אופטימיות זהירה...

נטאשה

New member
שמש קטנה, איזה יופי ../images/Emo39.gif

כל כך ריגשת אותי וכל כך שמחתי לשמוע (מתי זה יקרה גם לי!!!????) שיהיה לך כל הטוב שבעולם ושיהיה לך הריון נ ה ד ר באהבה גדולה דלית
 

מרב.

New member
וואוו, שמש מאושרת,

זה כנראה השבוע של השמשיות, בעברית (שמש קטנה) ובאנגלית (סאני)
שמחה שאת ההצלחה שלך זכית לבשר לנו, זמן קצר כל כך לאחר שעברת תחת שער הזהב של הפורום. יודעת כמה השמחה היא שבירה וההריון מהוסס, והלוואי שילך ויתפוס ביטחון, ממשות, והתעגלות ורכות... שיהיה זה הריון מאושר ושקט, מרב
 
הלוואי באמת. תודה מרב, על כל מה

שאת. לפורום יש חלק גדול מאוד בההצלחה שלנו- ואלי לכן זה היה זמן קצר (או שסתם הגעתי לכאן מאוחר
)
 

yaelhul

New member
קטנה שלנו - מזל טוב ענקי לך,

ואצבעות מוחזקות להמשך בריא של הכפלות, דופק, בחילות (לא מוכרחים), מעט השמנה, קצת דאגות ואח"כ - האושר המושלם. אני יודעת שאת דואגת ופוחדת ולא מאמינה, אבל עברת את השלב הראשון בדרך אל האושר. אני מאושרת בשבילך וממתינה לך גם בפורום הסמוך למרות שגם אני נשארתי כאן. יעל
 
איזה יום שמש!!!

בחוץ השמיים אפורים, אבל כאן השמש מאירה בשורות נפלאות! שיהיה הריון ספוג בהמון מזל ושלווה, ארוך, משעמם, ו... מוצלח.
 
תודה סוכריה!

את זוכרת- "עוד לא אבדה תקוותנו", אולי החודש הוא החודש... לא אוכל להשתתף בשאלונים שלך, ולא אזכה להכיר את חמותך המקסימה (זה הפסד לעולם המחקר, עד שסוף סוף אני הסכמתי להשתתף באיזו קבוצה) אבל אולי בסיבוב הבא. רעיון חדש בשבילך-"השפעת פורום פוריות על הצלחה בטיפולים" (ע"ע שמש קטנה). ואני עוד חייבת לך סיפור על איך גילה הבוס שלי שאני בטיפולים...בהזדמנות כשהנושא יעלה שוב.
 
שמש!!!

1. את עדיין יכולה למלא שאלון (פשוט נרשום אותך מראש כ"הצלחה") 2. אני רוצה לשמוע את הסיפור!!! בבקשה!!! |פרצוף מתחנן עם עיני עגל|
 
לגבי 1 - את רצינית?

