אורחת לרגע
טוב, החלפתי לעצמי ניק ועכשיו אני יכולה טיפה לשחרר את המועקה הזאת שיש לי בלב כבר כל כך הרבה זמן. אני נשואה כבר כמה שנים, לא באושר גדול. אהבה גדולה אף פעם לא הייתה שם אם לומר את האמת. חשבתי שאני מאוהבת, אבל גם אז ידעתי אהבות חזקות יותר. והתחתנו, ונולדו ילדים, ואני כבויה לגמרי. כל הזמן ריבים, כל הזמן מתיחות, מעט מאד רגעים של אושר. אני מדמיינת לעצמי חיים אחרים לגמרי, משתוקקת למישהו אחר, להרגיש מאוהבת, להימשך פשוט אין לי את זה כלפיו, ובכל זאת, אני לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה ולהיפרד כי כואב לי על הילדים. הם עוד קטנים וזקוקים לו וזה ישבור להם את הלב. לא מאמינה שטיפול זוגי יעזור כי יש כל כך הרבה משקעים, לפחות מהצד שלי. הוא בחיים לא ייזום פרידה. גם הוא לא הכי מאושר אבל נראה לי שזה בגלל שבפנים הוא מבין שאני כבר לא שלו. אני לא אבגוד, כי אני לא מסוגלת. אם אני אי פעם אבגוד זה יהיה רק בגלל שהתאהבתי ואז באמת לא יהיה שום טעם להישאר. אני נקרעת בין הרצון שלי לאהוב באמת ובין הרצון לשמור על שלמות הבית והמשפחה. מה עושים???? אני יודעת שאם אשאר אני אצטער על זה בעוד עשר שנים וארגיש שסתם ביזבזתי את הזמן. מצד שני אני לא ב 100% רוצה להיפרד, כי אם זה ממש היה בוער בי, כנראה שהייתי עושה את זה, לא?
טוב, החלפתי לעצמי ניק ועכשיו אני יכולה טיפה לשחרר את המועקה הזאת שיש לי בלב כבר כל כך הרבה זמן. אני נשואה כבר כמה שנים, לא באושר גדול. אהבה גדולה אף פעם לא הייתה שם אם לומר את האמת. חשבתי שאני מאוהבת, אבל גם אז ידעתי אהבות חזקות יותר. והתחתנו, ונולדו ילדים, ואני כבויה לגמרי. כל הזמן ריבים, כל הזמן מתיחות, מעט מאד רגעים של אושר. אני מדמיינת לעצמי חיים אחרים לגמרי, משתוקקת למישהו אחר, להרגיש מאוהבת, להימשך פשוט אין לי את זה כלפיו, ובכל זאת, אני לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה ולהיפרד כי כואב לי על הילדים. הם עוד קטנים וזקוקים לו וזה ישבור להם את הלב. לא מאמינה שטיפול זוגי יעזור כי יש כל כך הרבה משקעים, לפחות מהצד שלי. הוא בחיים לא ייזום פרידה. גם הוא לא הכי מאושר אבל נראה לי שזה בגלל שבפנים הוא מבין שאני כבר לא שלו. אני לא אבגוד, כי אני לא מסוגלת. אם אני אי פעם אבגוד זה יהיה רק בגלל שהתאהבתי ואז באמת לא יהיה שום טעם להישאר. אני נקרעת בין הרצון שלי לאהוב באמת ובין הרצון לשמור על שלמות הבית והמשפחה. מה עושים???? אני יודעת שאם אשאר אני אצטער על זה בעוד עשר שנים וארגיש שסתם ביזבזתי את הזמן. מצד שני אני לא ב 100% רוצה להיפרד, כי אם זה ממש היה בוער בי, כנראה שהייתי עושה את זה, לא?