ת'אמת,
גם אני נבהלתי כשקראתי שכתבתי שבועיים. וכן, זה בצורה מסודרת. הכי מסודרת שיש. ואני כל כך גאה בעצמי כי בחיים לא ראיתי את עצמי נצמדת לתפריט. תמיד חשבתי שהכי קל יהיה לא לאכול בכלל וככה אני ארד הכי הרבה. והוכחתי לעצמי שזה לא נכון. אני כן משלבת ספורט, וחוץ מזה, זאת אני. גם אם אני לא עושה ספורט בצורה שאני מגדירה כספורט, זה קורה. כי אני בנאדם שלא יכול לשבת במקום יותר משניה וחצי. אני חייבת לקום וללכת לבדוק דברים ולחזור ושימאס לי לשבת שוב. ככה שאני 90% מהיום בתנועה. והסיפור עם אבא היה סתם כי הוא מזלזל בי ומעצבן אותי ונמאס לי כבר מההערות שלו שהיו פוגעות בי כל פעם מחדש.