אופר בקנדה

[shoshiam]

אופר בקנדה

היי לכולם, אנחנו אמורים לעבור למונטריאול בחודש הקרוב, אני אהיה בחודש שמיני+ ילדה בת שנה וארבעה חודשים, חשבנו על אופר לכמה חודשים ,למישהו יש רעיון איך מגלגלים כזה דבר , האם זה מקובל שם ,כמה זה אמור לעלות..??.

 

[פרופסור מקס]

אופר זה לא רעיון טוב

 

[d u c k y]

אני בארה"ב

אני לא יודעת אם זה אותו דבר, אבל כאן זה מאד מקובל... כולם לוקחים אופר...

 

[פרופסור מקס]

יש ויש, אבל באופן כללי...

קודם כל לא כולם לוקחים אופר. אני למשל לקחתי מטפלת (לילדה, לא לעצמי...). הבעיה עם אופר היא שבד"כ מדובר בבחורות צעירות, הרבה פעמים ישר אחרי תיכון, לא מקצועיות, בד"כ חסרות נסיון, שבשבילם זו דרך לגור בחו"ל על חשבון מישהו אחר. ברור שיכולה להיות אופר מעולה שבראש מעיינה הילד שהיא מטפלת בו אבל זה נדיר. לעתים יותר תכופות אופריות רוצות לעשות חיים בחו"ל. ממליץ לקחת מטפלת מקומית מקצועית ואחראית עם המלצות, מישהי שכבר גידלה כמה ילדים משלה, או לבחור מעון יום מומלץ.

 

[shoshiam]

ברור על האופר לפרופסור מקס

איפה לקחת מטפלת והאם יש סוכנויות לזה, ומטפלת בד"כ זה רק לילדה לא לבית?..??נכון?

 

[פרופסור מקס]

מטפלת

זה תלוי במטפלת ובסידור שלך איתה. אין כללים. יש מטפלות שרק מטפלות בילד, יש כאלה שגם מסדרות את הבית וכיו"ב. זה כמובן תלוי גם בגיל של העולל. לגבי סוכנויות: יש REFERRAL AGENCIES בארה"ב, חלקם מצוינים, אבל הם גובים פרמיה נכבדה.

 

[shoshiam]

תודה לך, אני מקוה שגם בקנדה מקובל

 

[mesty]

אופר,

אני שלחתי לכם הודעה בפרטי, אבל חשבתי שאולי אהיי נכון יותר לפנות אליכם כאן, כי אולי יש עוד אנשים שזה יעניין אותם, אני אציג את עצמי שוב, אני חנה, וכיוון שאני עומדת לעזוב לקנדה, זה רק עיניין של זמן אני פונה אליכם, מה שאני מנסה לומר: אם אתם שוקלים לקחת אופר, הייתי רוצה להציע את עצמי, עבדתי במעון לאורך כל תקופת התיכון במקביל להכשרה שלי, כמובן שעבדתי גם כ ביביסטר, אני זמינה לעזוב (יש לי כסף לטיסה) ואין לי שום תוכניות. אם יש כאן אנשים נוספים מקנדה או מהולנד שבמקרא צריכים אופר, אני רוצה להציע את עצמי, כמובן שאני אפרט יותר על הנסיון וההכשרה שלי תודה על הבמה, אני מרגישה קצת מובכת אבל זה יעבור.

 

[shoshiam]

שאלות לחנה

היי חנה, פרטי קצת על עצמך, בת כמה את, יש לך נסיון ולמה את עוזבת לקנדה ומתי תודה שושי

 

[DaphneZ]

בתור אופרית

בתור מישהי שעובדת בתור אופרית כרגע (בסטמפורד, קונטיקט), יש לי מספר דברים לומר: יש אופריות, ויש אופריות. קודם כל, יש הבדל משמעותי בין בנות שבאות דרך חברה, ובין בנות שבאות בצורה לא חוקית. אני פה דרך חברה (אופר אין אמריקה), שזאת החברה הכי גדולה בארה"ב לאופריות, והיא מביאה כל שנה כמעט 5000 בנות מ-40 מדינות. החברה קיימת כבר מאמצע שנות השמונים, ועובדת ביחד עם ה-state department כך שלכל מי שמגיעה דרכם יש ויזת עבודה. כדי להתקבל לתוכנית הייתי צריכה להביא המלצות אופי והמלצות טיפול בילדים, כולל מספרי טלפון וכתובות של הממליצים, מאחר שגם המשרד בתל-אביב התקשר לממליצים, וגם המשרד בלונדון (שם נמצאים המשרדים הראשיים). הייתי צריכה להביא תעודת יושר מהמשטרה, את קורות החיים שלי, לפרט את כל הניסיון שיש לי בטיפול בילדים, בצורה פרטנית ביותר (עד כדי מספר שעות). נכון, יש בנות שמגיעות יותר בשביל החוויה, אבל בנות שמגיעות ולא עושות את עבודתן נשלחות בחזרה הבייתה. בסך הכל אני חושבת שהתוכנית הזאת היא ממש טובה, Coltural exchange. בשביל אמריקאים-יהודים למשל, שהילדים שלהם לומדים עברית בבית-ספר, להביא מישהי מישראל זה נהדר. וכמובן לכל מדינה יש את היתרונות שלה. בכל מקרה, אני אוהבת את העבודה שלי, אני אוהבת את הילדים, ובוודאי שלגור בארה"ב במשך שנה זה לא רע בכלל... כולם מרוויחים!

