../images/Emo173.gif יואב, תודה רבה לך, ונכון
שההתכוננות שלא לסחוב השלכות והעברות הוא דבר לא פשוט, אבל זה רק בהתחלה. ככל שאנחנו מתעמקים יותר באני האמיתי שלנו, ככל שאנחנו הולכים איתו, זה עובד גם כלפיי חוץ; אנחנו יכולים להתעמק יותר גם באני האמיתי של האחר, ולא לעשות עליו השלכות והעברות של הכרויות או אפילו טראומות קודמות. אנחנו יכולים לראות את השני יותר לעומק, ולא רק ממקום חיצוני ושטחי. נכון, יואב, שאת ההשלכות אנחנו עושים גם ממקום לא מודע. וככל שאנחנו נעשים מודעים יותר לעצמנו, מחוברים יותר לרגשות שלנו ונותנים להם מקום ותוקף, אנחנו גם מודעים יותר לבחירה שלא לעשות השלכות והעברות, ולהיות ממוקדים ועניניים. ונכון שיש השלכות שהן בסדר. אלא שאולי אז, הן לאו דווקא השלכות, אולי הן עשויות להיות גם סתם "צרכים". מה שהכי מחבר בין אנשים, לדעתי, זה העניין שיש להם שריטות דומות. גם אם הם מגלים אותן רק מאוחר יותר. אנשים שיש להם שריטות שונות, לא מתחברים. ואותו דבר לגבי איכויות. זה היה מעניין שאתה רואה בגבר, בציור הברור שלו, את הרוך. ואני ראיתי בו חייכנות וזחיחות דעת. רגע, הולכת לראות אותו שוב... אנא ערף... אולי... ועכשיו אני אפילו לא רואה בו חייכנות. מה שיותר בטוח, זה, שאני צריכה לשמוע אותו מדבר... אני מאמינה שכשהגבר מביע רכות, אם הוא משליך את הרכות שלו על האשה, הרי שזה משום שהוא מביא לכאן את האני האמיתי שלו. ולגבי זה שאנחנו מייעצים - לא יודעת לגבי השלכה. זו יכולה להיות גם סתם הדרכה טובה; הקורא רואה את הנקודה העיוורת שהשואל לא רואה אותה.