אושר
אני הולכת לשתף אתכם בכמה מחשבות שהיו לי על אושר, ואם יש לכם מה להוסיף/להחסיר/להעיר אתם מוזמנים לכתוב. אז כמו כמעט כל מי שאני מכירה, גם אותי מעסיק האושר הרבה, בעיקר לפי תקופות, והתקופה האחרונה היא כזאת. נראה לי טבעי מאד הרבה על דבר כה, מכיוון שכשאני שואלת את עצמי מה המטרה שלי בחיים, או מה אני שואפת, התשובה על-פי רוב תהיה קשורה באושר, בדרך זו או אחרת, ומכאן - שהאושר, אותו דבר שבהמשך ניסיתי להגדיר לעצמי בקושי רב, הוא כמו מטרה, לפחות בשבילי - או שלא?! ואחרי ההקדמה המפוארת הזו אפשר להתחיל- בזמן האחרון יצא לי לקרוא כמה דברים שגרמו לי להבין שיש לאושר 2 תפיסות: - האחת אומרת - יש להתאמץ על מנת להשיג את האושר, כיוון שאילולא לא היינו צריכים להתאמץ לשם כך, הוא היה מאבד מערכו -ואילו השניה אומרת - האושר הוא דרך בה אתה בוחר. בכל רגע יש לאדם את האפשרות לבחור אם להיות מאושר או לבחור שלא. ע``פ תפיסה אחת האושר הוא מטרה, וע``פ האחרת - אמצעי, אך בשני המקרים , האושר נתפס כבר-השגה אך תלוי כמעט לחלוטין באדם עצמו. אחר-כך הבנתי שאני עוד לא ממש יודעת על מה אני מדברת, וניסיתי להגדיר לעצמי מה זה אושר אושר- הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא שמחת חיים, אהבת החיים ועצמך, שמחה ברמה עמוקה לטווח ארוך. אח``כ ניסיתי להיזכר בכל הפעמים שאני הרגשתי אושר גדול, ונראה לי שמה שאפיין את כולם הוא התחברות של גורמים רבים ומשמעותיים בחיי המצליחים בעת ובעונה אחת. כלומר, כאשר הלך לי טוב בלימודים, אך בתחומים אחרים לא, יכול להיות שזה שיפר מאד את מצב רוחי, אך ידעתי שאני לא מאושרת. כשהלך לי נהדר באהבה, זה אמנם שיפר המון (גם בתחומים אחרים) אבל גם זה לא היה האושר הממוסד הנחסף הזה (אמנם אני חייבת לציין שלאהבה יש משקל חשוב מאד בכל הנושא...
), והדבר תופס גם לתחומים האחרים כמו- משפחה, חברים, אני מניחה שלמבוגרים גם קריירה (לי עוד לא יוצא להיתקל בזה...
). מכל החלק הנ``ל, הסקתי שלאדם אין שליטה על האושר (כלומר, אין שליטה על כך שכל הגורמים המשמעותיים בחייו יצליחו ויסבו לו אושר בעת ובעונה אחת), כשם שאין לו שליטה על בריאותו, אהבה, אסונות ועוד דברים בלתי-תלויים, וכל זה סותר לגמרי את המסקנה הראשונה שנבעה מתשי התפיסות, ואמרה שהאושר תלוי באדם עצמו... כל זה בילבל אותי מאד ופחות או יותר החזיר אותי לנקודת ההתחלה, אז אם יש לכם משהו להוסיף, אשמח מאד לשמוע. ביי, ותהיו מאושרים...
אני הולכת לשתף אתכם בכמה מחשבות שהיו לי על אושר, ואם יש לכם מה להוסיף/להחסיר/להעיר אתם מוזמנים לכתוב. אז כמו כמעט כל מי שאני מכירה, גם אותי מעסיק האושר הרבה, בעיקר לפי תקופות, והתקופה האחרונה היא כזאת. נראה לי טבעי מאד הרבה על דבר כה, מכיוון שכשאני שואלת את עצמי מה המטרה שלי בחיים, או מה אני שואפת, התשובה על-פי רוב תהיה קשורה באושר, בדרך זו או אחרת, ומכאן - שהאושר, אותו דבר שבהמשך ניסיתי להגדיר לעצמי בקושי רב, הוא כמו מטרה, לפחות בשבילי - או שלא?! ואחרי ההקדמה המפוארת הזו אפשר להתחיל- בזמן האחרון יצא לי לקרוא כמה דברים שגרמו לי להבין שיש לאושר 2 תפיסות: - האחת אומרת - יש להתאמץ על מנת להשיג את האושר, כיוון שאילולא לא היינו צריכים להתאמץ לשם כך, הוא היה מאבד מערכו -ואילו השניה אומרת - האושר הוא דרך בה אתה בוחר. בכל רגע יש לאדם את האפשרות לבחור אם להיות מאושר או לבחור שלא. ע``פ תפיסה אחת האושר הוא מטרה, וע``פ האחרת - אמצעי, אך בשני המקרים , האושר נתפס כבר-השגה אך תלוי כמעט לחלוטין באדם עצמו. אחר-כך הבנתי שאני עוד לא ממש יודעת על מה אני מדברת, וניסיתי להגדיר לעצמי מה זה אושר אושר- הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא שמחת חיים, אהבת החיים ועצמך, שמחה ברמה עמוקה לטווח ארוך. אח``כ ניסיתי להיזכר בכל הפעמים שאני הרגשתי אושר גדול, ונראה לי שמה שאפיין את כולם הוא התחברות של גורמים רבים ומשמעותיים בחיי המצליחים בעת ובעונה אחת. כלומר, כאשר הלך לי טוב בלימודים, אך בתחומים אחרים לא, יכול להיות שזה שיפר מאד את מצב רוחי, אך ידעתי שאני לא מאושרת. כשהלך לי נהדר באהבה, זה אמנם שיפר המון (גם בתחומים אחרים) אבל גם זה לא היה האושר הממוסד הנחסף הזה (אמנם אני חייבת לציין שלאהבה יש משקל חשוב מאד בכל הנושא...