אורח שבא להתנחל

[sss150]

איי (קריאת כאב)

אתחיל ואומר שדי מקובל עלי מה שכתבת, גם אני חושב ששורש הבעיה במערכת הזוגיות שלנו נעוץ בי. אולי הייתי משתמש בשפה קצת פחות אגרסיבית, אבל הבסיס מקובל. רק הבהרה אחת קטנה, לאחר שאישתי ביצעה בדיקות בקשר לעייפות ולשעות השינה המוגזמות שלה לדעתי, התברר שהיא סובלת מחוסר ויטמין B12 ולא מדובר במחסור קטן (227 מיקרוגרם למיליליטר דם) ןגם ברזל. עכשיו היא התחילה לטפל בזה. מצטער בשבילך שמערכת הנישואין שלך לא צלחה, כרגע אני מנסה למצוא שביב תקווה ששלי עוד יכולה להנצל (יצא פטתי משהו).

 

[קארניו]

אתה באמת פתטי

אבל לא מהסיבה שציינת . אולי חשבת לקבל כאן צידוק או חיזוק או אפילו צל"ש על כך שאתה מודע לאשמה שיש לך בהרס הנישואים . אבל כל עוד אתה יושב על התחת , ממשיך עם המניפולציות ולא מזיז את עצמך לעשות שינוי אמיתי אז כל ההצגה הזו כבר מזמן מיותרת והפסיקה לשכנע .

 

[פמיניסטי]

לא

יצאתי לפגוע בך או להכפיש אותך. ניסיתי לשקף לך את עצמך - בשפה חופשית .. ולמרבה הצער - גם זיהיתי בהתנהגותך רסיסים ממני אי אז לפני שנים. ועוד יותר אחרי שקראתי עוד תגובות שלך אחרי שכתבתי כך שאני יודע משהו מהדברים ממקור ראשון. מעריך בהחלט את רצונך להציל את מערכת הנישואין שלך. חושב - שראוי לך, להתמקד במה אתה יכול לעשות בשביל זה (ופחות או בכלל לא במה שהיא צריכה לעשות) ומי יודע - אולי, תמצא שם שביב של רצון ותקווה גם אצלה, שתיקח אתכם למעורבות חיצונית שתנסה לסייע להבעיר אש מהשביב הזה בהצלחה

 

[chenby]

הבעיה היא

ואני מסכימה הרבה עם מה שכתב הפמיניסט, זה שאתה כל הזמן מנסה לשנות את אשתך... אתה אומר על עצמך חרא לא קטן ובזה אתה פוטר את עצמך מלעשות שינוי. אתה שולח אותה לטיפול, אתה מחליט בשבילה אם מתגרשים, או אם לא מתגרשים בסוף, והיא כמו עלה נידף ברוח מגיבה לגחמות שלך כל הזמן. לך אתה לטיפול. בשנייה ששאלת את אשתך לדעתה - קיבלה בוקס. פתאום יש לה דעה, פתאום היא לא רק מגיבה אלא אומרת בעצמה מה היא חושבת.. והאמת, כשכל הזמן רוצים לשנות בן אדם, תיגמר לו הסבלנות. אתה עושה כל מה שאתה יכול - האם לשמח את אשתך אתה יודע? לעשות לה טוב? לרומם אותה, להפתיע אותה, לייקר אותה? אתה יודע? או רק לציין את החסרונות אתה יודע? אני לא הייתי ממליצה להתגרש כי אני לא יכולה להמליץ על דבר כזה לאף אחד (בטח אם אין אלימות כמובן) זה לא שלי, זה לא האחריות שלי. זה בידיים שלכם. במקום לקחת את מה שהיא אמרה כתורה מסיני, זה מה שהיא הרגישה באותו רגע ששאלת אותה. וכששואלים שאלות טפשיות, צפה לקבל תשובות מכאיבות כאלה. אין מה לעשות. במקום זה אתה יכול לשאול - איך אני כן יכול להציל, איך אני כן יכול לשפר, איך אני כן יכול להראות לאשתי שגם שווה להילחם עליה, וגם שווה להילחם על מערכת היחסים הזו. לפחות בשביל שאם כן ייצא ותתגרשו- תדע שעשית כל מה שיכולת - שזה לא לשנות אותה או לגרום לה לפעול - אלא לפעול בעצמך. כבר כתבתי את זה השבוע - אישה מאוד יקרה אומרת התפקיד שלנו - זה אהבה ללא תנאים. התפקיד של כל השאר- זה ללחוץ לנו על הכפתורים. עכשיו לך תתמודד.. בהצלחה.

