד. כעס פתוח - אחלה פגיעה מילולית/אחרת - מיותר.
ולא כל מי שמתבטא בלי חשבונות פוליטיקלי-קורקט הוא אוטומטית האשם ברעל המצוי באווירה אם יש רעל באוירה, זה יכול לנבוע גם מרעל שאנשים צוברים ומעבירים בתוך עצמם, ולא בהכרח מכזה שהם פולטים החוצה.
קבוצות מורכבות מיחידים נכון, אבל לעתים קרובות יחידים שוכחים את יחידותם ומתאחדים עם יתר הקבוצה - מה שגורם למכנה המשותף הנמוך להיות השליט. נסי לשים לב פעם להבדל בין לשוחח עם אנשים בקבוצה גדולה, לבין לשוחח עם מישהו אחד / קבוצה קטנה יותר. נסי לחוש איזו תקשורת היא יותר פתוחה ואינטליגנטית.
והיתה ebag שהסכימה עם דברי, שבזכותה זכיתי (כנראה לי) להקשבה מקונג פו. לא נראה לי שזה המצב... כלומר, לא נראה לי ש- ibag גרמה ל- kung fu לשים לב אלייך יותר.
נכון שחלק גדול מהתקשורת מתנהל בסב-טקסטים. אבל זה לא אומר שאין להתייחס כלל לעצם הנאמר מסכימה!
לגבי ההודעה ששמת אליה קישור - גם לי לא היה לי מה להגיד לגביה. היא גם נוסחה בצורה כזו שנתנה הרגשה שזו הערת-מרמור יותר מאשר שאלה אמיתית לגבי איך בוחרים מתי להפוך הודעה למאמר או משהו כזה. יצא לי כבר להתקל בהודעות שלך שהייתי צריכה לקרוא פעמים רבות כדי להבין. אולי שווה לך לשחק קצת עם עניין התקשורת דרך כתיבה: לדמיין אחרת את הקוראים ואיך הם קוראים את דברייך (אולי יש דברים שנראים לך מובנים מאליהם, והם לא כאלה עבור הקוראים, למשל?) / לשחק עם ניסוחים / לפסק בצורה אחרת וכיו"ב ולראות אם המסר עובר בצורה ברורה יותר.