אוף.

אוף.

בעיניךָ כחול שפתיךָ שושן שיערךָ הוא החול המתרועע ביבשה עם הים לנשים כמוךָ כותבים שירי אהבה. אני מבקשת שעכשיו תצייר אותי במשיחות שעירות של מכחול, (תהיה גם גס כשאתה יכול), רק שהקנבס לא יקרע בתודה
 

1אריאדנה

New member
להלה

בעיניךָ כחול שפתיךָ שושן שיערךָ הוא החול המתרועע ביבשה עם הים *תיאור פלצני מדי. למה בעצם הכוונה? אין לזה באמת משמעות... לנשים כמוךָ כותבים שירי אהבה. *זה לא אמור להיות גבר? אני מבקשת שעכשיו תצייר אותי במשיחות שעירות של מכחול, *הקשר בין החלק הראשון של השיר (זה של התיאור שלו) לבין השני נורא לא ברור. מה בעצם מקשר ביניהם מלבד זה ששניהם אל אותו אדם? (תהיה גם גס כשאתה יכול), רק שהקנבס לא יקרע *אני אוהבת מאוד את הסיום. בתודה *באמת שזה מיותר... מזכיר לי מכתבים של המזכירה בביה"ס בכלליות אהבתי פחות או יותר, בעיקר בגלל הסוף. אבל בכל זאת יש דיי הרבה דברים שכדאי לשפר.
 
הסיום בכוונה כמו מזכירה. ../images/Emo13.gif

וכל הדברים שלא ברורים לך אינם טעונים הבהרה; היופי בהם הוא חוסר הקשר, הדילוג מעניין לעניין. בקשר לתיאור ההוא: נו, את לא מכירה את החול על שפת הים שהוא ממש קרוב אליו אבל לא ממש בתוכו?
 

1אריאדנה

New member
בעיני הם כן.

נכון,יש יצירות מסוימות שחוסר הקשר והבילבול שבהן הוא חלק מהיופי (ואת זה אני אומרת בתור מישהי שרוב הסיפורים שלה בנויים על דילוג מעניין לעניין), אבל לא כאן. ביצירה הספציפית הזאת אני לא רואה שום סיבה לדילוג הזה, והוא בטח שלא הופך את השיר למעניין יותר או מורכב יותר (בעיני לפחות), אלא להיפך. וברור שאני מכירה את החול הזה. אבל המטאפורה עדיין מיותרת וגובלת בפלצנות
 

1אריאדנה

New member
אני מסבירה כאן.

אין יותר מדי טעם בלהשוות ציור לכתיבה. וכשצייר מצייר, הוא לא משתמש במטאפורות האלה, אלה פשוט צובע את השיער בצבע חול וזהו. בכל מקרה, הוויכוח הזה הופך לדיי חסר טעם...
 
למעלה