אוקי, אז....
א. כאמור, יהיה לי טיול שנתי בקורב, ואני צריך להכין לעצמי את האוכל. אז אני עכשיו צריך לחשוב על תפריט שגם יהיו בו כל הדברים שאני צריך וגם יכולים להשמר בלי לההרס. ב. יש לי שאלה, כמה מכם מיחסים לבני אדם ולחיו אותה מידה של מוסר, כלומר לכמה מכם אכפת מבני אדם ומחיות באותה מידה? למה?
א. כאמור, יהיה לי טיול שנתי בקורב, ואני צריך להכין לעצמי את האוכל. אז אני עכשיו צריך לחשוב על תפריט שגם יהיו בו כל הדברים שאני צריך וגם יכולים להשמר בלי לההרס. ב. יש לי שאלה, כמה מכם מיחסים לבני אדם ולחיו אותה מידה של מוסר, כלומר לכמה מכם אכפת מבני אדם ומחיות באותה מידה? למה?
במקום ממרח! קח איתך חבילה ופיתה קפואה, וכשתפשיר שים בפנים. לא הכי בריא, אבל פעם בשנה לא נורא.. (למרות שזה נשמע ממכר - בגלל זה אני לא מנסה את זה). ולגבי ב' - לא נראה לי שזה קטע מוסרי. זה פשוט עניין יחסי : מהחתול שלי אכפת לי יותר מכל אדם זר, בדיוק כמו שאחי חשוב לי יותר מכל חתול זר. היה לי פעם חלום מוזר כזה - הרגתי חתול שתקף את אחי. זה היה מפחיד אבל אח"כ הבנתי שזה היה הדבר הנכון לעשות. באופן מפתיע באותו זמן היה לי עוד חלום, שהרגתי בו מישהו שאיים על החתול שלי. אני חושבת שזה רק מוכיח את זה שנעשה אפילו משהו לא מוסרי בשביל הקרובים לנו. (או שהבעיות הנפשיות שלי גדולות משחשבתי..) לסיכום : זה נשמע אפילו אנטי-מוסרי, ממש אנוכי - מי שקרוב אלי, ויש לי כלפיו רגשות יותר אכפת לי ממנו. מן הסתם.