נגעתי, לא עובד!
אבל למען גילוי נאות זה היה iMac משנת 2007 בערך, אז ייתכן ששם המקש שונה.
עכשיו ברצינות: למרות שזה די off-topic לפורום, נראה שאתם רבים על 2 דברים שונים, ולכן ברצוני להעביר כאן שיעור קצר במחשבים:
ראשית, הבהרת מושגים:
עבור משתמשי Windows, המילה "כונן" מסמלת גם אמצעי אחסון פיזי, כמו דיסק קשיח או תקליטור, וגם "מחיצה" חלק מוגדר (ע"י המשתמש) של שטח אמצעי אחסון ובו סידור מסוים של מידע.
לכן, אני לא הולך להשתמש במושג "כונן", אלא במושגים "מחיצה" ו-"אמצעי אחסון".
מחשב נייד או נייח רגיל מ-20 שנים האחרונות עובר 3 שלבים עיקריים בין רגע ההדלקה ועד שהמשתמש מתחיל לעבוד איתו (כלומר רואה את שולחן העבודה ויכול להפעיל יישומים).
שלבים אלה תקפים הן למחשבי Mac (לפחות מאז שעברו לארכיטקטורת Intel, אבל כנראה גם לפני), וגם למשבי PC.
הם זהים עבור כל מערכות הפעלה.
שלב ראשון הוא שלב ה-BIOS \ UFI \ UEFI.
בכל לוח אם יש תוכנה קטנה (היום כבר לא כ"כ קטנה) שצרובה על שבב FLASH (כן, כמו זה שיש בטלפונים).
התוכנה הזו היא הדבר הראשון שהמעבד מבצע, היא בוחנת את כל החומרה שיש במחשב ולקראת סיום אומרת למעבד מאיזה אמצעי אחסון לטעון את התוכנה שתמשיך את העבודה.
בד"כ, התוכנה תבדוק מספר אמצעי אחסון (כגון CD \ DVD, דיסק חיצוני ודיסק פנימי), עד שתמצא את הראשון ממנו ניתן להמשיך בעליית המחשב.
המשתמש יכול לשנות את סדר החיפוש ואת סוגי ההתקנים בהם יתבצע החיפוש, או להתערב באופן חד פעמי ולבחור ידנית את אמצעי האחסון הרצוי.
וזה המצב שנועה מתארת: לחיצה על מקש מסוים או צירוף מקשים מיד עם עליית המחשב ע"מ לבחור את אמצעי האחסון הפיזי ממנו תמשיך העליה. (המקש או הצירוף הספציפיים תלויים בדגם לוח אם).
חשוב לציין, שלא ניתן לבחור מערכת הפעלה בשיטה זו, אלא אם כל מערכת הותקנה בנפרד לחלוטין על אמצעי אחסון שונה, וזה בד"כ לא המצב ב-Dual boot. (שתי המערכות מותקנות על אותו אמצעי אחסון במחיצות שונות)
שלב שני הוא "מנהל האתחול"
זו עוד תוכנה קטנה, אבל הפעם היא מותקנת במקום מאוד מיוחד (boot sector) באמצעי אחסון פיזי, ותפקידה לטעון את מערכת ההפעלה, שיכולה להימצא בכל מקום, כולל אמצעי אחסון אחר.
המקום של "מנהל האתחול" חייב להיות קבוע כדי שתוכנה מהשלב הראשון תמצא אותו, אבל מקום מערכת ההפעלה ניתן לשינוי.
ועל זה דיבר Y. Welis, אבל עם מספר טעיות קטנות:
לכל מערכת הפעלה, גם ל-DOS, יש מנהל אתחול.
זה לא אומר שבהכרח יש לו תפריט, או שהוא יודע להעלות מערכת הפעלה אחרת מזו שעבורה פותח.
ולמרות זאת, הוא עדיין קיים.
Boot camp הוא מנהל אתחול, גם אם השליטה בהגדרות שלו צריכה להתבצע דרך מערכת עובדת, ולא ישירות ממנו. הגדרות של מנהל האתחול נשמרות על אמצעי האחסון שבו הוא מותקן (בד"כ), לכן כל יישום שיש לו רשות לכתוב למקום המסוים הזה באמצעי האחסון יכול לשנות אותן.
GRUB, הוא "מנהל אתחול" אוניברסלי שתומך בהרבה מערכות הפעלה ובעל פיצ'רים שונים כגון הצגת תפריט (כולל תפריט גרפי עם תמונת רקע לבחירת המשתמש).
שמו המלא הוא GRand Unified Bootloader.
וכן, ניתן להתקין אותו גם על Mac אם כי ייתכן שיש צורך בקונפיגורציה מיוחדת עבור Mac OS. אאל"ט הוא גם משמש להרצת "האקינטוש".
מנהל אתחול שמאפשר לבחור בין מערכות הפעלה שונות יכול לאפשר בחירה גם בין שתי מערכות הפעלה או יותר שהותקנו על אותו אמצעי אחסון, מה ש-BIOS \ UFI \ UEFI אינו יכול לעשות.
שלב שלישי ואחרון
מערכת ההפעלה.
כפי שכתבתי קודם, מנהל אתחול מתקדם מספיק יכול למצוא ולהפעיל מערכת הפעלה מכל מקום כמעת, כולל קובץ בתוך ספרייה בתוך מערכת הפעלה אחרת (ראו ערך WUBI).
לסיכום, לא צריך לריב:
גם נועה וגם Welis צודקים בחלק מהדברים וטועים באחרים, והאמת כרגיל נמצאת באמצע
