נזכרתי כרגע במידע מעניין מדו"ח החוקר שהעלתהייתי אומר שיש לנו כאן כמה שאלות טובות לפגישה
הבאה עם סמנכ"ל תשתיות, הלא כן?
לפורום, צירפתי תמונה> האם למעשה התכנון הוא שהרכבת תנסע שם על 120 קמ"ש? או שזו סתם הנחה?
נזכרתי כרגע במידע מעניין מדו"ח החוקר שהעלתהייתי אומר שיש לנו כאן כמה שאלות טובות לפגישה
הבאה עם סמנכ"ל תשתיות, הלא כן?
איני יכול להשיב לך על כך.נזכרתי כרגע במידע מעניין מדו"ח החוקר שהעלת
לפורום, צירפתי תמונה> האם למעשה התכנון הוא שהרכבת תנסע שם על 120 קמ"ש? או שזו סתם הנחה?
דברי=דבריואיני יכול להשיב לך על כך.
האינטואיציה שלי (ולא תמיד היא שווה הרבה) אכן מניחה שמהירות הנסיעה בקטע האמור לא תעלה על 120 קמ"ש. אני יכול רק לשוב ולציין את דברי של איש הרכבת שציין בפניי שמשך הנסיעה בקו יעמוד על כ-35 -40 דקות עקב הגבלת מהירות בגשרים ובמנהרות.
אני ממש מקווה שהאינטואיציה טועה..איני יכול להשיב לך על כך.
האינטואיציה שלי (ולא תמיד היא שווה הרבה) אכן מניחה שמהירות הנסיעה בקטע האמור לא תעלה על 120 קמ"ש. אני יכול רק לשוב ולציין את דברי של איש הרכבת שציין בפניי שמשך הנסיעה בקו יעמוד על כ-35 -40 דקות עקב הגבלת מהירות בגשרים ובמנהרות.
תודה על המידעיש עניין של התנגדות האוויר והבדלי לחצים
אני לא מכיר בדיוק את כל הפיזיקה מאחורי זה, אבל בעקרון כשגוף נכנס במהירות לתוך חלל מסויים, הוא גורם לשינויי לחץ מהירים שעלולים להוות בעיה בטיחותית... הפרמטרים העיקריים שקובעים פה הם שטח החתך, אורך המנהרה, ואותו דבר לגבי הגוף שנכנס.. דוגמאות ממנהרות קיימות.. מנהרת גוטהרד שטח חתך של 38 מ"ר הגבלת מהירות של 125 קמ"ש מנהרת Hauenstein שטח חתך של 48 מ"ר הגבלת מהירות של 140 קמ"ש מנהרת Heitersberg שטח חתך של 58 מ"ר הגבלת מהירות של 170 קמ"ש מנהרות של פרוייקט BAHN2000 שטח חתך של 70 מ"ר הגבלת מהירות של 200 קמ"ש מנהרות בגרמניה של מסילות מהירות, שטח חתך של 92 מ"ר הגבלת מהירות של 300 קמ"ש
הוא גם מרכיב בעניין הזה..תודה על המידע
חשבתי שזה העניין, אבל מצד שני חשבתי גם שפרופיל הרכבות שנוסעות במנהרה צריך להיות מרכיב חשוב באותה המשוואה. הרי ההתנגדות היא בין היתר פונקציה של חיכוך בין האוויר לבין גוף הרכבת. רכבת אווירודינמית תסבול פחות מהחיכוך הזה ותגרום לפחות דחיסה מאולצת של אוויר.
במרחק מתחילת הרכבת*הוא גם מרכיב בעניין הזה..
למעשה כשרשמתי שטח החתך התכוונתי גם לפרופיל.. צירפתי דוגמא להשוואה בין ICE3 הגרמנית וTALGO TAV הספרדית.. הגרף השמאלי מתאר את שטח החתך בתלות במרחק מנקודת הרכבת, והגרף הימני מראה את שינוי הלחץ בזמן נסיעה על ציר הZ (המיקום של ציר Z מוסבר באיור משמאל) בשורה התחתונה הTALGO יוצרת פחות הבדלי לחץ.. אגב, הפרמטרים העיקריים שמשפיעים על ההגבלת המהירות במנהרה שידועים לי הם היחס בין שטח החתך של הרכבת לשטח החתך של המנהרה, הגיאומטריה של המנהרה(אליפסה, ריבוע וכו' ) אורך המנהרה, עיקולים, אורך הרכבת והפרופיל שלה, החומר שממנו בנויה דופן המנהרה והמסילות עצמן כמובן.
תודה על המידע המענייןהוא גם מרכיב בעניין הזה..
