אותיות

SashTheRed

New member
דקה דקה...

אתה בטוח שצורת הפוטנציאל של MIERU זה MIERERU? זה נשמע לי קצת משונה, כי MIERU הוא פועל ICHIDAN, כלומר כמו TABERU, הוא אמור להשתנות ל-MIERARERU ולא MIERERU, כמו שמשתנה פועל GODAN...
 

furrball

New member
לא כתבתי דבר כזה

אני לא חושב שיש טעם בצורת פוטנציאל של MIERU כי זה פועל שמביע פוטנציאל
 

SashTheRed

New member
וואלה. על הקטע הזה לא חשבתי חחח

אני תקוע בהטיות, בלי לחשוב על הגיון מאחוריהן :)
 

GnomeBubble

New member
דרך אגב

הצורה הפוטנציאלית (צורת יכולת) המלאה של פעלי איצ'ידאן היא אמנם Vstem + rareru (כמו mirareru, shinjirareru) - אבל יש גם צורה מקוצרת שהיא Vstem + reru (כמו mireru, shinjireru). דווקא הצורה הראשונה מבין השתיים מבלבלת יותר, כי גם הצורה הסבילה של הפועל ("להיראות") נראת אותו הדבר, למרות שכאן אופן היצירה שלה שונה: כדי להגיע לצורה הסבילה מחליפים את ה-u בסוף צורת המילון של הפועל ב-a ומוסיפים reru, ככה שיוצא: miru -> mira + reru -> mirareru בין שתי הצורות האלה חייבים להבדיל לפי ההקשר.
 

GnomeBubble

New member
אני חושב שדיברת על מקרים

כמו 月が見えない. בעברית היית בדרך כלל אומר "אני לא רואה את הירח" (אם זה בגלל שהוא מוסתר ע"י עננים, או שזה סוף החודש, או שהוא פשוט עוד לא עלה), אבל ביפנית מקובל לומר משהו שמקביל ל"הירח לא נראה (על-ידי)". המשפט נהפך למעין משפט סביל (אבל לא בדיוק - כי יש הבדל קטן בין פועל עומד לפועל סביל ביפנית, ובעברית בדרך-כלל אין הבדל כזה). זה נכון לא רק בצורת השלילה, דרך אגב: אפשר לומר גם 月が見える. ההפיכה הזאת של המשפט קיימת עם שני זוגות של פעלים: חוש הראייה: 見る ו-見える חוש השמיעה: 聞く ו-聞こえる מתי משתמשים בזה? הניואנס כן הוא ההבדל בין תחושה שאתה מתמקד בה או מנסה לחוש אותה בכוונה לבין תחושה שאתה חש בלי כוונה. לדוגמה: "אני שומע (מקשיב ל)מוזיקה" 音楽を聞く "אני שומע את ציוץ הציפורים" 鳥の囀りが聞こえる ההבחנה הזאת די קלה בשמיעה (ההבדל בין "שומע" ל"מקשיב"). בראייה זה קצת יותר מסובך, וזה לא מקביל לזוג העברי "לראות" ו"לצפות". באנגלית קל יותר להסביר, כי משפט מהתבנית Xが見える מתורגם בד"כ ל"can see X", אבל בעברית זה לא תרגום שעובר חלק. הניואנס כאן הוא יותר בסגנון של דבר שנגלה אליך (והיית יכול להסתכל עליו אם אתה רוצה, אבל זה לא אומר בהכרח שהסתכלת עליו). אולי חוסר-ההתאמה הזה קשור להבדל בין החושים: שמיעה הוא חוש סביבתי, כך שאתה שומע כל קול מסביבך (כל עוד הוא מספיק חזק), למרות שרוב האנשים מסוגלים להתמקד רק בקול אחד (להקשיב). בראייה, אתה יכול (עקרונית) לראות את כל מה שמסביבך, אבל אתה רואה רק את מה שאתה מתמקד בו. בראיה המרחבית שלך אתה יכול לחוש תנועה וככל שתתקרב יותר למרכז תוכל לראות גם צורות כלליות וצבעים, אבל זווית הראיה הממוקדת שלך היא רק כ-6 מעלות. בגלל זה כשאנחנו קוראים אנחנו צריכים להזיז כל הזמן את העיניים. היפנים החליטו לטפל בחוש הראייה באותה הדרך שהם טיפלו בחוש השמיעה: 見える מתייחס לדברים שנמצאים מסביבך ואתה מסוגל לראות אותם (לפעמים אפילו אם הם מאחוריך) ו-見る מתייחס לדברים שאתה מתמקד בהם. חוץ מזה, אם אתה רוצה להדגיש שיכולת לראות משהו (ולאו דווקא שהסתכלת עליו, גם אם בהחלט הסתכלת עליו), אתה תשתמש ב-見える.
 

Tenguy

New member
הסבר נהדר../images/Emo70.gif סחתיין על ההשקעה ../images/Emo45.gif

 

love dbsk

New member
אולי תסבירו לאט יותר?

אני לא מצליחה לעקוב אחרי מה שאתם אומרים לא הבנתי כמעט כלום רק את ההתחלה על הסינים ממה שאמרתם אחרי זה לא הבנתי כלום מישו יכול להסביר לי בבקשה?
 

GnomeBubble

New member
טוב, זה נושא קצת מתקדם

תתחילי מהבסיס, אחר כך שתגיעי לעניינים האלה אז תביני אותם
 

Nisenhouse

New member
תודה לכולם

זה מסביר מדוע אומרים: 声は聞こえている ולא: 声を聞こえている ...דבר ששמתי אליו לב רק הערב
 
למעלה