אופטימיות.

[חרצית10]

אופטימיות.

הצבע הורוד מסמל בדרך כלל אופטימיות.
נקווה לשנת בריאות, שקט, הצלחה והגשמת
כל המשאלות.
שירים וספורים שבהם מופיע הצבע הורוד.

 

[חרצית10]

אח קטן/ דליה רביקוביץ.

אמא קוראת לו אייל
וסבתא אומרת: פוצי מתוק.
לפעמים הוא צורח כמו חצוצרה
ואני צריך לשתוק.

הוא כמו צעצוע ורוד
יש לו כל כך מעט שערות
ואין לו בכלל שיניים בפה.
הוא שוכב על הגב
מכשכש ברגליו
ופתאום הם אומרים:
איזה ילד יפה!

לפי דעתי הוא צריך לזכור
שאני פה הייתי האח הבכור.

 

[חרצית10]

אהבה נכזבה/ אמירה עתיר.

אלוהים, נא עשה שאהיה חמודה,
עם עיניים של תכלת ולחי ורודה,
שיהיו תלתלים לי, נופלים על
הגב,
ועשני דקה וזקופה כמו...חצב....

 

[חרצית10]

סוד ורוד/ עודד בורלא.

היה לי פעם סוד,
סוד כמוס מאד!
שמרתי אותו לי לבדי-
והוא היה ורוד.

חבר יש לי נמרוד.
הוא גר בעין חרוד.
ספרתי לנמרוד את סודי,
ואז-נעלם הסוד.

אם גם לכם יש סוד-
שמרו עליו מאד!
אם תגלו את הסוד-
הוא לא יהיה עוד סוד...

 

[חרצית10]

מתוך מיכאל/ מרים ילן שטקליס.

שמלה לבשתי יפה מאד,
וסינר בו רקום אפרוח ורוד.
ומי לא בא?
מיכאל.....

 

[ליאני המקורי]

בית הבבות הורודות

תמונות וספורים לילדות וילדים
מאת : פ' הרצוג

 

[הזרה 11]

דמעות ורודות | חנה גולדברג

קישור: https://sites.google.com/site/hanagold/-1/-3

 

[הזרה 11]

ורוד וצהוב כתב ואייר: ויליאם סטייג

נירה לוין -'דף דף':
"האריזה - ספר קטן המעוצב כספר לילדים: דק, לבן-ורוד-צהוב, איור בכל עמוד, מעט טקסט, מנוקד.
הסיפור - שתי בובות עץ הונחו לייבוש בחום השמש: ברנש כרסתני צבוע ורוד וברנש ארכני ודק צבוע צהוב. מתפתח ביניהם דיאלוג סביב שאלות פשוטות: מי אנחנו? מי עשה אותנו? מה אנחנו עושים פה? הדיאלוג בין השניים הוא הוא הסיפור.
הגיבורים - צהוב הוא ברנשון חקרן, אנרגטי וקצר רוח. קושיותיו ורעיונותיו הם המניעים את הסיפור. ורוד הוא טיפוס טוב מזג ונינוח, אבל ספקן, כלומר בן-שיח מצוין.
האיורים - בשחור לבן, ממחישים את מה שעולה בשיחה.
הסוף - אינו ידוע. כלומר, איש מגודל שיער מופיע ובודק את השניים. הצבע התייבש? כן, יבש לגמרי. הוא לוקח אותם אתו ופונה לחזור למקום שממנו בא.
ובקיצור - אפשר לסכם בשתי מילים: הונחו, נלקחו. בין שתי המילים הללו נאמר מה שאיננו משתנה - 'כמה דברים יצטרכו להישאר תעלומה. אולי לנצח.'
נשמע מוכר? המבוגרים בוודאי זיהו את האלגוריה. שהרי השאלות הללו - מי עשה אותנו? לאן הולכים מכאן? - נשאלות מאז נולדה האנושות, והדיאלוג שמנהלים ורוד וצהוב נמשך לאורך הדורות.
אבל האם זהו ספר לילדים? יש לומר כי רוב בני השש יוכלו להבין את הטקסט הפשוט לכאורה בזכות המסגרת הקונקרטית של העלילה ורובם אף ישמחו להציע השערות ברמה הקונקרטית כדי 'לסגור' את הסיפור ולחזור לאיזון. אבל ספק אם בן שש ייהנה מקריאה חוזרת, ואם יבחר בספר הזה לקריאה שלפני השינה. ואולי די בכך כתרגיל למהרהרים צעירים.
והמבוגרים, שחייהם עוברים עליהם בצל ה'הונחו, נלקחו', יתענגו על ההצגה הפשוטה והבהירה של הדברים, יקרצו לסטייג וימתינו לספרו הבא. אולי שם תינתן התשובה? "

כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers14/141024.jpg

 

[הזרה 11]

סיפורו של משולש ורוד - אסתי שקדי.