למעשה כשרשמתי שטח החתך התכוונתי גם לפרופיל.. צירפתי דוגמא להשוואה בין ICE3 הגרמנית וTALGO TAV הספרדית.. הגרף השמאלי מתאר את שטח החתך בתלות במרחק מנקודת הרכבת, והגרף הימני מראה את שינוי הלחץ בזמן נסיעה על ציר הZ (המיקום של ציר Z מוסבר באיור משמאל) בשורה התחתונה הTALGO יוצרת פחות הבדלי לחץ.. אגב, הפרמטרים העיקריים שמשפיעים על ההגבלת המהירות במנהרה שידועים לי הם היחס בין שטח החתך של הרכבת לשטח החתך של המנהרה, הגיאומטריה של המנהרה(אליפסה, ריבוע וכו' ) אורך המנהרה, עיקולים, אורך הרכבת והפרופיל שלה, החומר שממנו בנויה דופן המנהרה והמסילות עצמן כמובן.
המינוּח קו מהיר לירושלים (A1)אפילו המהירות הממוצעת בקו החוף
של הרכבות הישירות בין חיפה לת"א, היא גבוהה יותר. לא צריכה להיות שום בעיה whatsoever להגיע למהירות מסחרית של 120 קמ"ש בקו הירושילמי. אגב, אם המהירות המקס' לא תגיע ל-200 קמ"ש - אין לקרוא לקו זה "קו מהיר" (וגם אז הוא יהיה "מהיר" בקושי, לפי הסטנדרט העולמי).
המינוּח קו מהיר לירושלים (A1)
ובהדגשה על המילה מהיר היא ליצור בידול או הבדלה והבחנה ברורה בין הקו הנוכחי שהוא איטי להחריד (מהירות ממוצעת של כ-50 קמ"ש בין ב"ש לי-ם). בקו A1 אם רוב הזמן, נניח שנדגום 200 דגימות של המהירות אחת לכמה שניות, אזי אם במעל ל-130 דגימות המהירות תהיה בין 110 קמ"ש ל-140 קמ"ש הרי שזה עדיין יהיה מעולה. וזה כן קו מהיר יחסית לקו השורק. לא יחסית לשינקנסן או ל-TGV.
"הבעיה הוא" = הבעיה היאמקובל עליי. הבעיה הוא שקוראים לזה
"קו רכבת מהירה" ואז מתקבלת משמעות אחרת לגמרי, ובמובן זה המינוח מטעה. לא מדובר על "רכבת מהירה" אלא כפי שאמרת, קו מהיר יותר לי-ם מתוך השניים הקיימים. לכן "הקו המהיר לי-ם" הוא מינוח שמקובל עליי, אבל "קו הרכבת המהירה לי-ם" לא מקובל ואינו נכון בשום אופן.
בקשר לזמן נסיעה.56 ק"מ..28 דקות..מה הבעיה פה?
אורי נסעת בקו 480 בשעות הצהרים.בקשר לזמן נסיעה.
מסכים גם במה, שכתבתם בהמשך על זמן נסיעה, שאמור להיות אף קצר, לו המהירות הייתה 200 קמ"ש. על כל פנים, בשבוע שעבר נסעתי בצהרים בקו 480 ממסוף 2000 לתחנה המרכזית בתל אביב. להזכיר המהירות ההכי גבוהה הייתה אולי 105 קמ"ש וכנראה אף פחות (זה היה OC500, אם זה ממש משנה וכנראה הם מוגבלים ל-100 קמ"ש). זוהי כאמור המהירות המקסימאלית. בעליות לירושלים בכביש 1 קשה לי, להאמין שאוטובוס כיום עובר את הששים קמ"ש (למעט מיוחדים, כאלה עם מנועי ארבע מאות כ"ס ומעלה). הייתה גם עצירה במחלף הראל ולאחר מכן מגיעים לגינות סחרוב. משם והלאה זוהי תנועה עירונית. עם כל זה הגענו, כאמור תוך חמשים דקות. כך שעם כל העיכובים לא מובן מדוע רכבת, כולל עצירה בנתב"ג תעשה זמן נסיעה ארוך מ-35 דקות מתל אביב מרכז עד ירושלים. דרך אגב, האם ה-28 דקות הם מתחנת ההגנה או תחנה אחרת?
מובן לי, מייקל שנסעתי בשעות פנויות. אבלאורי נסעת בקו 480 בשעות הצהרים.
בשעות השיא זמן הנסיעה עשוי לעמוד על שעה ורבע ואף יותר כולל ''פקקת גינות סחרוב''. 30 דקות (להלן:''28'') נסיעה שיווקית ברכבת בין ההגנה לבניני האומה לאחר פינוי כל הרכבות הסדירות בדרך שעלולות להפריע לנסיעה המיוחדת. והרי שפכנו בעבר לא מעט דיו על הנושא כאן ממש בפורום.
