הבהרה:
ב-Mac אין, ולא היה BIOS, לפחות לא מאז שעברו לארכיטקטורת Intel.
אני מודה שאני לא לגמרי סגור מה הלך בארכיטקטורות הקודמות שלהם.
מה שיש להם, עד היום, זה EFI.
(תיקון להודעתי הקודמת - זה EFI לא UFI)
EFI ו-BIOS הן שתי תוכנות (כן תוכנות!) מקבילות שמובנות בלוח אם.
אף אחת מהן לא מוגבלת להצגת טקסט בלבד, אבל גם לא מחויבת להציג גרפיקה.
BIOS במקור הוא קטן יותר, כתוב ב-Assembly 16 bit ובקיצור שריד היסטורי מהתקופה של מחשבי IBM PC הראשונים שפשוט הפך לסטנדרט.
EFI הוא חלופה שלו, יותר גדולה עם אפשרות ליותר פיצ'רים (היא עדיין לא מחליפה ולא אמורה להחליף מערכת הפעלה או חלקים ממנה), שהיית זמינה לכולם אבל היית בשימוש עצל Apple בלבד.
UEFI (עם U שמשמעותו Unified) היא הגלגול הבא של EFI, שמפותח בקוד פתוח ע"י מספר חברות ובכללן Intel, והוא מוסיף עוד יותר יכולות (עכשיו כבר יותר קל לפתח אותו כי ניתן לעשות זאת בשפה "גבוהה" ++C)
ולמרות שהוא אפילו תומך בעכבר בתפריטי ההגדרות שלו, הוא עדיין לא תחליף למערכת הפעלה, וגם לא ל-bootloader שלה.
אז כמו שכתבתי קודם (Lapton שים לב כאן התשובה לשאלה שלך!):
נועה כתבה שלחיצה על מקש Alt מיד בהדלקה פותחת רשימת כוננים ושזה "מנהל אתחול מובנה".
ע"פ כל התיאורים שלה, אף שכאמור לא הצלחתי לשחזר את זה על ה-iMac שזמין לי, מדובר בתפריט בחירת כונן של ה-EFI, המקבילה של BIOS כאמור, והוא לא מאפשר לבחור בין מערכות הפעלה שונות.
והוא לא "מנהל אתחול" כפי שנועה טענה.
אתה דיברת על boot camp, שהוא מקבילה של GRUB, ומגיע שלב אחרי ה-EFI והוא אכן "מנהל אתחול".
מעולם לא קראתי ולא שמעתי על הכנסה של קוד של מערכת הפעלה לתוך ה-firmware של לוח אם בין אם BIOS, EFI או UEFI.
יש לוחות, כמו סדרת "פרימיום" של Asus שכוללות מיני מערכת הפעלה (בד"כ מובססת לינוקס) מאוחסנת על זיכרון Flash על הלוח עצמו ומאפשרת עליה מהירה ושימוש בסיסי+ כולל גלישה ו-Skype, אבל זה עדיין פיצ'ר נפרד ואינו קשור לתהליך האתחול הראשוני.