סיפורו של משולש ורוד / אסתי שקדי

פעם אחת, לא רחוק מכאן,
במקום שקט קסום וקטן
חיו להם עיגולים ומרובעים
חיים מצויירים באושר נעים.

מי שרוצה מוזמן לבוא לראות –
מרובעים אבאים ועיגולים אמהות,
בצבעים שונים – קטנים וגדולים,
אבל תמיד-תמיד מרובעים ועיגולים.



יום אחד, בבית קטן,
מרובע אדום ועיגול לבן
ציפו להולדת תינוקם החדש.
הם חיכו בשמחה ובאושר ממש.

מרובע או עיגול? דומה לאח, לאחות?
הם היו נרגשים ולא יכלו לחכות.
עד הלידה הם ניהלו דיון נרגש,
אלא שהתינוק נולד…
משולש.



אבא מרובע היה מודאג,
אמא עיגול בכתה לה בצד.
הם לקחו מיד את המשולש הורוד
לדוקטור אף גדול, רופאת-הצורות.

דוקטור אף גדול התבוננה במשולש,
מיששה, בדקה ואמרה בחשש:
"מקרה מיוחד, ממש לא מוכר,
יש פה תינוק לגמרי…
מוזר".

"אז מה נעשה?" שאלו אבא ואמא.
דוקטור אף גדול את הראש לא הרימה,
היא חיככה בגרונה וענתה מהר:
"כשתגיעו לגן – הכל יסתדר".



ביום בהיר ובצעד נרגש
הצטרף אל הגן ילד חדש:
משולש ורוד, מתוק אבל מוזר,
בגן עוד לא ראו כזה מין דבר.

בגן הילדים היתה שמחה והמולה,
עיגולים דהרו במגלשה הגדולה,
מרובעים אחרים ציירו להם ציור,
וכולם ביחד הקשיבו לסיפור.

המשולש הורוד רצה להשתלב,
הוא חייך לכולם מעומק הלב,
הקשיב לסיפור, עמד בתור למגלשות,
ויתר לעיגולים על המריצות החדשות.



אבל מה שקרה בגן באותו השבוע
הפך לאורח-חייו הקבוע:
לא משנה כמה קשה הוא עבד-
תמיד בסוף הוא נשאר לו…
לבד.

בקבוצות, בזוגות, בגן או בחצר,
מי ירצה לשחק עם כזה מין "אחר"?
כל- כך הרבה עיגולים ומרובעים יש בעולם,
מי צריך משולש שיפריע לכולם?



בוקר אחד לקחה אמא עיגול
את בנה, המשולש הורוד, לטיול.
היא אמרה לו בשקט: "תראה, יקירי,
החלטנו בינינו, אבא ואני,
לקנות לך חליפה מרובעת
בצבע אדום וגיזרה משגעת,
שתוכל ללבוש כשאתה בין זרים,
אולי תדמה למרובעים אחרים…"



למשולש הורוד לא היה נוח כמרובע,
החליפה החדשה לחצה עליו נורא.
והרי לא חשוב איזו חליפה הוא ילבש,
בסוף תמיד ישאר…
משולש.



יום אחד הגיע לגן ילד חדש:
משולש כחול, כמו שלנו ממש.
זה היה רגע כל-כך מאושר –
להרגיש לרגע קצת פחות
זר.

המשולשים אהבו אחד את השני,
בלי להסביר: אני זה אני!
כי משולש, בעצם, זה כמו כולם:
הוא מצחיק, נחמד, רגיש וחכם.



הצורות למדו שאפשר להיות שונים,
לא חייבים להדמות לאחרים,
כי בכל צורה וצבע יש משהו לאהוב,
אם רק מחפשים את היפה והטוב.



המשולשים גדלו ויצרו ביחד
עיגול כתום עם ירוק בפדחת,
מרובע סגול עם שיער זורח,
טרפז עם פסים ומשולש ורוד קירח.