אם זה רציני- תשלחי לי מסר. אבל נראה לי שאני אסבך את המחקר שלכם- כי כרגע אני לא פה ולא שם. וכעת נעבור לסיפורים לשעת לילה מאוחרת: (האמת שזה קצת התנפח מרוב דיבורים, אבל נכנעתי, הפרצופים האלה עושים לי את זה) "איך הבוס של שמש קטנה גילה שהיא בטיפולים" שמש קטנה עבדה במשרד עו"ד קטן למדי. היא+שני עו"ד (גברים כמובן)+מזכירה (אשה כמובן). שמש היתה בטוחה שהיא תכנס מיד להריון (כי היא ניסתה כבר כמה זמן קודם, ואצל כולם זה מצליח, וכי היא לא חלמה על טיפולי פוריות) ודאגה כל הזמן איך לספר לבוס כשתגיע השעה. אבל השעה לא באה. אחרי כחצי שנה, שמש ובן זוגה הבינו שצריך לבדוק מה קורה פה, ואכן בדקו. עברו עוד כמה חודשים (בינתיים שמש צוברת ותק בעבודה והמזכירה נכנסת לחודש תשיעי, ילד חמישי) ושמש היתה צריכה להתחיל טיפול IVF. בראש מעייניה של שמש- איך מספרים לבוס. שמש לא רצתה לספר, כי הוא גבר, ולא נעים לה, ואולי היא תסתדר בעבודה גם בלי לספר. ואכן, שמש המופלאה הצליחה להסתדר בלי לספר ועברה טיפול IVF שלם כשהבוס יודע רק שהיא צריכה לעבור "איזשהוא טיפול" ושאולי היא תאחר קצת לפעמים. הבוס לא שאל שאלות. אולי הוא הבין אבל יותר סביר שאשתו הבינה והאירה את עיניו... למזלה של שמש המזכירה יצאה בדיוק לחופשת לידה, כך שהשטח היה פנוי (עם שני גברים אפשר להסתדר אבל לכי תנסי לעבוד על אשה). שמש אחרה קצת לפעמים ("קצת" כי היא ובעלה קמו באמצע הלילה כדי להספיק להגיע לבי"ח לבדיקות ולהיות בבית משפט בשעה 9:00 אחרי קפיצה למשרד ואחרי שלקחה את בעלה לעבודה בעיר אחרת) אבל לבוס זה לא הפריע. מכיוון שעל חיסורים שמש לא דיברה מראש, היא עשתה מעשה נועז יום לפני השאיבה. קמה בראש מורם מכסאה בחדרה הצנוע והלכה לעבר חדרו של הבוס. שמש עמדה בכניסה ליד הדלת (משם הכי קל לברוח) ואמרה שהיא תצטרך להעדר מחר בגלל ה"טיפול" (ולא פרטה). הבוס הסכים ועבר מייד לדבר על משהו אחר (בשלב זה שמש היתה בטוחה שאשתו הבינה, אבל אף אחד לא דיבר על זה). שמש נשאבה, ולמחרת היתה צריכה להשאר בבית (כי בגלל ההרדמה לא יכלה לנהוג, ואין לה אוטובוס לעבודה כי היא גרה בחור וגם מסיבה אחת ממש ממש טיפשית- היא לא רצתה לקבל תשובות של הפריות- יש/אין/וכמה בעבודה). אז שמש הודיעה שגם היום היא לא תבוא. למזלה ההחזרה היתה ביום שישי- בו עו"ד נוהגים לא לעבוד אלא לערוך היכרות מחודשת עם משפחתם, אותה לא ראו כל השבוע, אז זה הסתדר. ביום ראשון- שמש חזרה לעבודה כאילו לא קרה כלום. אבל- שמש חברה במכבי. ומכבי מעצבנים. ומכבי רצו ששמש תביא להם מכתב סיכום של הטיפול (לא ציינתי שהטיפול כשל-אבל זה ברור כשמש...) ועדיף כמה שיותר מהר. אז שמש נלחצה וביקשה שישלחו לה בפקס´ מביה"ח את הטופס כשהוא מלא. שמש תאמה עם המזכירה מתי היא תעמוד ליד הפקס´ ותקבל אותו לידיה והמזכירה אמרה "אני שולחת עכשיו". שמש חיכתה וחיכתה וכלום לא הגיע. התקשרה שמש למזכירה, וזו השיבה: "כבר שלחתי, אבל טוב, אני אשלח לך שוב". והיא שלחה שוב. ושמש שוב חיכתה ושום כלום. שמש לא ידעה מה לחשוב, ומי קיבל את הפקס´ הזה, שכתוב בו "רק": סוג הטיפול, סיבת העקרות, מה היא קיבלה, כמה נשאבו, כמה הופרו, כמה הוחזרו, כמה הוקפאו והאם יש הריון. בעוד שמש מהרהרת לתומה, אמר פתאום הבוס שישב בחדר הסמוך מול המחשב שלו (שלפעמים משמש גם כפקס´): יש כאן משהו בשבילך. אני מדפיס לך. שמש קלטה בשניות מה קרה כאן- הפקס´ הגיע (פעמיים!) למחשב של הבוס, ונחת מול עיניו!!! כעת הבוס יודע הכל, אפילו יותר מאמא של שמש (שגם כן צריכה תמיד לדעת הכל). שמש לקחה את הפקסים, שמה בתיק, ורצה למטה "למכולת" (בריחה מהמציאות, אובדן עשתונות במצבי לחץ, איך שתראי לזה סוכריונת). כמובן ששמש התקשרה מיד לבעלה, שהיה בהלם אבל התעשת די מהר ואמר שזה דוקא יצא לטובה כי (שימו לב למשפט המחץ): "עכשיו את כבר באמת לא צריכה לספר לו". ועוד הוסיף- אבל תחזרי למשרד. באותו יום הבוס הסתגר בחדרו למשך כמה שעות ויצא רק לשירותים (באמת!) כי הוא כנראה היה יותר נבוך משמש. בסוף יום העבודה, הבוס יצא מהמשרד "לאכול משהו" כדי לעבור ליד החדר של שמש לפני שהיא תלך הביתה. הם דיברו על כמה ענייני עבודה, ושמש כבר לא ידעה מי מרגיש יותר נבוך. היה ברור שהוא קרא והיה ברור שהוא הבין (או דיבר עם אשתו שהבינה). שמש חלשת האופי באמת לא סיפרה לבוס, והבוס ידע כל מה שרק אפשר. אחרי יום יומיים המצב חזר לקדמותו, עסקים כרגיל. ומאז אותו יום, בכל פעם ששמש ניסתה לדבר עם הבוס על הנושא (פתאום היא קיבלה אומץ) הוא העביר לנושא אחר. בהמשך הטיפולים-הבוס לא אמר מילה. רק חיכה לבטן (ובדק). סוף דבר: שמש והבוס עבדו ביחד עד לפני חודש. לבוס נגמר הכסף למשכורת ושמש גרמה לבוס לפטר אותה בתרגיל לא מתוחכם מדי. ומכבי? הם בכלל אמרו לשמש שהמכתב סיכום בעצם לא היה כל כך דחוף... מוסר השכל- אל תאמינו לאף אחד במכבי. דחוף, דחוף , יש דברים יותר חשובים.
 

הרמוניה

New member
שמש קטנה גדולה../images/Emo42.gif

אופטימיות זהירה-אך שמחה מאוד
מאחלת המשך הולך ומתחזק וסוף כל כך טוב... עד שאי אפשר לתאר...... הרמוניה
 
למעלה