נסכם אורי:שנינו רוצים רכבת מהירה לירושלים.מובן לי, מייקל שנסעתי בשעות פנויות. אבל
הכוונה היא, שמהירות מכונית (וכמובן אוטובוס) נמוכה מאשר של רכבת. ועדיין האוטבוס ביצע זאת תוך 50 דקות ואני מניח, שבשעות פנויות יותר, ניתן להגיע אפילו לכיוון ה-45 דקות. כך, שבמקרה זה זמן הנסיעה של הרכבת, בשעות פנויות לא עומד לטובתה. על אחת כמה וכמה, שמדובר בקו, שהושקע בו הון. מן הבחינה הזו, יהיה נמוך באופן משמעותי להקצות נתיבים לאוטובוס, שבשעות עומס גם ייסע כחמשים דקות. ולא, שלא יובן לא נכון ממני - אני תומך בקו רכבת מהיר לירושלים. למעשה לדעתי מתבקש, שיהיו מספר קווי רכבת לבירת ישראל. אבל בתקציב כה גבוה מצופה, זמן נסיעה בהתאם לתקציב. אם זה באמצעות חשמול ברשת הרכבות ולא רק A1 או אמצעים אחרים, הרי שלא אמורה להיות סיבה, שהקו לא יפעל בסטנדרטים גבוהים.
אני לא מבין את הקשיים ה"עצומים"..נסכם אורי:שנינו רוצים רכבת מהירה לירושלים.
שנינו רוצים לקבל תמורה אמיתית בגין המליונים שיושקעו בקו המהיר. האם אתה מבין את הקשיים העצומים הכרוכים בניהול תנועת הרכבות גם באמצעות ''משואה'' בקטע מודיעין-נתב''ג עם 6 רכבות לשעה לכל כוון,8 רכבות בקטע נתב''ג גנות, ולפחות 13 רכבות בשעה לכל כוון בקטע גנות ת''א ההגנה, ללא הפרעות בתנועה לרכבות שמתנקזות בת''א ההגנה מהמסילה מכוון ראשון מערב, קו ב''ש/אשקלון שדרות נתיבות אופקים ב''ש לפחות עוד 5 רכבות לכל כוון. ולא אמרנו מילה וחצי מילה על קו ''לופ'' רעננה כ''ס-ת''א. ו''שכחנו'' את רכבות המשא בלילות (אלו שלא מנותבות לקו המזרחי דרך רינתיה), ציוד הנדסי, ציוד מדידה, מערכים ריקים שגם הם מופנים לאיילון.
כשכל המסילות מבאר שבע עד נהריהאני לא מבין את הקשיים ה"עצומים"..
למה בישראל 6\8\13\18 רכבות בשעה הן קושי עצום ובאירופה דבר שבשגרה?
ואז, אולי, אולי...כשכל המסילות מבאר שבע עד נהריה
כולל שלוחות פעילות למשל בית שמש לוד/הראשונים/רחובות/יבנה/פלשת תהיינה כפולות ולא פחות מ 4 מסילות בין נתב''ג לנתניה, תתאפשר גמישות תפעולית במקרה של תקלה תוך עקיפת רכבות תקולות בנקודות מפגש רבות, ובקיצור כשכל הרשת הראשית תהיה מחושמלת וסימטרית נהיה כמו ''אירופה''. ולא פחות חשוב, העתודה התפעולית של קרונות וקטרים תעלה על 15% כמו ''שם'' בכדי למלא את החסר בשעת דחק, ולאפשר טיפול מונע יסודי במוסכים ובסדנאות ,דבר שיצמצם את התקלות שגורמות בסופו של דבר לאיחורי רכבת.. כשבמדינת ישראל יסיעו חיילים ברכבות מיוחדות נוספות כדי לעמוד בביקוש ה''אזרחי'' הגואה , דבר שיצמצם את ההמתנה הארוכה בתחנות, אז נהיה כמו ''שם''.
ר''י הכינה הודעה מוקלטת בעינין שמושמעתואז, אולי, אולי...
אנשים יתחילו לעלות לרכבת רק אחרי שכולם ירדו...
זה חרטא.ר''י הכינה הודעה מוקלטת בעינין שמושמעת
בתחנת ת''א סבידור מרכז , ואולי גם בתחנות נוספות. יש סימנים שמראים שההשפעה על הנוסעים חיובית, ובתנאי שמושמעת ממש לפני פתיחת הדלתות בקרונות לירידה ועליה .
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.