המשולשים ראו שזה אפשרי
לחיות ולאהוב בכל דרך שהיא.
יש שוני בין צורות וצבעים בעולם,
ועם קצת אהבה יש מקום לכולם.



קישור: http://gogay.co.il/item.php?id=735

כריכה: http://www.gayday.co.il/components/img.aspx?img=images\555292_375328642498008_400416278_n(1).jpg&width=363&height=223

 

[אשלינג]

בית הבובות הורודות ספר מקסים ביותר

 

[חרצית10]

מתוך שמלות/נורית זרחי.

אחת יש ורודה כתפוח,
ואחרת עם שני כיסים,
אחת עם שרוול נפוח,
מצוירת פסים פסים....

 

[חרצית10]

מתוך הרקפת/ לוין קיפניס.

מתחת לסלע
צומחת לפלא
רקפת נחמדת מאד,
ושמש, מזהרת
נושקת, עוטרת,
עוטרת לה כתר ורוד....

 

[חרצית10]

מתוך איזה צבע יש לשיר?/ מאשה קלו.

כשחבר ממתיק לי סוד,
בלבי רן שיר ורוד,
ושרב עמי חבר,
הורוד כל כך חיוור....

 

[חרצית10]

מתוך מתנות יום הולדת/ עודד בורלא.

קבלתי כובע מחליף צבעים.
כשאני כועס-הוא אדום.
כשאני שמח-הוא צהוב או ורוד.
כשאני עצוב-הוא כחול.
ועוד ועוד...

 

[חרצית10]

מתוך האביב הגיע/אילנה אבן טוב ישראלי.

האביב הגיע
צבעוני ורועש,
נדלק בעצים
זורק בהם אש,
צהוב ואדום
וסגול פרחוני,
ורוד ולבן
וכתום חייכני......

 

[חולית 10]

וגם

הספר של עופרה גלברט טבני "סוד הבית הוורוד "
קראתי את הספר לפני שנים ,והיות ופרטים,אני לא זוכרת שולחת קישור .

וכעת אני בשלבי קריאה והכרות עם הספר החמוד "החצוצרה של לואי"
עמוד 43 קטע ראשון
"בסוף הקיץ קיבץ הברבור את משפחתו סביב והודיע הודעה "ילדים ,"אמר ,"יש לי חדשות בשבילכם .הקיץ מתקרב לסיומו העלים הופכים אדומים, ורודים וצהובים .במהרה הם ינשרו.הגיעה שעתינו לעזוב את האגם הזה ."
.כתב אלווין ברוקס וייט .
והיה זה קולו של אבא ברבור .

 

[חולית 10]

"ורד הקיפודה "

של שלומית דותן .
בעיה התעוררה לקראת מסיבת האביב .מה תלבש הקיפודה ורד?
לאחר כשלונות "כול הבגדים נתקעו לה בקוצים !" וורד הקיפודה גם מצאה עצה .
למסיבה את קוציה הדוקרניים עטפה בפרחים
"וקנתה
פרחים בכול הצבעים :
רקפות ורודות
כלניות אדומות
אירוסים סגולים
ציפורנים צבעוניות
וכמובן
ורדים
כי מה יותר מתאים לילדה עם חודים" ?
ומי היתה כול כך יפה לבושה .
צדקתם ורד הקיפודה

"ורד"
{אמרה לה אימא }
את כמו גינה נהדרת ."

 

[חולית 10]

ואיך נולד הצבע הורוד

התשובה בשיר
"כך נולד הצבע "-מילים ולחן דתיה בן דור

"באמצע היום הצבע האדום
פגש ברחוב בצבע הלבן.
דברו מעט בנחת, טיילו מעט ביחד,
פתאום נפלו לבור עמוק.
התגלגלו לו לו לו לו,
התבלבלו לו לו לו לו
השתוללו לו לו לו לו לו לו מאוד.
הסתובבו בו בו בו בו,
התערבבו בו בו בו בו,
וכך נולד הצבע הורוד.
כן, כך נולד הצבע הורוד.

 

[חרצית10]

מתוך הספר בוא אלי,פרפר נחמד/פניה ברגשטין.

פרח לי יפה, ורוד,
פרח לי נחמד מאד.
פרח קט מן הגנה,
אמא'לה, הריחי נא!

 

[חרצית10]

אוליביה והנסיכות בורוד/ איאן פלקונר.