השבוע הזה היה מעייף בטירוף(חפירה! ;[)
בראשון נסעתי לבא"ח גולני, והיה פאק בהדרכה... שום דבר לא היה בזמן ומלא ציוד היה חסר, אז נכנסנו ממש מאוחר לכיתה ההדרכה השנייה הייתה פשוט... מעולה פתאום היה לי כ"כ הרבה בטחון וכבר הסתבכתי עם עצמי הרבה פחות העברתי חצי הדרכה, ואת החצי השני שלי חברה העבירה... כשקראתי את הביקורת אח"כ, חברה שביקרה אותי כתבה: "יופי ליאור, אני מתה על הציניות שלך, את הולכת בדרכי", ובכלל, הביקורת, גם אם דובר על דברים רעים, הייתה פשוט כיפית... היינו אמורות לחזור כי ההדרכה ה-2 בבאח נדפקה לגמרי, אבל בסופו של דבר הודיעו לנו שאנחנו נאלץ לקצר הדרכה מיום וחצי לחצי יום, ועוד לגדוד 51 של גולני... לא תוכנן לי שום דבר חוץ מלשבת בכיתה, ואני התחרפנתי לגמרי משעמום בסוף אותה חברה שלי שהדריכה לא הרגישה טוב(פיזית) ובאופן כללי היא הייתה עצבנית בטירוף, אז היא יצאה החוצה והעברתי במקומה 3 שיעורים מלאים, רק אני והכיתה... הכיתה עצמה הייתה קטסטרופה בהתחלה(היא לא הייתה נחמדה אליהם), וכשהתחלתי להדריך הם פתאום קצת שינו את היחס, וכשהתעצבנתי עליהם באיזשהו שלב מישהו מהם צעק לי: "ליאורי, אל תתעצבני, אוהבים אותך"
בהמשך היום היו המבחנים והייתי מחוקה לגמרי... כאב לי הראש בטירוף אז החניכים פשוט לקחו את 2 בקבוקי המים הריקים שלי שהם ראו על השולחן, מילאו לי בהפתעה, וביקשו רשות מהמפקד ללכת להביא לי אדביל... הם היו כאלה מתוקים... יום אחרי זה נסעתי לשיבטה המקום הוא פשוט חור אחד גדול, ואיכשהו הייתי בטוחה שהם יהיו חסרי מוטיבציה(תותחנים, נו...) אבל הם הפתיעו בענק זו כעקרון הייתה הדרכה שלמה לבד(לא מס' מערכים, אלא להעביר את כל המערכים), כשמישהי מבקרת אותי והכיתה שלי הייתה פשוט מקסימה כולם הקשיבו, פשוט כולם... המפקד שלהם היה אחד החכמים, מאלה שיודעים דברים קטנים ומטומטמים וכל הזמן עזר להם... היה שם חייל אחד בשם יקיר שאיכשהו יצא הליצן של המחלקה, והוא פשוט הצחיק אותי בטירוף לא יכולתי שלא לצחוק בכל פעם כנקמה עשיתי לו ח.ע ונקודת לחיצה, ומי שהתנסה אי פעם יעיד על הכאב.
ובכלל, כולם היו כל כך טובים ותמיד הקשיבו ובקושי שאלו שאלות כי איכשהו הם הבינו את הכל בלילה הלכנו לישון במרפאה, במיטות אשפוז.
נכנסנו לערך ב-9 וחצי למרפאה, אבל ישבנו ודיברנו עד 2 וחצי לפנות בוקר(אני הלכתי ב-2 וחצי, הן דיברו עד 3...) בין לבין גם ישבתי שם עם החובשים, ועם הקבן שם שהוא אחד המקסימים והוא גם מכיר את מבועים! ;[ יום אחרי זה, היום, התקיימו המבחנים והם פשוט היו שפיצים אין אף אחד שנכשל, הציונים היו גבוהים... כשחילקתי את כרטיסיות המע"ר, נתתי ליקיר בין האחרונים וציירתי לו לב על הכרטיסייה להראל, אחד אחר שהיה כל-כך מקסים כל ההדרכה והתקשה בטירוף במבחן בלי הריטלין, ציירתי לב עם סימן קריאה ופרח מתחת וכשאמרתי להם "ביי", או בכלל, כל פעם שאמרתי להם "לילה טוב" או "בוקר טוב" הם צעקו בטירוף עם חיוכים ואין פשוט נהניתי מקווה שהביקורת טובה והיום אני יוצאת למסיבה עם אנשים מקורס החובשים שלי פתאום הם התקשרו ואמרו שיוצאים, אז למה לא.