 

[Gefen]

האתר...

וזה האתר שלהם... אולי זה יעזור פה למישהו.

 

[judyr]

בדיוק קראתי על זה כתבה

שהתפרסמה בסופשבוע של מעריב על אופריות ועל החברה שדפנה הזכירה. מאוד מעניין... כנסו לאתתר של מעריב ותקראו.

 

[mesty]

חנה עונה../images/Emo95.gif

שלום לכולם, אני בת 26, לפני כימעט שנה חזרתי מהולנד, אני בוגרת מגמת מחנכות מטפלות בבי"ס חקלאי עינוות- (מחזור-95) הייתי בצבא שירתתי ב חי"ל האויר, ולמדתי גרפיקה ומולטימדיה, עבדתי בזה קצת, עד למאי 2001 עד לסוף השנה (2001) חפשתי עבודה בתחום ללא הצלחה לבסוף נסעתי לאמסטרדם- כחלק מ"הטיול של אחרי צבא" עד אז כל הזמן הייתי בין לימודי אומנות בקורסי ערב לבין עבודות כך שהמחשב לנסוע להתפרק לא ממש היתה אופציה. האופציה שלעבוד בגן ילדים לא מתאימה לי על אף שאני אוהבת ילדים, ובגילי אף מתחילה לחשוב על ילדים משלי, אבל זה מוקדם לחשוב על כיוון שאין לי שום בן זוג באופק או ביטחון כלכלי, אני בחורה רצינית, אני לא מעשנת, או שותה. (טוב נו רק יין) אין לי רשיון נהיגה הסיבה שאני לא פונה לחברה הבין לאומית לאופר כי הם דורשים רשיון נהיגה, זה הסעיף היחיד שאוצר בעדי. העיניין שלי אם קנדה, או הנסיעה. אני אוהבת לילמוד וללמד העניין שלי בקנדה היא רק עיניין של עבודה ושינוי אווירה, אני לא מרבה לצאת מהבית, אני מנסה לומר שהמטרה שלי היא לא ליראות את חו"ל וכדרך אגב לטפל בילדים. כבר יצא לי לחשוב על זה שבערבים פנויים אני אוכל ללכת לצייר, או ללכת לאיזה חוג צילום ולהמשיך להעשיר את עצמי, נוסף לשיפור השפה, העצמאות האישית, אני יודעת לבשל, ויש אומרים שאפילו טוב, אני אוהבת להקריא סיפורים עם קולות שונים. ולשחק בתאטרון בובות, או להרכיב פזל. אני לא ניגעת או מפחדת להחליף חיתול, הייתי עושה את זה הרבה בתקופת העבודה שלי במעון, שחכתי לומר- במסגרת הלימודים בתיכון עבדנו במעון פעם בשבוע, לא בחרתי בקרירה הזו כי היא לא התאימה לי, זה שונה מלטפל בילד באופן פרטני או בשניים. חילוק צומת הלב והאופי של הקשר הוא שונה. היה לי משהו משעמם באופי של מהלך היום במעון, אני לא אומרת שלא התרוצצתי בחצר להפריד להשלים או לאסוף ילדים וצעצועים. אמא שלי עובדת כאחות בבית חולים, יצא לי לבלות איתה כמה משמרות במחלקת ילודים- תינוקות אחרי לידה וכמו שכולכם יודעים לא כולנו התברכנו במזל של ילדים בריאים והמילה בריאים יש עליה ויכוחים בכל אופן יצא לי להיות אם כמהילדים מיוחדים. ומאוד נהנתי איתם האושר שהם נתנו לי בחיבוק או בחיוך היה שווה הכל. למה קנדה? יש לי שם משפחה, משפחה שתמוך בי רגשית, יש לי גם LA אבל יש לי בעיה לקבל ויזה כי אין לי עבודה בארץ בכל אופן, כרגע כיוון שאין דבר שמחייב אותי להישאר, והתקופה בארץ לא קלה בכלל, אני מעוניינת לנסוע, אין לי מה להסתיר לכן אם יש משהו שלא עניתי עליו אני אשמח לענות עליו לשאלה של מתי, אין לי תאריך, אני היום בלילה מרימה טלפון לדוד לשאול אותו מתי אני יכולה להגיע, (הם עבור השבוע דירה) אין לי כרגע שום מחויבויות עתדיות בארץ תעודת יושר ו/או מסמכים אחרים אין לי בעיה להציג אם אהיי בכך צורך לילי, אני מקווה שעניתי על חלק חנה