 

[sss150]

אל תזלזלו באישתי

אישתי לא פריירית, אני לא מנווט אותה לעשות שום דבר. אישתי היא מסוג האנשים שבויכוח חייבת לומר את המילה האחרונה, גם אני ד"א וזאת בעיה. הבעיה הכי גדולה שלי עם אישתי זה שהיא מצפה שאעשה דברים שהיא מעוניינת בהם מבלי לרמוז לי אפילו ומתוך ידיעה שלי זה לא בה בצורה טבעית. לדעתי, עברתי שינויים גדולים מאז אותה פעם ראשונה שהבנתי שיש פה סכנה שניפרד, בעצם מאז שהתחלתי לשמוע מה מפריע לה ומה היא רוצה. כמובן שלא הפכתי להיות אדם התואם את המודל האידיאלי שלה, אך התקרבתי לשם (מעט או הרבה, אפשר להתווכח). אבל בכל פעם שמגיעים לפיצוץ, נדמה לי שאת אישתי לא מעניין השיפור, אלא אך ורק מה עדיין לא בסדר. לדוגמא, פה מולי נמצאת רשימת יתרונות/חסרונות לגירושין שעשתה בשנת 2005 (אני מאמין שבתקופה שקדמה להגעתנו לרבנות), כמובן שלא אפרסם את הרשימה ללא הסכמתה. אבל כשאני עובר על הרשימה לפחות מחצית מה"יתרונות" (שהם למעשה תלונות לגבי ההתנהלות שלי) לא רלוונטיים כבר והחצי השני הם ענייני רגשות שלה, שגם בהם לדעתי היה שיפור משמעותי.כמובן שעם השנים התווספו "יתרונות" נוספים, אבל אני משתדל בכל פעם שאני שומע משהו להבין ולהפנים (לא תמיד אני מסכים עם כל דבר). ד"א, הדבר שהכי מדכא אותי שבכל הרשימה הנ"ל המילה אהבה או משהו דומה לא מופיע.

 

[מפלצת או ילדה]

כמעט בכל קשר

יש מי שתופס בשלב זה או אחר את תפקיד הכוסית, זו עם הסרטים. כשזו בלונדינית תכולת עיניים וגוף מדוגם וציצי מרגש אז עוד יש איזה תירוץ של פיצוי, אבל כשזה זכר עם שיערות בבית שחי, נוהם ומשתלח, ושאר תפנוקים שמנית שם על עצמך ביעני פוסט 'הכאה על חטא', זה די איכס מרוכז,די עצוב ולעיתים גם פתטי. החלק הזה הוא לגמרי מחוץ למודעות שלך, גם אחרי שפתאום גילית <כשבפעם המיליון באת להעלות את ההצגה הכושלת 'יחסינו לאן', לאחר רביצה הגונה בחוסר מעש ושממון בבית> שאזל לך הקהל. מכאן נשמע שיש לך בסך הכל אחלה אישה בבית, מפוקסת, עצמאית, לא מוותרת על עצמה ועל מה שטוב לה למרות הסרטים שלך, יציבה, מתפקדת ומפרגנת <אם אתה מרשה לעצמך 'להתפטר וללכת לחפש את עצמך' על חשבונה>. זה אתה שלא מוצא את עצמך, לא אחרי הולדת הילדות, לא במישור המקצועי, וגם לא במישור הזוגי. ילד מגודל שרוקע ברגליים תשומי תשומי תשומי, ובועט בכל פעם שבאה הקריזה בדלי החלב. מה אני אגיד לך, תכשיט כמוך הוא ללא ספק תפוח אדמה לוהט בשוק פנויים פנויות, ואתה כנראה מבין את זה. עכשיו רק נשאר שתלמד להעסיק את עצמך, להגיד יפה תודה על כל מה שהיא נותנת, ולהתפלל עליה כל יום, שלא ייגמר לעולם. אולי, אחרי תקופה, היא עוד תחשוב שאתה לא כזה בלתי נסבל ואפשר עוד להחזיק אותך במלאי. ומאחר שסיכוי שתצליח לבד הוא לא גבוה, טיפול אישי לא יזיק <כדי שתלמד להפריד מה שלה, ומה לגמרי שלך, ובאחריותך! ולטיפולך האישי עם עצמך. כרגע יש לי הרושם שאתה ממש לא יודע להפריד, וזורק עליה לא מעט חרא שלך במקום להתמודד איתו לבד>. בניגוד למריוס אני דווקא חושבת שיש סיכוי לא רע שזה יצליח לך, כי אתה נהנית מתשומת הלב ומהפוקוס שניתן לך בטיפול הזוגי, וזה רק מראה עד כמה אתה צמא לבמה טיפולית שאותה אתה תובע מאישתך <שאין זה תפקידה!> וכמה פערים עוד יש לך להשלים עם עצמך.

 

[sss150]

וואהו

חתיכת השתלכות. צר לי נפץ לך את התאוריה שבנית, לאישתי אין וגם לא יכולה להיות שום תלונה לגבי יכולת הפירנוס שלי. תמיד הייתי מפרנס טוב כשכיר ותוכניתי הייתה להפוך לעצמאי. ברביצה אני לא טוב, וניצלתי את הזמן שלי בבית לעשות דברים שדחיתי במשך הזמן. כמו התקנת סוכך לפרגולה והיה מתוכנן שאצבע את הבית אבל כרגע באמת שאין לי חשק. לגבי מטלות הבית, לא אתיימר ואומר שחצי חצי, אבל זה קרוב לשם (אני לא מוכן לעשות כביסה, יותר מידי בגדי בנות עדינים) ולא לשכוח שיש עוזרת פעם בשבוע. ועכשיו לעניין הפיקנטי, אני לא דואג בכלל למצבי בשוק הפנויים פנויות זה יהיה החלק הפשוט ביותר במקרה ו.... לגבי הבמה הטיפולית, דווקא בשנים האחרונות סירבתי לעלות והעדפתי לנהל שיחות על כוס קפה, עם או בלי שכנה בוררת. כמובן שאני לא תלית שכולה תכלת אבל מפה ועד מה שכתבת, רחוק רחוק מאוד.

 

[מפלצת או ילדה]

תראה איזה קטע

אני בכלל לא דיברתי על כישורי המפרנס שלך. דיברתי על כך שקצת נשארת בבית בלי חברה להעביר איתה את היום וחזרת להעמיס עליה ולחפור 'על יחסים'. לו אני אתה - כן הייתי דואגת למצבי בשוק הפנויים פנויות. כשאתה לא יודע להיות חבר, כשאתה לא יודע להיות אוהב, כשאתה רואה בבן אדם מולך כלי לסיפוק הצרכים שלך ותו לא, שום יד חלקית במשק בית לא תחפה ולא תפצה על זה בחוץ. יחסים מתגמלים, כאלה שגורמים לך ולה סיפוק ואושר דורשים קודם כל נתינה רגשית, ובחלק הזה יש לך מאג'ור פרובלם. אמנם לגברת הזו עשית כמה עוגנים שעוד מקבעים אותה בלבטים לידך באותה המיטה, אבל לגברות אחרות לא יעמדו האילוצים כגון שלושה ילדים ובית עם פרגולה כדי לקום ולעזוב פרח כמוך. כך שהמקסימום שהייתי בונה במצבך זה קצת תשומי זמני פה ושם וזיונים ספורדיים בלי הבטחה למחר

.

 

[מדען טילים סובייטי]

שרירי וחטוב זה אני

אבל אין לי מושג על מה אתה מדבר

. ובאשר לכם, נתחיל מזה שהזיכרון שלך טוב מדי לטעמי - מאיפה אתה זוכר מה היה לכם עם הילדה הראשונה או השניה ויותר חשוב - את מי זה בעצם מעניין? אתה מתחשבן איתה על כל הבלגן ביניכם במשך השנים, מספיק גיבור בשביל למרר לה את החיים, לא מספיק גיבור בשביל לקום וללכת, מה יהיה איתך? ואתה יודע מה - מתערב איתך שהנוהג הזה של לשכב על הגב בלילה במיטה ולספר לעצמך שוב ושוב את אותם סיפורים עצובים מעסיק אותך גם בעניינים שאינם קשורים לזוגיות שלך - לך לטיפול.